ביטחון
אחרי חיזבאללה: אותות הקריסה מבפנים נראים גם על חמאס
חמאס ניצב בפני מציאות מורכבת, הקשה ביותר מאז הקמתו. ארגון הטרור נמצא במשברים כלכליים, ביטחוניים ומנהליים, ומירידה ברורה בתמיכה בקרב האוכלוסייה בעזה – כל זה בעקבות הטבח בשבעה באוקטובר וההשלכות בעקבותיו: מרבית הבכירים חוסלו, והתשתיות בעזה הושמדו כמעט לחלוטין על ידי כוחות צה"ל.
המשבר של חמאס אינו מוגבל לרצועת עזה, אלא נמצא גם ביהודה ושומרון וגם בלבנון. בשלוש החזיתות הללו, ארגון הטרור ניצב בפני משברים גדולים, במיוחד בכל הנוגע למצבו הכלכלי והביטחוני. בעזה באופן ספציפי יש משברים מנהליים וירידה ברורה בתמיכה בחמאס בקרב האוכלוסייה.
מקורות בתוך לחמאס ומחוצה לו סיפרו לעיתון הערבי א-שרק אל-אווסט כי הארגון מעולם לא חווה תנאים כאלה בעבר, לא בזמן מלחמת חרבות ברזל וגם לא לפני כן, אפילו כאשר ישראל והרשות הפלסטינית עצרו פעילים בשנות ה-90. עם זאת, חמאס לא היה באותה תקופה חזק מבחינת פופולריות ונוכחות כלכלית, פוליטית וצבאית.
במישור הכלכלי, המקורות טענו כי הארגון חווה תנאים קשים מבחינת מתן משכורות לעובדי השלטון בעזה וגם לפעילים בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של הארגון, ואף לאלו העובדים בגופים אחרים בתוך הארגון ברמות שונות.
לדבריהם, במשך ארבעה חודשים עובדי שלטון בעזה המזוהים עם חמאס קיבלו רק 900 שקלים (כ-250 דולר), סכום שעורר תסכול בקרב העובדים והחריף את קשיי חייהם של רבים מהם ומשפחותיהם, שלא מצליחים להכניס עוד כסף כדי לפרנס את עצמם.
אותם מקורות הצביעו על כך שתקציבי החברה והשירותים שהוקצו לכמה משרדים וסוכנויות, כגון ועדות חירום, הופסקו כמעט לחלוטין במשך יותר מארבעה חודשים, דבר שפוגע באופן משמעותי בפעילותם של מי שמזוהים עם שלטון חמאס. משרדים המספקים שירותים רבים יותר לאזרחים, כמו משרדי הבריאות והפיתוח החברתי, מסתמכים כיום על ארגונים בין לאומיים כדי לספק דלק ותרופות לאזרחים.
המקורות ציינו גם שגדודי אל-קסאם לא שילמו משכורות לחבריהם במשך כמעט שלושה חודשים, וכן מתמודדים עם קשיים כלכליים חמורים בהשגת מימון לרכישת ציוד צבאי. עוד נטען כי משפחותיהם של פעילי חמאס שנהרגו או נפצעו לא קיבלו את משכורותיהם באופן קבוע, בניגוד למה שקרה לאורך חודשי המלחמה, כפי שקרה עם חברים אחרים בארגון.
ברמה המנהלית, המקורות אישרו כי קיים חלל מנהלי ברור בתפקידים ומשימות רבות בעזה. הארגון מתקשה למלא את החלל הזה עקב החיסולים שצה"ל מבצע על כל דמות שנראית כמי שמנסה להשליט סדר בחמאס. ברמת הזרוע הצבאית נראה שהמבנה המנהלי ממשיך לפעול. עם זאת, המרדף הצבאי הישראלי המתמשך וההתנקשויות בפעילים בולטים מקשים את הביצוע של מהמשימות שחמאס שם לעצמו למטרה, במיוחד בצפון ובדרום רצועת עזה.
כשנה לאחר המלחמה, הפופולריות של חמאס ברצועת עזה ירדה משמעותית, והתושבים החלו להאשים את הארגון בגלוי ולתקוף אותו, ולא רק ברשתות החברתיות. יש אפילו אנשים שמעיזים לתקוף פיזית את פעילי הארגון ולירות לעברם או סמוך אליהם, באופן חסר תקדים לאורך שנות השלטון של ארגון הטרור ברצועת עזה מאז 2006.
המקורות טוענים שגם ביהודה ושומרון חמאס מאבד אחיזה, בעקבות המעצרים והחיסולים מצד כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים. חמאס גם איבד הרבה תאים ומימון באזור הזה. המקורות ציינו כי החוליות של חמאס היו אמורות לבצע פיגועים בתוך ישראל או באזורים ביהודה ושומרון נגד תושבים או כוחות צבא. עם זאת, התקפות אלו הוגבלו לכמה תאים שחבריהם נהרגו או נעצרו מאוחר יותר. תאים אחרים לא ביצעו את משימותיהם מסיבות ביטחוניות שונות או מחשש להשלכות.
המצב ברצועת עזה הוביל גם לירידה בתמיכה בחמאס ביהודה ושומרון – בעיקר לאור האיומים מצד ישראל להפוך את האזור ל"עזה שנייה", ובייחוד במחנות הפליטים בצפון האזור, שבהם מתקיימים מבצעים נרחבים של צה"ל למיגור הטרור.
בחו"ל חמאס אינו סובל מבחינה כלכלית או מנהלית, אך בלבנון, לאחר שהסכם הפסקת האש נכנס לתוקף בנובמבר, הוא ניצב כעת בפני מצב מורכב הקשור למצבו הפוליטי והכלכלי – וגם מבחינת אחיזה בשטח. ההנהגה הפוליטית החדשה בלבנון מתעקשת על איסוף נשק פלסטיני ושליחת מסרים ברורים לארגון ולפלגים פלסטיניים אחרים – היא לא תאפשר שום פעולה המאיימת על הביטחון הלאומי של לבנון.
המקורות טענו שחמאס מעולם לא התמודד עם מצב כל כך מורכב, למרות עשרות שנים של עימות עם ישראל וסכסוכים עם הרשות הפלסטינית, ואפילו עם כמה משטרים פוליטיים במדינות שבהם יש לארגון נוכחות בשטח. לדבריהם, הארגון ספג מספר מהלומות בעבר, בעיקר באמצעות התנקשויות ישראליות, אך מעולם לא הגיע למציאות קשה בעיצומה של מלחמה שנמשכת כבר כמעט 20 חודשים.
מקורות בחמאס טוענים שהמצב קשה ביותר, אפילו קטסטרופלי, אך הארגון מסוגל להתאושש ממנו לאחר סיום המלחמה, גם אם זה ייקח זמן רב. הם הוסיפו כי לארגון עדיין יש יכולות כלכליות ואחרות, אך המצב הביטחוני כופה עליו מציאות שונה להתמודד איתה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
