איכות הסביבה
שעון קיץ 2025: מתי מזיזים את מחוגי השעון שעה אחת קדימה?
שעון הקיץ ייכנס לתוקפו בלילה שבין 27 ל-28 במרץ 2025 (בין חמישי לשישי) בשעה 02:00. בשעה זו יזוזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה, מה שיגרום לנו לאבד שעה אחת של שינה. תקופת שעון הקיץ תימשך עד המעבר לשעון חורף ב-26 באוקטובר 2025. ביום האחרון של שעון החורף, הזריחה תתרחש בשעה 05:34 והשקיעה תהיה ב-17:58. ביום הראשון של שעון הקיץ, הזריחה תהיה בשעה 06:33 והשקיעה ב-18:59.
לוח הזמנים של שעון הקיץ נקבע בחוק ב-2013, כך שיתואם לשעון הקיץ הנהוג במדינות אירופה. על פי החוק, שעון הקיץ חל מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מארס ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. בשעון הקיץ, זזים מחוגי השעון שעה אחת קדימה, מה שמעניק שעות אור נוספות במהלך היום.
המצאת שעון הקיץ מיוחסת לבנג'מין פרנקלין, שהציע בשנת 1784 לצרפתים להקדים את השעון שעה אחת בקיץ כדי לחסוך בנרות. הצרפתים לא קיבלו את רעיונו, אך גרמניה הייתה הראשונה לאמץ את רעיון שעון הקיץ, באפריל 1916, בשל מחסור בפחם בימי מלחמת העולם הראשונה. גם בריטניה אימצה את רעיון שעון הקיץ מספר חודשים לאחר מכן.
שעון הקיץ נועד להאריך את שעות האור במהלך היום ולחסוך באנרגיה, ומעבר הזמן לשעון קיץ משפיע על תחושות פיזיות ופסיכולוגיות של בני אדם. ד"ר עבדל רחמן נאדר, ראש מעבדת השינה בבית חולים משגב לדך של קופת חולים מאוחדת, מסביר כי אובדן שעת שינה עשוי להשפיע על תחושת עייפות ועוררות של אנשים, במיוחד ביום הראשון לאחר המעבר לשעון הקיץ. יחד עם זאת, אנשים נהנים משעות אור נוספות עד מאוחר בערב, דבר שעשוי לשפר את איכות החיים.
המעבר לשעון קיץ משפיע גם על התנהלות היום-יום. בעונות החורף, החשכה מתחילה כבר בסביבות השעה 17:30, בעוד שבקיץ אנו נהנים מאור יום עד השעה 19:30, כלומר, תוספת של שעתיים. אמנם, הזזת השעון מתבצעת רק בשעה אחת קדימה, אך בפועל אנו מקבלים שעתיים נוספות של אור במשך היום. את השפעת שינוי השעה על גופנו יש לזכור במיוחד ביום המעבר.
קדימה או אחורה? – איך זוכרים
שעון קיץ = קדימה, שעון חורף = אחורה. כלומר, במעבר לשעון קיץ אנחנו מפסידים שעה, היות שהשעה תשתנה מ-02:00 לפנות בוקר לשעה 03:00 לפנות בוקר.
איך מכוונים שעון קיץ בסמארטפון?
בנוגע לעדכון השעה בסמארטפונים, רובם מעדכנים את השעה אוטומטית, אך יש לוודא כי האפשרות הזו פעילה, או לעדכן את השעה ידנית. עבור משתמשי אייפון (iOS), יש להיכנס להגדרות ולוודא כי המתג של "כיוון אוטומטי" פעיל. עבור משתמשי אנדרואיד, יש לוודא כי האפשרות "תאריך ושעה אוטומטיים" פעילה גם כן.
כך תוכלו לוודא שהגדרות השעון האוטומטי שלכם נכונות:
אייפון (iOS)
– היכנסו ל"הגדרות" (Settings) ובחרו ב"כללי" (General).
– לחצו על "תאריך ושעה" (Date & Time).
– ודאו כי "כיוון אוטומטי" פעיל ותחתיו מופיעה המילה "ירושלים". אם לאחר הדלקת המתג לא מוצג "ירושלים" תחת "שעון מקומי" – כבו את המתג, היכנסו לאפשרות "שעון מקומי", הקלידו "ירושלים" או "תל אביב" ובחרו אותה בתוצאות החיפוש.
אנדרואיד (ייתכנו תפריטים וניסוחים שונים)
– היכנסו להגדרות ובחרו ב"ניהול כללי" (או הקלידו "שעה" בשורת החיפוש למעלה)
– לחצו על "תאריך ושעה"
– כעת, ודאו כי המתג ב"תאריך ושעה אוטומטיים" דולק, וגם "לפי אזור הזמן על סמך המיקום".
כך תוכלו להזיז שעה באופן ידני:
אייפון (iOS)
כדי לעדכן שעה ידנית במערכת ההפעלה iOS, היכנסו לתפריט ההגדרות (Settings) ובחרו באפשרות "כללי" (General). כעת מבין האפשרויות המוצגות לחצו על "תאריך ושעה" (Date & Time) וכבו את המתג של "כיוון אוטומטי" (Set Automatically). כעת בחרו באזור הזמן הנכון וכוונו ידנית את השעה הרצויה.
אנדרואיד
היכנסו לתפריט ההגדרות (Settings) וחפשו ברשימה את אפשרות "תאריך ושעה" (Date and Time). לאחר שנכנסתם אליה, בטלו את אפשרות "תאריך ושעה אוטומטיים" (Automatic Date and Time). בחרו את אזור הזמן הנכון ואז את השעה הרצויה.
מאחר ויש לא מעט סוגים שונים של מערכת ההפעלה אנדרואיד ואינספור גרסאות, התפריטים עלולים להיות שונים מעט אחד מהשני. אם אתם לא מוצאים את תפריט עדכון התאריך והשעה, הוא כנראה מסתתר בתוך תפריט אחר. חפשו את "אפשרויות נוספות" בתפריט וכנראה תמצאו את מה שאתם מחפשים שם.
מתי נכנסת שבת בשעון קיץ?
המעבר לשעון קיץ משפיע גם על זמני כניסת השבת. בשעון חורף, זמן כניסת השבת היה בין 16:10 ל-17:20, ובשעון קיץ זמני כניסת השבת יהיו בין 18:00 ל-19:20, כתוצאה משינוי זמני השקיעה. לוח זמני כניסת ויציאת השבת.
שינויים בנתב"ג
בלילה שבין יום חמישי לשישי, 27-28 במרץ 2025, תתבצע גם השינוי במערכות המחשוב בנמל התעופה בן-גוריון, ולכן לא יינתנו שירותים בעמדת רשות האוכלוסין בין השעות 23:00 עד 06:00. רשויות הנמל מבקשות מהנוסעים להיערך מראש ולהתחשב במגבלות השירות בזמן זה.
האחראי על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה מסביר: מה אנחנו יודעים על הזמן העולמי והזמן המקומי במדינת ישראל? מתי ולמה התחיל שעון הקיץ בעולם ולמה המעבר בשעה 2:00?
מהו זמן מקומי, לאומי וזמן עולמי?
העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ מתבצעת בישראל לפי חוק קביעת הזמן משנת 2013. שעון הקיץ בישראל מתקיים תמיד בין יום חמישי לשישי שלפני יום הראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00. מחוגי השעון יזוזו שעה אחת קדימה (משעה 2:00 לשעה 3:00) מה שיעניקו שעות אור רבות יותר במהלך היום.
לפי חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC(INPL) זמן היקום המתואם של ישראל. זמן היקום המתואם העולמי מסומן כ-UTC.
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ, המחולק ל-24 אזורי זמן. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ'.
למה דווקא בשעה 2:00 בלילה מזיזים את השעון קדימה?
זאת בכדי לשמור על סינכרוניזציה של הזמן המקומי ישראלי עם הזמן עולמי UTC. מכיוון שהזמן מקומי שלנו מקדים את הזמו העולמי בשעתיים, אז כאשר בישראל שעה 2:00 בלילה אז בגריניץ' ולפי זמן העולמי זה יהיה השעה 00:00 בלילה. בכול העולם עושים שינוים בזמן בשעה 00:00 בלילה לפי זמן העולמי UTC כדי להישאר מסונכרנים לזמן העולמי UTC.
למה ומתי התחיל שעון קיץ?
בשנת 1784, בנג'מין פרנקלין עת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע לצרפתים לקום שעה אחת מוקדם יותר בקיץ בכדי לחסוך בנרות. הצרפתים לא קיבלו את הרעיון של פרנקלין.
לעומתם, גרמניה הייתה הראשונה לאמץ בפעם הראשונה, באפריל 1916, את רעיון שעון הקיץ בשל המחסור בפחם שהורגש מאוד בימי מלחמת העולם הראשונה. רעיון זה של שעון הקיץ הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה. זמן קצר אחרי הגרמנים, בריטניה אימצה גם כן במאי 1916 את שעון הקיץ, מאותן הסיבות של חיסכון בפחם.
רוב המדינות בעולם כבר ביטלו את שינוי הזמן לקיץ וחורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. גם בארה"ב יש גורמים הלוחצים להפסיק עם שינוי השעון בחורף. בנוסף, הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ כך שכל מדינה באיחוד סוברנית להחליט אם להישאר במשך כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ.
היתרונות של הזזת המחוגים שעה קדימה
החל מסוף השבוע הקרוב נעבור לשעון הקיץ ונקדים את השעון בשעה. אמנם נאבד שעת שינה אחת בלילה הראשון, אך נרוויח שעות אור נוספות, המשפיעות לחיוב על מצב הרוח, השינה, והבריאות הכללית. בנוסף, שעון הקיץ צפוי לחסוך למשק הישראלי מאות מיליונים בשנה הודות לצמצום בחשמל ובאנרגיה. לכתבה המלאה
הוויכוח העולמי על שעון הקיץ
הוויכוח על שעון הקיץ אינו מוגבל רק לארצות הברית. מדינות רבות ברחבי העולם מנסות להתמודד עם השפעות המעבר לשעון קיץ ולבצע שינויים בלוחות הזמנים, כל אחת בהתאם לצרכים ולנסיבות שלה.
באירופה, הוויכוח על שעון הקיץ נמצא בתהליכים רגולטוריים. בשנת 2018, הועלה הצעה בפרלמנט האירופי לבטל את שעון הקיץ, ובמקום זאת לאפשר לכל מדינה לבחור אם ברצונה להמשיך להשתמש בשעון הקיץ או להחיל שעון חורף באופן קבוע. רבים טוענים כי השפעותיו על הבריאות הציבורית, כגון בעיות שינה והגברת תאונות דרכים, מצדיקות את ביטולו. עם זאת, ישנם מדענים המתנגדים לרעיון, מאחר שהם סבורים שהחסכון באנרגיה שמביא שעון הקיץ לא נצפה להיות משמעותי בעידן המודרני.
באוסטרליה, לא כל המדינות מאמצות את שעון הקיץ. ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, אוסטרליה הדרומית וטריטוריית הבירה האוסטרלית מאמצות את השעון, בעוד שבאוסטרליה המערבית, צפון אוסטרליה וקלדוניה החדשה לא משתמשות בו. העדויות בנוגע להשלכות החיוביות או השליליות של שעון הקיץ באוסטרליה עדיין לא חד משמעיות, וישנם חוגים הקוראים להפסיק את המעבר לשעון הקיץ בשל בעיות של התאמת לוחות זמנים של בתי ספר, תחבורה, ופעילויות חוץ.
בקנדה, כמו בארה"ב, ישנן מדינות ומחוזות שמתנגדים לשעון הקיץ. בפרובינציית קוויבק, למשל, יש אנשים שקוראים לבטל את המעבר לשעון הקיץ, בעיקר בגלל הבעיות הרפואיות והחינוכיות הנגרמות כתוצאה מהשינוי בשעון. כמו כן, יש מיעוט במדינה התומך בהשארת שעון הקיץ כל השנה, בעיקר בגלל האפשרות להפיק יותר שעות אור עבור פעילויות חוץ.
הוויכוח על השעון לא מתמצה רק בזווית של חיסכון באנרגיה. השפעות השינוי על הבריאות הופכות להיות יותר ויותר נושא מרכזי בשיח הציבורי. מחקרים מצביעים על כך ששעון הקיץ יכול להוביל לשיבושים במערכת השינה האנושית ולבעיות בריאותיות שונות, כולל בעיות לב וכלי דם, עלייה בתאונות דרכים, והחמרה במצבים של דיכאון וחרדה. רבים מהמדענים בתחום הבריאות טוענים כי ביטול המעבר לשעון הקיץ והיישום של זמן קבוע לשנה כולה עשוי לשפר את הבריאות הציבורית ולצמצם את הסיכונים הרפואיים.
הוויכוח על שעון הקיץ נראה שימשיך להעסיק מדינות ברחבי העולם בשנים הקרובות. עם הגידול בהבנה של ההשפעות הבריאותיות והחברתיות של שינוי השעה, קיימת סבירות גבוהה ששינויים נוספים יתבצעו במדינות רבות, תוך כדי בחינה מחדש של יתרונות וחסרונות המעבר לשעון קיץ.
רשות הטבע והגנים החלה בסקר צומח נרחב באזורי החרמון וקו העימות, שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה. מטרת הסקר היא להעריך את היקף הנזק ולתכנן את שיקום בית הגידול הייחודי, המהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים.
החרמון, הידוע כמחציתו מדבר וכאזור אקולוגי ייחודי, מהווה בית גידול לצמחים נדירים ובעלי חשיבות עליונה. בין הצמחים שנמצאו בסקר הראשוני נכללים "נפית הבשן", "עיריוני קצר" וגם "מעריב משתלשל", המעידים על עושר בוטני יוצא דופן – כך אמרו ל"מעריב" ברשות הטבע. צמחים אלו, אבות של צמחי תרבות, מכילים תכונות גנטיות חיוניות לעמידות בפני יובש, מליחות ומחלות – יכולות קריטיות להתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית.
"האזורים שנפגעו בהר דב ובבקעת אגס הם בעלי מגוון אדיר של צמחים מיוחדים", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "במהלך הלחימה, פעילות צבאית אינטנסיבית, כולל תמרון כלים כבדים וחפירת עמדות, גרמה לחישוף קרקע ונזק דרמטי. כעת, כשהגישה מתאפשרת, אנו פועלים באופן שיטתי כדי להגדיר את היקף הפגיעה ולזהות את האזורים שלא נפגעו. הבנה זו תסייע לנו להחזיר את השטח למצבו הטבעי".
ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הדגיש את חשיבות השימור: "החרמון הוא אוצר בוטני. הצמחים כאן מספקים לנו את הגנום הדרוש לפיתוח זני תרבות עמידים בפני אתגרי האקלים העתידיים. שימורם הוא אינטרס לאומי וגלובלי".
הלחימה הותירה את חותמה על שטחי הטבע ברחבי הארץ. הנזקים חסרי התקדים נאמדים ב-340 אלף דונם של שרפות עד אוקטובר 2024, בנוסף לפגיעה בתשתיות טיילות ובתי גידול בשמורות הטבע ובגנים לאומיים.
רשות הטבע והגנים, הנאבקת בהיקף הנזקים הגדול ביותר זה 60 שנות קיומה, פועלת במקביל לשיקום ולטיפול בפסולת שהותירה הלחימה. "למרות הפגיעה, אנו אופטימיים לגבי יכולת ההשתקמות של החרמון", אומר דולב. "כמויות המשקעים הגבוהות באזור תורמות לכך. שאיפתנו היא להחזיר את הקרקע למצב טבעי ככל הניתן, ולאפשר לצומח לשגשג מחדש".
יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן, הוסיף: "במהלך הלחימה חיי אדם היו בראש סדר העדיפויות, אך דאגנו לצמצם את הפגיעה בטבע ככל האפשר. כעת, כשהכוחות פינו את השטח, אנו עוסקים בפינוי כמויות אדירות של פסולת וציוד צבאי שנותר מאחור. נמשיך לנטר את מצב החרמון ולפעול לשיקומו המלא, מתוך הבנה כי שימור הטבע הוא אבן יסוד בחוסן הלאומי והסביבתי של ישראל".
חברת נמלי ישראל החלה הבוקר (רביעי) בביצוע העבודות להריסת מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. תהליך הריסה היסטורי ומורכב אשר מסמן שלב חשוב נוסף בשיקום מפרץ חיפה והפיכתו למרחב נקי ובטוח לתושבים.
מדובר במיכל לא פעיל שכבר רוקן לחלוטין מאמוניה, עשוי פלדה עטופה בשכבות אלומיניום ובידוד נוסף ומוקף בשתי מעטפות בטון בעובי של כארבעים סנטימטר כל אחת במרחק של כמטר אחת מהשנייה. עבודות ההריסה יבוצעו בשלבים התחלתיים עם הריסת המעטפת החיצונית לאחריה הפנימית ובהמשך יפורק גוף המיכל עצמו.
העבודות מתבצעות על ידי הקבלן מטעם חיפה כימיקלים במימון משותף של חברת נמלי ישראל ו"חיפה כימיקלים", וזאת כחלק ממחויבות משותפת להשלמת הפירוק הסופי של המתקן ששימש במשך עשרות שנים את תעשיית הכימיקלים הישראלית. בחברת נמלי ישראל הדגישו כי "ישנה חשיבות להרוס את מיכל האמוניה, העומד ריק מזה עשר שנים, ואינו נמצא עוד בשימוש. זאת, כדי למנוע אפשרות כלשהי לשימוש במיכל לטובת אחסון של חומרים מסוכנים בעתיד".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך להבראת מפרץ חיפה ולהפיכתו לאזור בטוח ונקי יותר. אני מברכת את חברת נמלי ישראל על המימוש המקצועי של המשימה הלאומית הזו".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "ההריסה של מיכל האמוניה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות והתפתחות במפרץ חיפה. מדובר בצעד חשוב שמבטא את המחויבות שלנו לפיתוח תשתיות מודרניות שמתאימות לעתיד של האזור נמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים כדי לקדם מרחב איכותי יותר לתושבים ולחזק את הקשר בין העיר לנמל".
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פינו צרויה, הוסיף "פירוק מיכל האמוניה הוא צעד חשוב למען תושבי חיפה והסביבה. חברת נמלי ישראל תמשיך לעבוד יחד עם עיריית חיפה כדי לקדם סביבה נקייה איכות חיים טובה יותר ולחזק את הפעילות הנמלית של העיר ברמה בינלאומית".
במהלך שנות ה-80 העולם המערבי עבר מהפך צרכני עם התבססות והתפשטות של רשתות שיווק גדולות וסופרמרקטים לעומת קניות במכולת השכונתית. שינוי זה בתרבות הצריכה הבליט את הצורך בהארכת חיי מדף של ירקות ופירות בכלל ועגבניות בפרט.
בתחילת שנות ה־90, כשדיברו על עגבניות, הדאגה המרכזית של חקלאים, משווקים וגם צרכנים הייתה פשוטה: לעגבנייה אין חיי מדף ארוכים. היא התרככה מהר מדי, איבדה צבע, התפרקה במשלוח ועוד. זה השתנה כשב-1991 הושקה בישראל עגבנייה מזן חדש בשם "דניאלה", שהצליחה לשלב תכונות שבעבר נראו כמעט סותרות: יציבות פיזית, חיי מדף ארוכים, עמידות לשינוע, וכל זה מבלי לוותר על תכונות של איכות הפרי.
ייחודיות ויתרונות של הזן גרמו לכך ש"דניאלה" היווה אבן דרך בעולם טיפוח העגבניות, כבש את שווקי העולם ונהיה מותג ברמה בינלאומית.
מה מיוחד ב"דניאלה"?
הפיתוח של "דניאלה" לא היה רק הישג חקלאי אלא גם פתרון ממשי לבעיה תזונתית עולמית: איך מביאים ירקות טריים, מזינים ובטוחים למרחקים ארוכים, מבלי לפגוע באיכותם או בבטיחותם?
עגבניות נחשבות למזון על. הן מקור עשיר לוויטמינים C ו-A, סיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון כגון ליקופן.
ליקופן: צבע אדום עם כוח רפואי
ליקופן (Lycopene) הוא פיגמנט טבעי ממשפחת הקרוטנואידים, האחראי לצבע האדום-עז של העגבנייה. אבל צבע הוא רק ההתחלה.
בשנים האחרונות הליקופן זכה לעשרות מחקרים מדעיים, שהצביעו על קשרים בין צריכתו לבין יתרונות בריאותיים מובהקים:
הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם – בזכות השפעתו האנטי-דלקתית ונוגדת חמצון.
הגנה מסוימת מפני סוגי סרטן – במיוחד סרטן הערמונית, הריאות והקיבה.
שיפור בריאות העור כולל הגנה מקרינת UV.
שמירה על בריאות הראייה ומניעת ניוון מקולרי בגיל מבוגר.
ככל שהעגבנייה בשלה יותר – תכולת הליקופן בה גבוהה יותר. תכולה זו משתמרת גם לאחר בישול (ואף זמינה יותר לגוף בצורתה החמה), אבל כשמדובר בשיווק ירקות טריים, האתגר הוא להביא את העגבנייה הבשלה והאיכותית כפי שהיא אל הצרכן.
חקלאות עם אחריות בריאותית
עבור "הזרע" שייצרה את זן עגבניית "דניאלה", בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, זו לא הייתה רק הצלחה מסחרית, אלא הוכחה לכך שחדשנות חקלאית יכולה להשפיע על הבריאות הציבורית. מאז אותה הצלחה, החברה המשיכה לפתח זני ירקות עשירים בערכים תזונתיים, עמידים יותר לתנאי גידול קשים וידידותיים יותר לאדם ולסביבה.
היום, יותר מתמיד, ברור: הירקות שאנחנו אוכלים לא רק ממלאים את הצלחת, הם גם מעצבים את הבריאות שלנו. ועגבנייה אחת, שצמחה כאן בישראל, הייתה שם ברגע שבו זה התחיל להשתנות.
