Connect with us

מוזיקה

אירוויזיון 2025: האמת המפתיעה על התמיכה ביובל רפאל וישראל

Published

on




בוקר חדש אכן הפציע: יובל רפאל סיימה הלילה (בין שבת לראשון) את אירוויזיון 2025 במקום הראשון בקהל הצופים ובמקום השני הסופר מכובד שנותן לכל ישראלי ויהודי באשר הוא גאווה עצומה ותחושה של מקום ראשון.

יש שיאמרו שהמקום השני הוא המקום הנכון ביותר לישראל – הראינו לכולם (ובעיקר לעצמנו) שכל הקולות שעולים בתקשורת וגל השנאה והאנטישמיות שאנחנו חשים ששוטף את העולם – הוא אמנם משהו להתייחס אליו בכובד ראש ואסור להתעלם, יחד עם זאת, זה כנראה לא משהו שבאמת קורה אצל הרוב המכריע, אלא כנראה, מה שבוחרים לשים עליו דגש ולהראות לנו בחדשות השונות.

התמיכה החשובה הזו באה לידי ביטוי משתי קבוצות המצביעים – שופטים וקהל. בשנה שעברה הרבה נקודות שיפוט התעלמו במכוון מישראל בשל אי הנעימות מקריאות הבוז באולם וחוסר הרצון לקבל איומים במדינתם על ההזדהות איתנו בעיצומה של מלחמה, כשמצבה של ישראל בעולם היה גרוע פי כמה ממצבה כיום. השנה, במיוחד לאור התמיכה הבלתי מסויגת שהתחלנו לקבל מממשל טראמפ, מצבה התדמיתי של ישראל החל להשתפר וכשהנציגה שלנו היא ניצולת מסיבת הנובה – השופטים הבינו שלהעניק לנו נקודות יעבור בצורה יותר טובה וזה אכן ניכר בהצבעה. אמנם לא קיבלנו הרבה נקודות מהשופטים, אבל כן קיבלנו יותר נקודות מהשנה שעברה ומיותר נקודות שיפוט.

יובל רפאל בביצוע באירוויזיון (צילום: רויטרס)
יובל רפאל בביצוע באירוויזיון (צילום: רויטרס)

גם בקהל גילינו תמיכה בלתי מסויגת בישראל, כאשר כמעט כל המדינות המשתתפות, כולל נקודת הקהל של שאר העולם, העניקו לנו נקודות – מלבד קרואטיה (לא לכעוס, הקהל הקרואטי אולי לא העניק לנו נקודות אבל נקודת השיפוט שלהם כן), ואילו ארמניה ופולין לא ניקדו אותנו בכלל. ובכך ישראל קיבלה ניקוד מכל המדינות המשתתפות בתחרות ומחוץ לה.

אין ספק שהסיבה שישראל קיבלה כל כך הרבה נקודות גם השנה וגם בשנה שעברה היא התגייסות של יהודי התפוצות בהצבעה, הרצת קמפיינים ייעודיים ממומנים ואפילו פניה מגיבורי תרבות נחשבים ברשתות החברתיות (היי גל גדות ושוב תודה), אבל זה כשלעצמו לא היה מספיק כדי להגיע כל כך גבוה, לכן חשוב לקחת בחשבון שזה רק מראה שיש הרבה אנשים שכן מזדהים עם ישראל, רק שאין להם עניין להזדהות באופן פומבי.

הצבעה באירוויזיון היא אישית ואנונימית, ומאפשרת הבעת תמיכה במדינה מבלי הכאב ראש הנלווה לכך. אירלנד שהעבירה דרישה לרשות השידור האירופאי לבחון את השתתפותה של ישראל בתחרות, העניקה לנו 10 נקודות בקהל ומדינות כמו בלגיה וספרד ששידרו שקופית נגד ישראל בתחילת המשדר, העניקו לנו 12 נקודות כל אחת בקהל. חשוב שנזכור את זה בפעמים הבאות שמדינות וממשלות יעבירו ביקורת או התייחסות לא אוהדת כלפי ישראל בזירה הפוליטית.

יובל רפאל (צילום: רויטרס)
יובל רפאל (צילום: רויטרס)

עוד הפתעות שהיו אתמול הגיעו לידי ביטוי בהבדל בין טבלאות ההימורים למציאות בשטח – בעוד שההימורים מיקמו את שבדיה כזוכה בפער עצום משאר המדינות, היא למעשה סיימה רק במקום הרביעי ואילו אסטוניה שמוקמה במקום החמישי בהימורים לזכייה במקום הראשון, קיבלה את המקום השני אחרינו בקהל וסיימה את התחרות במקום השלישי. ישראל שביום התחרות ירדה למקום השביעי בהימורים הגיעה למקום השני הסופי וניצחה את הצבעות הקהל. גם בחצאי הגמר ראינו פערים משמעותיים כאשר בלגיה שהייתה המועמדת החמישית לזכייה, לא הגיעה בכלל לגמר ומדינות שהיו בטוחים בעליה שלהם לגמר כמו אוסטרליה וקפריסין לא צלחו זאת.

ההבדלים האלה בטבלאות הם לא ההבדלים המשמעותיים היחידים שיש לשים לב אליהם, חמור מהם הם ההבדלים בין הצבעת השופטים לקהל. בכתבה קודמת הסברתי על הפערים הללו כיוון שצוותי השיפוט מונחים לשפוט את השיר על בסיס פרמטרים מסוימים (כמו איכות הקול, מלודיה ועוד) וכך יוצא הרבה פעמים שהשירים המובילים אצל השופטים הם לא שירים שהקהל מתחבר אליהם. הקהל היום מצביע על חוויה ולא על שיר וככה להופעה מעניינת ומיוחדת יש משקל אצלו, לעומת אצל השופטים.

הפער הקיצוני ביותר שניתן היה לראות אתמול היה בניקוד של השיר השוויצרי שקיבל 214 נקודות מהשופטים וסיים אצלם במקום השני, קיבל 0 (!!) נקודות מהקהל בבית, מה שהביא אותו בשקלול לסיים במקום העשירי. זו לא שנה ראשונה שיש פערים משמעותיים בהצבעות, שוויץ היא רק דוגמא מאתמול וקולות רבים בקרב חובבי התחרות ובכלל, קוראים לשנות את שיטת ההצבעה או לפחות להוריד את ערך הנקודות של השופטים מ-50% ל-30%. במצב כזה אגב, ישראל היתה מנצחת אתמול.

יובל רפאל על השטיח הטורקיז בבאזל (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב הרשמי)
יובל רפאל על השטיח הטורקיז בבאזל (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב הרשמי)

המשדר כמשדר היה מאוד אנמי, שוויץ לא יכולה להתהדר באירוויזיון מהטובים שהיו, כאילו לא מספיק שזו השנה עם השירים החלשים ביותר מזה זמן רב, גם המנחות וכן קטעי הקישור והמעבר היו משעממים לחלוטין ומתיימרים לבדר ללא הצלחה. משיכת הזמן של המשדר היתה מוגזמת מאוד, לא ברור למה תוך כדי שלב ההצבעה היה צורך לעצור ולעבור לשידור מהגרין רום (אלא אם היתה בעיה בהצבעה והיה צורך למשוך זמן ובמקרה כזה – נשמח לדעת זאת), הנצחון האוסטרי לא מרים גבות לעומת השנתיים האחרונות ואנשים חיים איתו בשלום והכי חשוב- הראנו לאירופה מי זאת ישראל והם הראו לנו אהבה בחזרה! בשנה הבאה בוינה הבנויה עם נציגות מרשימה לא פחות!





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוזיקה

בריאן אינו, המפיק של דייוויד בואי, במופע ענק לשחרור פלסטין בעזה

Published

on




המפיק והמוזיקאי הבריטי האגדי בריאן אינו הכריז על קונצרט גדול בוומבלי ארנה בלונדון תחת השם "Together for Palestine" (יחד למען פלסטין), שמטרתו לגייס כספים למשפחות בעזה. המופע יתקיים ב-17 בספטמבר, והליין-אפ המלא יוכרז בקרוב.

אינו, שמשמש כמפיק בפועל של האירוע, תיאר אותו כ"ערב של מוזיקה, הרהור ותקווה". בהצהרה שפרסם באינסטגרם, כתב אינו: "היה לי המזל לעבוד עם כמה מהאמנים המדהימים ביותר בעולם במשך יותר מ-50 שנה. אבל אחת החרטות הגדולות שלי היא שבמהלך הזמן הזה כל כך הרבה מאיתנו נשארנו שותקים לגבי פלסטין".

הוא הוסיף: "לעתים קרובות השתיקה הזו נבעה מפחד – פחד אמיתי – שדיבור בקול רם יכול לעורר תגובת נגד, לסגור דלתות או לסיים קריירה. אבל זה משתנה עכשיו – בחלקו כי כמה אמנים ופעילים האירו את הדרך, אבל בעיקר כי האמת על מה שקורה הפכה לבלתי אפשרית להתעלם ממנה".

אינו התייחס למצב בעזה: "מה שאנחנו עדים לו בעזה אינו תעלומה, וגם לא ערפל של נרטיבים מתחרים שהופכים את זה ל'קשה להבנה'. כאשר עשרות ארגונים לא-מפלגתיים מתארים זאת כרצח עם, הקו המוסרי ברור. אנחנו לא יכולים להישאר בשקט".

כל התרומות יועברו לשותפים פלסטינים דרך ארגון הצדקה הבריטי Choose Love, התומך בארגונים הומניטריים מקומיים באזורי סכסוך. "אבל זה עוסק ביותר מסתם כסף", הוסיף אינו. "זה על שליחת מסר של אהבה וסולידריות לעם הפלסטיני – שהם לא נשכחו. אנחנו רואים אותם, אנחנו שומעים אותם, ולמרות שאנחנו רחוקים, אנחנו מחוברים עמוקות – כמו שאנחנו מחוברים לכל האנושות".





Source link

Continue Reading

מוזיקה

תמיר גרינברג כובש את המקום הראשון במצעד המוזיקה הרשמי של מעריב

Published

on




תמיר גרינברג קוטף את המקום הראשון במצעד המוזיקה הרשמי של "מעריב" עם השיר "Can’t Get Over You". את השיר כתב גרינברג יחד עם עמית קנון, והלחין ועיבד אותו בעצמו.

גרינברג ממשיך לבסס את מעמדו כזמר הכי בינלאומי שצמח כאן בשנים האחרונות, עם בלדת קאנטרי-סול באנגלית – סגנון שכבר הפך לחתימת היד שלו.

בשיר החדש הוא נוגע בפצע מוכר: הניסיון לשחרר אהבה שלא מרפה. דרך טקסט מלא בדימויים עוצמתיים ומוזיקה שמרקדת בין רוך דרומי לעוצמה דרמטית, גרינברג מגלם גיבור מאוהב שמוכן לחצות ימים, להילחם ברוחות רפאים ולעשות הכול – חוץ מדבר אחד: להתגבר. הקול שלו, מלא נשמה ובשליטה נדירה, מוביל את השיר ביד בטוחה עד לסיום הכואב-משחרר.

למקום השני הגיעה הילה רוח בשירה "תביאו יותר" ובמקום השלישי ממוקם אייל לוי עם "בואי אליי".

המצעד הבא יפורסם ביום שני הקרוב עם אומנים חדשים ושירים חדשים.





Source link

Continue Reading

מוזיקה

מסע הפרידה מאלון אבוטבול: "כל כך פחדת ממוות פנימי, אז הפתעת"

Published

on




פרידה מאגדה: השחקן הישראלי אלון אבוטבול, שנפטר השבוע בגיל 60, זוכה הבוקר (חמישי) לכבוד אחרון בטקס אשכבה המתקיים באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב.

טקס האשכבה של אלון אבוטבול ז"ל (צילום: וואלה)

קהל גדול של מאות אנשים, ביניהם דמויות בולטות מעולם התרבות כמו השחקנים דרור קרן, ששון גבאי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא והשר לשעבר עמיר פרץ, התכנסו לחלוק כבוד לאחד השחקנים הישראלים הבולטים ביותר מאז שנות השמונים. לאחר הטקס, תיערך הלוויתו של אבוטבול לקבורה בבית העלמין שבקיבוץ גבעת ברנר. כזכור, השחקן המוכשר איבד את חייו לפני מספר ימים כשהתמוטט בחוף הבונים זמן קצר לאחר שיצא מהים.

יצחק, דוד של אלון, אמר: "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך. הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".

"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".

אלון אבוטבול (צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
אלון אבוטבול (צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)

הזמר שולי רנד ספר: "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".

"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך".

במהלך קריירה ארוכה של למעלה משלושה עשורים, הותיר אבוטבול חותם בל יימחה על הקולנוע והתיאטרון הישראלי. הוא זכור במיוחד מתפקידיו "שתי אצבעות מצידון", "האסונות של נינה", "קצפת ודודבדנים", "גוף השקרים" לצד ליאונרדו דיקפריו, "עלייתו של האביר האפל" בבימויו של כריסטופר נולאן, ועשרות סרטים וסדרות נוספות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים