תא"ל (מיל') אורן סולומון, לשעבר מנהל הלחימה באוגדת עזה ובכיר במשרד ראש הממשלה, שוחח הבוקר (שלישי) עם ינון מגל ובן כספית ברדיו 103fm, והביע את דעתו באשר למתרחש בימים אלה בעזה. בין היתר, ביקר סולומון את מדיניות דובר צה"ל אפי דפרין והמידע שהוא בוחר להוציא לציבור וכן אסטרטגיית הלחימה של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי.
בפתח השיחה אמר סולומון כי "בעזה יש לחימה מוגבלת משהו, אבל אני חושב שהשלב הזה שבו הצבא גייס אלפי מילואימניקים הוא עלייה במדרגות בהפעלת הכוח כלפי חמאס". עם זאת הוא הדגיש: "זו לא תוכנית להכרעת חמאס. מזמן הגיעה העת, אבל היינו צריכים לעשות את הקטע של הכרעה תוך כדי אסטרטגיה כבר מזמן".
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום :דובר צה"ל)
הוא ביקר את דיווחי הצבא לפיהם חמש אוגדות מתמרנות במבצע מרכבות גדעון: "אני מציע לעצמנו וגם לדובר צה"ל לדבוק באמת, ולא בחצי האמת. יש חמש מפקדות אוגדה. אוגדה בנויה ממספר חטיבות שמורכבות מגדודים. כשאתה בודק מרמת מפקדת האוגדה אתה מוצא יחידות חלולות. בוא, פרופורציות".
תא"ל (מיל') סולומון הודה כי קיימת שחיקה בקרב ביחידות הלוחמות. הוא הסביר מדוע: "אכן יש שחיקה, ומתוקף תפקידו והיכרות עם היחידות והלוחמים. היא נובעת מה'לשם מה', מחוסר התכלית וחוסר ההבנה. מיטב אנשינו עוזבים הכול להגן על המדינה והעם, אבל הם מגיעים בלי תכלית. שיטת הפשיטות הביאה אותנו פעם אחר פעם לאותם מקומות, וגם עכשיו, הם אומרים: 'אנחנו מתגייסים, תגידו לנו למה'. אם אנחנו באים להכריע את חמאס, רוב רובם של הלוחמים יגידו עד הסוף".
סולומון ביקר את שיטת הלחימה שהונהגה על ידי הרמטכ"ל הקודם: "שיטת הפשיטות היא שיטה כושלת שמי שהוביל אותה היה הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי. הייתי מהקצינים הבודדים שאמרו בשנה וחצי האחרונות שהשיטה לא מתאימה לשלב המדובר במלחמה. זו שיטה שדורשת עקירת שורשים ולא כיסוח דשא. זה לא איו"ש, אנחנו לא שם".
הרצי הלוי (צילום: פלאש 90)
לדבריו, "מה שעשינו הוא לא כיבוש, אלא פשיטות. שנה וחצי בזבזנו. מה שיותר חמור בעיניי הוא שהדרג הצבאי הבכיר סיפר לציבור ולדרג המדיני שפירקנו את חמאס. אלה תיאורים לא מקצועיים ולא נכונים, ובידיעה. הרמטכ"ל במקרה הזה לא רק שגה, אלא נכשל. אני לא מנקה את הדרג המדיני, בוודאי שיש לו אחריות כי הוא מנהל את המלחמה. אבל בקצה, מי שמשפיע על שיטה, פעולה, גודל סדרי הכוחות ומדיניות הפעלת האש הוא צה"ל".
אם כך, האם זו רק אחריותו של הדרג הצבאי? האין זו אחריותו גם של הדרג המדיני? סולומון ניסה לשרטט את יחסי הכוחות ביניהם: "מערכת היחסים בין דרג מדיני לדרג ביטחוני בכיר מורכבת. זה לא חייל מול מ"כ שאומר לו: 'בצע', בוודאי שלא אחרי 7 באוקטובר. לרמטכ"ל ולצה"ל שמנהל מלחמה יש כוח, לפעמים כוח יחסי גדול מדי. זה בריא מאוד שיש מערכת יחסים ביניהם".
הוא התייחס למינוי של רא"ל אייל זמיר, לתפקיד ראש הצבא: "הרמטכ"ל הביא איתו רוח חדשה ואמירות ברורות – ניצחון הוא חלק מהיעדים שחייבים להיאמר". סולומון נדרש לחידוש הסיוע ההומניטרי לרצועה והסביר: "חמאס בחודשים האחרונים קיבל כמות כל כך גדולה שלא היה לו מקום לאחסן אותה במחסנים שלו. הוא השמיש תחנות דלק ומוסדות פרטיים כי לא היה לו מקום. הוא נותן אוכל לתומכים שלו. את מי הוא מרעיב? את תומכי הפתח ואחרים שלא מעניינים אותו. מה שלא פחות מטריד הוא שצה"ל מכיר את זה. מדוע צה"ל לא מהדהד את זה – גם ציבורית וגם פנימית לדרג המדיני?".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.