בשב״כ ובצה״ל נזהרים בשעות האחרונות מאז ניסיון החיסול של מוחמד סינוואר לקבוע שהוא אכן לא שרד את התקיפה. עם זאת, בחיל האוויר אופטימיים באשר לסיכוי ההצלחה של הפעולה. במהלך מלחמת חרבות ברזל פיתחו בחיל האוויר מודל תקיפה והשמדה של מנהרות בהן נמצאות דמויות בכירות או נכסים אסטרטגיים שצה"ל מבקש לפגוע ולהשמיד.
מודל התקיפה בוצע במהלך השנה וחצי האחרונות מספר רב של פעמים. התקיפות שזכו להד תקשורתי נרחב היו אלה של חיסול איברהים עקיל וכל צמרת רדואן כשהיו בבונקר מתחת לאדמה בדחייה בביירות. גם מנהיג חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה חוסל באותה טכניקה וכך גם רמטכ״ל חמאס מוחמד דף.
יחיא סינוואר, מוחמד סינוואר, מוחמד דף, מרוואן עיסא (צילום: רויטרס,עבד רחים כתיב,רשתות ערביות)
טכניקת ההפצצה דורשת להתגבר על רמת המיגון הכוללת שכבות חול שלעיתים מגיעה לכדי עשרות מטרים של קירות בטון ודלתות הדף בתוך המנהרות וכמובן לזהות את מרחב וקטע המנהרה שבו יש למקד את הפגיעה.
ישראל צברה הרבה מאוד ידע על מנהרות החמאס. לוחמי חיל ההנדסה הקרבית חוקרים את המנהרות ומבינים את נקודות החולשה של המיגון, את המבנה הפנימי שלהן ועוד. אנשי השב״כ ואמ״ן הצליחו פעם אחר פעם להשיג מידע על תוואי המנהרות וכן את המידע מי ומתי מגיע למנהרות.
צה"ל משמיד את תוואי המנהרות ב״רובע הבכירים״ של חמאס ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
מידע כזה הגיע רק לאחרונה כאשר לוחמי חטיבה 188 עצרו שני מפקדי מחלקות של החמאס ברפיח. אחד מהם היה מפקד צלפים והשני מפקד מחלקה בנוח'בה אשר השתתף בטבח ה-7 באוקטובר ואף היה אחראי לשמור על חטופים. השניים סיפקו מידע על מנהרות וכן מפות של מנהרות ברפיח. החקר והמאמץ המודיעיני רחב והעניק את הבסיס לבניית תורת התקיפה והסיכולים התת קרקעיים של חיל האוויר.
בחיל האוויר הבינו כי עליהם להנחית בזו אחר זו פצצות במשקל כבד של טון וחצי טון על נקודות תורפה של המנהרות, הפתחים שלה למשל. כמו כן חשוב לחיל האוויר לדעת היכן ממוקמים בתוך המנהרה דלתות ההדף. התקיפה נמשכת לא יותר מחצי דקה כאשר השלב הבא של התקיפה הוא מניעה של חילוץ הלכודים מהמנהרה מתוך הנחה שאם הם שרדו את התקיפה הם ימותו מהגזים שהפצצות משחררות לחלל המנהרה לאחריה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.