"הדרג המדיני בחר את הרמטכ"ל שינהל את הצבא – רמטכ"ל התקפי – ומרגע שהוא נכנס לתפקיד הם בעצם שמים לו סוג של רגליים", אמר. "ראינו את האירועים האחרונים, גם בסיפור של מינוי ראש שב"כ, שעוקפים את הרמטכ"ל ומנהלים מעל ראשו שיחות. לאחר מכן אנחנו רואים גם את הסיפור של עצירת השתתפות הפצ"רית מהופעה בכנס לשכת עורכי הדין".
כשנשאל מה האינטרס של שר הביטחון להתעמת עם הרמטכ"ל, השיב אשכנזי: "הוא מופעל על ידי ראש הממשלה. הוא עושה דברו של ראש הממשלה".
בהמשך הרחיב על תחושת הפספוס בתפקוד הדרג המדיני-ביטחוני: "אנחנו נמצאים כבר שנה ושמונה חודשים, מנהלים מלחמה עם ארגון טרור עם כפכפים וקלצ'ניקוב – ולא מצליחים להכריע אותו ולהביא את 58 החטופים. אז במקום להתעסק באיך אנחנו מצליחים להגיע להצלחות מול ארגון טרור כזה, אנחנו מתעסקים באיך לריב עם הרמטכ"ל על הפרקליטה הצבאית, ובאיך אנחנו ממנים ראש שב"כ מאחורי הגב של כולם, ולא על פי הנהלים. בואו נתעסק בשוליים. גמרנו עם הרצי הלוי, גמרנו עם ראש השב"כ – אז מי נשאר לנו בסוף? בואו נביא את הרמטכ"ל מחדש".
על האפשרות שדוד זיני ימונה לראשות השב"כ ובכך תיווצר מתיחות עם הרמטכ"ל זמיר אמר אשכנזי: "צריכים להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת. לחמאס יש אידאולוגיה שהוא רוצה להשמיד את כל מדינת ישראל, וכרגע אין לו את היכולות לבצע את זה. התפקיד שלנו זה קודם כל למנוע מחמאס לבצע את האידאולוגיה שלו – ובזה צודק זיני. כל הזמן נצטרך לשמור על רמה שבה אנחנו מקצצים לחמאס את היכולות, כדי שהוא לא יוכל באמת לפתח את האידאולוגיה שלו".
דוד זיני (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)
עם זאת, ציין כי הגיעה העת לחשיבה אסטרטגית: "וזה הרמטכ"ל אומר – אנחנו סיימנו את עבודת המלאכה להפעיל את הלחץ על חמאס בתוך עזה. אנחנו יכולים לדחוף עוד טיפה, לקחת עוד שטח – אבל לא נגיע בסוף למחבל האחרון. ולכן צריך להתחיל להתכנס לתוך החלטות מדיניות על היום שאחרי".
"תראה מה קורה לנו עכשיו עם אספקת המזון. בסופו של דבר כולנו יודעים שהאמריקאים לא יוכלו לעמוד בפרץ של הלחץ של התושבים ושל כל מיני גופים בתוך עזה כדי לחלק לשני מיליון תושבים את המזון בצורה מסודרת, אחת לשבוע, לכל אחת מהמשפחות. במקום להסתבך בבוץ העזתי – ניקח את מה שאנחנו יכולים לקחת, את 58 החטופים, ואחרי זה ננהל את המלחמה בצורה יותר נכונה, יותר חכמה. מה עוד שיש עוד הרבה מטרות לצבא – שהן לא פחות חשובות מהכנעת חמאס", אמר לסיום.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.