ערוץ אל חדת' הסעודי דיווח היום (שבת) מפי מקורות עיראקיים כי נעשים מאמצים רציניים לשחרר את החוקרת הישראלית-רוסית אליזבת׳ צורקוב, שנחטפה בשנת 2023. לפי הדיווח, החוקרת אמורה להשתחרר כחלק מהבנה שלא פורסמה בין בגדד לוושינגטון.
המקורות העיראקיים דיווחו כי הממשלה פועלת לשחרור החוקרת הישראלית-רוסית כדי להקל על הלחץ הבינלאומי. המאמצים לשחרר את החוקרת מגיעים לאחר ביקור חשאי של גורם ביטחון עיראקי בוושינגטון.
המקורות העיראקיים חשפו כי "מתקיימות שיחות ביטחוניות חשאיות עם הקבוצה החמושה שחטפה את צורקוב כדי להבטיח את שחרורה". בנוסף, המקורות דיווחו כי "הועלתה הצעה להעביר את צורקוב לצד ניטרלי לפני מסירתו כדי למנוע מבוכה פנימית". המקורות הדגישו כי שחרורה הצפוי של צורקוב מדגים את מחויבותה של הממשלה העיראקית לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית.
אליזבת צורקוב בטרם חטיפתה בעיראק (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
כזכור, אליזבת׳ צורקוב, בת 38, היא דוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון וחוקרת בכירה בפורום לחשיבה אזורית, מכון מחקר ישראלי-פלסטיני. היא בעלת אזרחות כפולה – ישראלית ורוסית, ומתגוררת בשנים האחרונות בארצות הברית. במהלך השנים פיתחה רשת קשרים ענפה ברחבי האזור וערכה מחקרי שטח נרחבים בסוריה, עיראק, ירדן, טורקיה, ישראל ופלסטין. במסגרת מחקרה לדוקטורט העוסק בתנועות פוליטיות במזרח התיכון, הגיעה צורקוב לעיראק תוך שימוש בדרכונה הרוסי. היא בחרה לערוך את מחקרה בשטח חרף הסיכונים הידועים, במטרה להשיג מידע מדויק ומעמיק.
ב-21 במרץ 2023, נחטפה צורקוב מבית קפה בבגדד על ידי אנשי "גדודי חיזבאללה", מיליציה שיעית-עיראקית הקשורה לאיראן, והוקמה ב-2007. על פי הערכות גורמי מודיעין, החטיפה בוצעה על רקע חשדות כי ישראל מנסה לכונן קשרים עם התנועה הצדרית, יריבתה של המיליציה, אותה חקרה צורקוב.
לפני מספר חודשים, מסר שר החוץ העיראקי כי צורקוב בחיים, וכי ממשלת עיראק פועלת לשחרורה. עם זאת, יומיים לאחר מכן הכחישה הממשלה העיראקית את הדברים, ככל הנראה בשל חוקי המדינה האוסרים על נורמליזציה עם ישראל. על פי החוק העיראקי, עבירות מסוג זה עלולות להיענש במאסר עולם או מוות.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.