ביטחון
בטענה לפשעי מלחמה: פרו פתחה בחקירה רשמית נגד חייל צה"ל | דיווח
קרן זכויות האדם "הינד רג'ב" הודיעה כי פרו פתחה בחקירה רשמית נגד חייל ישראלי החשוד במעורבות במלחמת חרבות ברזל, כך דווח היום (שבת) בסוכנות הידיעות הפלסטינית "שהאב". פרו קיבלה את החלטתה על בסיס תלונה משפטית שהגישה הקרן, שתמכה אותה במסמכים ובמידע מודיעיני, ודרשה מהמדינה להפעיל את עקרון השיפוט הבינלאומי. הקרן פרסמה הודעה רשמית באתר האינטרנט שלה אתמול בערב, שבה פירטה את התלונה והצעדים המשפטיים שננקטו.
לפי הקרן, החקירה מתייחסת לחייל בחיל ההנדסה הקרבית בצה"ל שמואשם בכך שמילא תפקיד בפגיעה באזרחים ברצועת עזה במהלך השנה הראשונה של המלחמה. בתלונה המשפטית, האשימה הקרן את החייל בביצוע פעולות המהוות לטענתה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הקרן הגישה את התלונה לרשויות ברפובליקת פרו באמצעות עורך הדין הפרואני בתחום זכויות האדם, חוליו סזאר ארביסו, שמכהן גם כיועץ המשפטי של הקרן. הקרן ראתה בהחלטת פרו לפתוח חקירה רשמית "התפתחות בולטת לצדק הבינלאומי" ואישור על "חשיבות הפעלת השיפוט העולמי".
עקרון השיפוט הבינלאומי במשפט הבינלאומי מתייחס לזכותן של מדינות להפעיל סמכות משפטית על אנשים בתוך שטחן במקרה של חשד לפשעים חמורים ברחבי העולם. השיפוט הבינלאומי כולל פשעי מלחמה, רצח עם, פשעים נגד האנושות ועינויים. עקרון זה מאפשר למדינות לנקוט פעולה משפטית נגד חשודים בפשעים בינלאומיים גם אם הפשעים לא בוצעו בשטחן או נגד אזרחיהן.
התלונה המשפטית שהגישה קרן "הינד רג'ב" נגד החייל הישראלי בפרו היא אחת מעשרות התיקים שהקרן הכינה נגד חיילי חיל ההנדסה הקרבית בצה"ל, תוך התמקדות בתפקידם במבצעים השונים של צה"ל ברצועת עזה. הקרן מתמקדת ביחידה זו בשל תפקידה המרכזי שבוצעה בעזה במהלך המלחמה. חיל ההנדסה הקרבי אחראי על פעולות הריסה, פירוק מטענים ופינוי מכשולים, ולכן תפקידו במבצעים הצבאיים במקומות מיושבים הוא משמעותי.
תיעוד פעילות כוחות ההנדסה של אוגדה 162 ברפיח חרבות ברזל (צילום :דובר צה"ל)
הקרן טענה בהודעתה כי חיל ההנדסה פעל כיחידה מבצעית מרכזית בפעילות הצבאית, והאשימה אותו בהרס שיטתי של אזורים אזרחיים ברצועת עזה. הקרן הדגישה כי לטענתה יחידה זו הפכה באמצעות פעולותיה למרכזית בפגיעה באוכלוסיית עזה. ההאשמות מתייחסות להרס של תשתיות אזרחיות, בתי מגורים, מוסדות חינוך ובריאות, ומתקנים אזרחיים ברצועת עזה במהלך הלחימה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
