לאחר דיונים ביתרונות ובחסרונות, ממליצים מומחים בארצות-הברית ובאירופה, כמו גם במקומות אחרים, על השימוש ב"דוקסיפפ", בעיקר בקרב אנשים שנמצאים בסיכון גבוה, כמו למשל נשאי HIV, נוטלי PrEP ואחרים שכבר נדבקו פעם אחת או יותר במחלה המועברת במגע מיני.

בעוד המומחים בישראל דנים לגבי היעילות, הבטיחות והאם להמליץ על השימוש או לא, הסוסים, כמו שאומרים, כבר ברחו מהאורווה, וחלק לא קטן מחברי הקהילה כבר החלו להשתמש ב"דוקסיפפ".

הבעיה העיקרית היא, שהדבר נעשה בצורה לא מושכלת או מבוקרת. חלק גדול לא יודעים כיצד ומתי ליטול את התרופה והדבר עלול להביא להופעת תופעות לוואי. כמו כן, נטילת התרופה אינה מדווחת, כך שלא ניתן לעקוב אחר התפתחות עמידות החיידקים והקשר לשימוש ב"דוקסיפפ".

היתרון המרכזי באישור השימוש ב"דוקסיפפ" על פי קריטריונים מוגדרים, הוא אפשרות המעקב אחר התפתחות העמידות בקרב חיידקי הזיבה. על מנת שאפשר יהיה לעקוב אחר עמידות חיידקים אלה, אין להסתפק בבדיקת PCR (מה שמכונה בדיקת STDs) אלא לשלוח גם תרבית כאשר מופיעה מוגלה. זאת הדרך היחידה לדעת על רגישות החיידק לאנטיביוטיקה.

מי שכבר בחר לבצע את הטיפול ולקחת "דוקסיפפ", חשוב מאוד ליטול את התרופה בצורה נכונה – לבלוע את התרופה בעמידה ועם כוס מים מלאה, וליטול 200 מ"ג, באופן חד פעמי, כשעתיים ועד 72 שעות לאחר המגע המיני.

בנוסף, חשוב לשוב ולהזכיר את הבסיס: שימוש בקונדום מפחית את הסיכון להידבק בכל מחלות המין, ואם כבר נדבקים, חשוב מאוד להקפיד על דיווח לאלה שהייתם איתם במגע בחודשיים האחרונים.

ד"ר איציק לוי משמש כיועץ מחלות זיהומיות במרפאת הבימה של מכבי שירותי בריאות, ומנהל יחידת האיידס ומחלות המועברות במגע מיני בשיבא