חדשות בעולם
משה גפני דרש תקציב של 30 מיליון שח נוספים: "הם לא עוזבים כי קשה"
במהלך דיון סוער בוועדת הכספים של הכנסת היום (שני), חשפו גורמים שונים את המצוקה העמוקה של מדריכי פנימיות הרווחה, העובדים תחת תנאים קשים ושכר לא הולם. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, קרא להוסיף 30 מיליון ש"ח לתקציב המדריכים לשנת 2025.
הנתונים שעלו במהלך הדיון היו מטרידים במיוחד. כמעט מחצית מהמדריכים נושרים בחודשים הראשונים להעסקתם, והשכר הממוצע נטו עומד על כ-7,000 ₪ בלבד. כפי שציין אבישי פרידמן, יו"ר העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה: "תחשבו על ילד אחד שנמצא בפנימייה ארבע או חמש שנים. כמה מדריכים הוא פוגש? כמה הוא צריך לשפוך את הלב? וגם הוא מתאכזב כי המדריך או המדריכה החליטו לעזוב".
סיפורו של אלמוג, בוגר פנימיית רננים, ממחיש את עומק הבעיה. במהלך שמונה שנים, הוא עבר בין 17 מדריכים, כאשר החניכים מאמינים שהם אשמים בעזיבת המדריכים, שהם "לא מספיק טובים". "החניכים לא יודעים למה המדריך שלהם עוזב, הם חושבים שזה תלוי בהם, שהם ילדים לא מספיק טובים", סיפר אלמוג.
ח"כ קארין אלהרר הדגישה את המורכבות של עבודת המדריכים: "יש כ-6,300 ילדים ובני נוער שמתחנכים בפנימיות רווחה. יש לנו מדריכים ומדריכות שבאמת עושים עבודת קודש קשה, מתוך שליחות, לא ממשכורת גבוהה". אבי אלבז, מנכ"ל הפורום הציבורי, הוסיף: "המדריכים האלה הם העוגן והאוזן הקשבת של ילדים שגורלם לא שפר עליהם".
מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני, הודה כי השכר אינו מספק וכי המשרד שואף להפוך את עבודת ההדרכה לתחום פרופסיונלי. "אנחנו לא מעוניינים רק להוסיף כמה שקלים לערך השעה, אנחנו רוצים להפוך את עבודת המדריך לתחום פרופסיונלי, עם מסלולי קריירה", אמר.
ח"כ נעמה לזימי הדגישה את החשיבות של תגמול הולם, בציינה: "חייבים להפסיק לחשוב ששליחות היא תחליף לתגמול". ח"כ אביחי בוארון, שהיה בעבר רב אולפנה, הוסיף: "הדבר היחיד שמשקם את הנערות זה אנשי צוות שמלווים אותם לטווח ארוך. צריך להיות מאוד ערכי כדי לשרוד במקום הזה, ואתה צריך גם שהתנאים הפיזיים יאפשרו לך".
ההמלצות העיקריות שעלו במהלך הדיון כללו הוספת 30 מיליון ש"ח לתקציב המדריכים, פיתוח מסלולי קריירה מקצועיים ושיפור תנאי השכר והעסקה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון בקביעה כי "מדובר בסעיף בקונצנזוס" וביקש ממנכ"ל המשרד לעדכן תוך שלושה שבועות על ההתקדמות.
מדריכי הפנימיות הם "עוגן ואוזן קשבת" לילדים בסיכון, והגיע הזמן להעניק להם את ההערכה והתגמול הראויים.מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני: "אם אוציא את הנער או הנערה הזו מהמעגל, בכך אני מציל את המשך המעגל, ואותם אנשים לא יצטרכו יותר להיות לקוחות משרד הרווחה. ההשקעה היום בנוער משמעה חיסכון ארוך טווח, לא מדובר רק בכסף, אלא גם בחיים טובים של אנשים".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
