ההצעה נראית אטרקטיבית, השיווק משכנע, והמחיר נראה "מתחת למחיר השוק" – אבל אז מגיע החוזה. בין עשרות עמודים, סעיפים והפניות, מסתתרים לעיתים תנאים שמחייבים אתכם להוציא מאות אלפי שקלים בלי לקבל שום תמורה. זו לא תאוריה משפטית – זו המציאות של שוק הדירות החדשות "על הנייר". כתבת תחקיר מיוחדת: המלכודות הנסתרות בחוזי הרכישה מקבלן והדרכים להתגונן מפניהן.
לא רק דחייה במסירה – גם מכה תזרימית שמרסקת משפחות
כשמדברים על עיכוב במסירת דירה, רוב האנשים חושבים על אי נוחות זמנית – עוד חודש שכירות, עוד שבועות של ציפייה. אבל מאחורי המונח היבש הזה מסתתרת בעיה תזרימית חמורה, שעלולה לייצר אפקט דומינו כלכלי ולהכניס משפחות שלמות למצוקה.
כך למשל קרה לבני זוג שרכשו דירה חדשה מקבלן במרכז הארץ. החוזה שעליו חתמו כלל מחיר צמוד למדד תשומות הבנייה ותנאי תשלום לפיהם חלק ניכר מהתמורה אמור היה להשתלם סמוך למועד המסירה. אלא שהפרויקט התעכב בעקבות המלחמה. הקבלן טען לכוח עליון – ודרש את יתרת התמורה במלואה. המשמעות: בני הזוג נאלצו לקחת משכנתא מוקדמת, החלו לשלם החזר חודשי כבד, וכל זאת – מבלי שקיבלו את הדירה בפועל.
האבסורד נמשך: במקביל להחזרי המשכנתא, בני הזוג המשיכו לשלם שכירות עבור דירתם הנוכחית, לשאת בעלויות נלוות נוספות, ולראות את מדד תשומות הבנייה ממשיך לטפס – מה שהגדיל עוד יותר את סכום החוב. בלי לקבל מפתח, בלי לקבל תמורה ממשית, הם מצאו את עצמם נלחצים בין שתי התחייבויות כלכליות כבדות – וכל זאת בגלל מנגנון חוזי לקוי.
נאור גלברג, עו"ד נדל"ן שמאי מקרקעין ובעלים משותף בחברת מעוז השקעות בנדל"ן, מזהיר: "זהו לא מקרה נדיר – זו תוצאה חוזית צפויה מראש. בני הזוג שילמו מדדים של מאות אלפי שקלים, לקחו משכנתא מוקדמת על דירה שלא נמסרה, והמשיכו לגור בשכירות. זה לא ניהול תקציב כושל – זה מחדל של הסכם שמעביר את כל הסיכון אל הרוכש. חוזה שנוסח נכון היה יכול למנוע את זה לחלוטין".
במילים פשוטות – עיכוב במסירה אינו רק תאריך שמתאחר. הוא עלול להפוך לאירוע פיננסי מכריע, לפגוע בכושר ההחזר של המשפחה, לעכב מימוש של תוכניות חיים, ולגרום לעוגמת נפש קשה.
אתר בנייה, אילוסטרציה (צילום: אינג'אימג')
ומה הפתרון? ניסוח חכם ומדויק של סעיפי המסירה והתשלום
גלברג מפרט: ״אנחנו דורשים להכניס לחוזה סעיף פשוט אך קריטי – אם הקבלן לא מוסר את הדירה בפועל, מכל סיבה שהיא, כולל כוח עליון – הרוכש לא משלים את יתרת התמורה. הנכס לא נמסר? הכסף לא מועבר. זה כלל ברזל. אחרת, הרוכש עלול לשלם מיליונים על דירה שאינה שלו עדיין, ובלי כל ודאות מתי תהיה".
במילים אחרות, יתרת התמורה חייבת להיות משולמת רק כנגד מסירה בפועל – כלומר, העמדת הדירה לרשות הרוכש, חתימה על פרוטוקול מסירה מסודר, קבלת מפתח, וחיבור מלא לתשתיות מים, חשמל, ביוב ותקשורת. לא די בקביעה כללית או בהגדרה מעורפלת של "סיום העבודות" או "שלב שלד". רק מסירה פיזית, עם אפשרות שימוש אמיתי, מהווה עילה חוקית לתשלום יתרה.
במקרה של עיכוב במסירה – יש לבחון האם הקבלן שומר לעצמו זכות לגבות הצמדות, ריביות או שינויים במחיר, למרות שהרוכש טרם קיבל את הדירה. האם קיימת תקופת חסד מוגבלת, האם קיים מנגנון פיצוי מובנה בהתאם לחוק המכר (דירות), והאם ניתנת לרוכש זכות לבטל את ההסכם במצבים קיצוניים?
משפחות רבות חוות לחץ תזרימי כבד דווקא בתקופה הרגישה ביותר – לקראת מעבר, בשיא העלויות, כשבמקביל הן נאלצות לממן גם שכירות, גם משכנתא מוקדמת, וגם מדדים. במקרים רבים, הלחץ הזה לא נובע מהתנהלות כלכלית שגויה, אלא מאי הבנה של החוזה, או מהיעדר ייעוץ משפטי מקצועי לפני החתימה.
ולכן, מדגיש גלברג: ״כדי להגן על עצמכם, דרשו שלוח התשלומים יהיה צמוד לביצוע בפועל ולא ללוח זמנים שרירותי. אל תשלמו את כל הכסף על מוצר שטרם קיבלתם. קבעו שיתרת התמורה משולמת רק כנגד מסירה בפועל. זו לא רק זהירות – זו הגנה הכרחית על המשפחה שלכם״.
חתימת חוזה (צילום: Shutterstock)
ההצמדה למדד תשומות הבנייה: הסעיף השקוף שעלול לייקר את הדירה בעשרות ואף מאות אלפי שקלים
אחת הטעויות הנפוצות והיקרות ביותר שרוכשי דירות מקבלן עושים – היא התעלמות מהשפעתו של סעיף ההצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר במדד שמתפרסם מדי חודש על ידי הלמ״ס, והוא משקף את השינויים בעלויות חומרי הגלם והעבודה בענף הבנייה. אלא שבעוד שהקבלנים מקפידים לכלול את הסעיף הזה כמעט בכל חוזה – כדי להגן על עצמם מפני עליות מחירים – רוכשים רבים כלל אינם מודעים למשמעות הכלכלית הכבדה שלו.
במקרים רבים, רוכשים מגלים בדיעבד כי המחיר שעליו חתמו אינו באמת סופי. "בתקופות של אינפלציה או בזמני משבר כמו מלחמה, מדד תשומות הבנייה עשוי לזנק בשיעורים חדים", מסביר עו״ד ושמאי המקרקעין נאור גלברג. "כך, דירה שנרכשה במחיר של 2 מיליון שקלים – עלולה לעלות בסופו של דבר 2.2 מיליון ואף יותר, רק בגלל סעיף ההצמדה, מבלי שהמפרט שודרג או שהדירה השתנתה".
לאורך השנתיים האחרונות, במסגרת מבצעי מימון שיווקיים, קבלנים רבים הציעו לרוכשים פטור מהצמדה – מלא או חלקי – כחלק מהתמריצים לסגור עסקה. ואכן, בתקופת ריביות גבוהות ועל רקע חוסר יציבות כלכלית, הפטור הזה סייע לרבים לקבל תחושת ודאות. אך כעת, ככל ששוק המימון מתייצב ומרווחי הקבלנים נשחקים – מבצעי ההצמדה נעלמים, ובחודשים האחרונים אנו עדים לחזרה הדרגתית למצב שבו כמעט כל התשלום שוב מוצמד במלואו למדד.
אתר בנייה (צילום: מיכאל גלעדי פלאש 90)
אז מה ניתן לעשות?
לנהל משא ומתן. סעיף ההצמדה הוא לא גזירת גורל, ויש לא מעט דרכים לצמצם את השפעתו: לקבוע תקרה להצמדה (למשל, לא יותר מ-2% לשנה); להסכים שהצמדה תחול רק על חלק מהתשלומים (למשל, על 50% בלבד מתוך הסכום החייב); לקבוע שתשלומים מוקדמים, במיוחד עד גובה 10%, לא יהיו צמודים כלל; לדרוש פטור מלא מהצמדה – ככל שהמצב מאפשר.
בנוסף, חשוב להכיר את תיקון החוק שנכנס לתוקף ביולי 2022: התיקון קובע כי על פי חוק המכר, 20% הראשונים מהתשלום עבור הדירה אינם צמודים למדד כלל, ושהיתרה מוצמדת רק ב-50%. כלומר, רק 40% ממחיר הדירה בפועל מוצמד באופן מלא – בהנחה שהקבלן פועל לפי החוק.
אבל בפועל, לא כל קבלן מיישם את ההוראות במלואן, ולעיתים החוזה מנוסח באופן שמאפשר לו להחיל הצמדה על סכומים גבוהים יותר. בדיוק לשם כך חשוב לכלול סעיף מפורש בנספח השינויים. "בנספח שינויים מקצועי אפשר להבהיר במפורש שהמחיר הנקוב הוא סופי, ולא יוצמד למדד כלשהו", מדגיש גלברג. "במיוחד במקרים של רכישה במסגרת הלוואת קבלן, חשוב לוודא שגם כספי ההלוואה פטורים מהצמדה – ושהקבלן נושא לבדו בעלות הריביות עד מועד המסירה בפועל".
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".