חדשות בעולם
הורגשה בישראל ואפילו במצרים: רעידת אדמה הכתה הבוקר ביוון
רעידת אדמה בעצמה 6.3 פגעה הבוקר (חמישי) בכרתים שביוון, רעידה שהורגשה היטב בחלקים נרחבים באזור, כולל ישראל ואפילו במצרים. הרעש התרחש בשעה 6:19 בבוקר (שעון ישראל) והתמקד צפונית לכרתים, והרעידה התרחשה בעומק של 69 קילומטרים. כך על פי נתונים ראשוניים מהמרכז הסיסמולוגי האירופי-ים תיכוני (EMSC) והשירות הגיאולוגי האמריקאי (USGS).
ד"ר דגן בקון-מזור, ראש החוג להנדסת בניין ב- SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אמר בתגובה לרעידה: "רעידת האדמה שהמוקד שלה היה ביוון והורגשה גם אצלנו צריכה להדליק נורה אדומה, שכן רעידת אדמה משמעותית יכולה להתרחש בכל רגע גם אצלנו. אמנם היערכות נכונה לרעידת אדמה מפחיתה באופן משמעותי את היקף הנפגעים בנפש וברכוש. חומרת הנזק תלויה כמובן בגודל הרעידה, אבל היא תלויה גם בתכנון ובטיב הבנייה".
"על מנת להיות ערוכים יותר לרעידת אדמה חזקה שתתרחש כאן, יש להשקיע משאבים גדולים יותר בהכשרת דור המהנדסים הבא: יש לתקצב תכניות לימוד ייחודיות המכשירות מהנדסי בניין להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהנדסת מבנים לרעידות אדמה, הן של מבנים חדשים והן של מבנים ותשתיות שנבנו לפי כניסתה של התקינה המודרנית", הוסיף בקון-מזור.
רק לאחרונה, אירוע שהתחולל ביוון והיה חריג במאפייניו הביא את הרשויות במדינה לנקוט בצעדים חריגים. באירוע, שהתרחש בסמיכות לקבוצת האיים סנטוריני שביוון, התרחשו בחודש פברואר האחרון למעלה מ-2,000 רעידות אדמה, כעשרות מהן משמעותיות, במגניטודה של 4.5 או יותר. החזקה ביניהן, בעוצמה של 5.3 נמדדה.
כ-9,000 איש עזבו אז את האי המרכזי, מערכות החינוך נסגרה באזורים המאוימים וניתנו הנחיות לאוכלוסייה באשר להימנעות מהתקהלויות, ריקון בריכות במלונות ועוד. במשרד החוץ שוקלים כבר האם להוציא אזהרת מסע לאזור, לאור אירוע אסון טבע אפשרי. אזהרה כזו טרם ניתנה.
הערכות המומחים קבעו כי הרעידות הן טקטוניות ולא געשיות, וניסיון העבר מעיד כי צבר רעידות קטנות, עלול להביא להתרחשות של רעידת אדמה חזקה בהמשך. רעידה כזו יכולה להשליך גם על מדינת ישראל בהיבטי גל צונאמי. לאור קרבתה של מדינת ישראל לאזור הרעידות, כ-900 ק"מ בלבד, ההערכה של זמן ההתרעה לגל צונאמי מהתרחשות רעידה חזקה עומד על עד שעתיים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
