אירוויזיון 2025 יצא הערב לדרך עם חצי הגמר הראשון בו השתתפו 15 מדינות ועשר כמובן עלו לגמר שייערך בשבת. האירוע נערך באולם המרשים עם במה ענקית עמוס קהל צבעוני מנופף דגלים שונים – ללא דגלי פלסטין בקהל וזה כנראה כי ישראל לא השתתפה בחצי הגמר הזה.
לאחר שהמנחות, סידרה שטודר והייזל הודו לשבדיה, המארחת של שנה שעברה וציינו כמובן את העובדה שהאירוויזיון חוגג 69 שנים באותה מדינה שבה הוא נערך לראשונה ב-1956. השיר הראשון היה איסלנד – השיר המועתק מהשיר הישראלי "חתונת השנה" – אבל ייאמר לזכות האיסלנדים שהם הביאו מופע פתיחה מגניב ומרשים שהטיס אותם לגמר.
נציגת ארמניה באירוויזיון 2023, ברונט, על השטיח הטורקיז (צילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם)
אחריו הופיעה פולין עם זמרת שכבר ייצגה את המדינה בשנת 1995 ונתנה שואו משל הייתה דראג קווין וזה עזר לה כיוון שהיא העפילה לגמר ועוד משיר מספר שתיים הידוע לשמצה. לשיר מספר שלוש עלתה סלובניה עם שיר שקט שניסה לרגש את הקהל אבל לא הצליח ונישאר בחצי הגמר.
השיר הרביעי היה "אספרסו מקיאטו" של טומי קאש מאסטוניה, שיצר הרבה באז ברשתות החברתיות אבל דווקא הביצוע היה פושר ועדיין זה כמובן עלה לגמר. אפשר להמשיך ולסכם את יתר עשרת השירים אבל נתייחס לאלו שעלו, כיוון שחצי הגמר הזה היה אחד החלשים בכל שנות התחרות. אפילו הקהל היה עייף וחסר אנרגיה וזה משפיע מאוד על הוויבים שעוברים מהטלוויזיה לקהל.
חצי הגמר הראשון אירוויזיון 2025 (צילום: צילום מסך)
אז יש לנו כמובן את שבדיה הטוענת לכתר הניצחון אבל עם ביצוע קצת פחות טוב מהקדם השבדי. נורבגיה, אלבניה, הולנד, סן מרינו, פורטוגל, וכמובן אוקראינה, שכנראה לא משנה מה היא תשלח, גם אם זה שיר מחריד עם הופעה נוראית כמו השנה – היא תעלה לגמר.
מאוד חשוב להסתכל על אלו שלא עלו – בלגיה שקפצה אחרי חזרות השופטים אתמול למקום חמש בטבלת הימורי הזכייה במקום הראשון. עוד לא עלתה קפריסין, שהייתה המבצעת האחרונה בסדר השירים שהרגה את הסטטיסטיקה שמראה שכמעט תמיד השיר האחרון עולה לגמר.
גם ההנחיה הייתה פושרת מאוד ואפילו מביכה במעבר לגרין רום כשראינו את האומנים ואפשר באמת לסכם ולהגיד שהאירוויזיון הזה הכי חלש שידענו ולכן ההפתעות ימשיכו להגיע גם בחצי הגמר השני ואולי אפילו בגמר עצמו.
המפיק והמוזיקאי הבריטי האגדי בריאן אינו הכריז על קונצרט גדול בוומבלי ארנה בלונדון תחת השם "Together for Palestine" (יחד למען פלסטין), שמטרתו לגייס כספים למשפחות בעזה. המופע יתקיים ב-17 בספטמבר, והליין-אפ המלא יוכרז בקרוב.
אינו, שמשמש כמפיק בפועל של האירוע, תיאר אותו כ"ערב של מוזיקה, הרהור ותקווה". בהצהרה שפרסם באינסטגרם, כתב אינו: "היה לי המזל לעבוד עם כמה מהאמנים המדהימים ביותר בעולם במשך יותר מ-50 שנה. אבל אחת החרטות הגדולות שלי היא שבמהלך הזמן הזה כל כך הרבה מאיתנו נשארנו שותקים לגבי פלסטין".
הוא הוסיף: "לעתים קרובות השתיקה הזו נבעה מפחד – פחד אמיתי – שדיבור בקול רם יכול לעורר תגובת נגד, לסגור דלתות או לסיים קריירה. אבל זה משתנה עכשיו – בחלקו כי כמה אמנים ופעילים האירו את הדרך, אבל בעיקר כי האמת על מה שקורה הפכה לבלתי אפשרית להתעלם ממנה".
אינו התייחס למצב בעזה: "מה שאנחנו עדים לו בעזה אינו תעלומה, וגם לא ערפל של נרטיבים מתחרים שהופכים את זה ל'קשה להבנה'. כאשר עשרות ארגונים לא-מפלגתיים מתארים זאת כרצח עם, הקו המוסרי ברור. אנחנו לא יכולים להישאר בשקט".
כל התרומות יועברו לשותפים פלסטינים דרך ארגון הצדקה הבריטי Choose Love, התומך בארגונים הומניטריים מקומיים באזורי סכסוך. "אבל זה עוסק ביותר מסתם כסף", הוסיף אינו. "זה על שליחת מסר של אהבה וסולידריות לעם הפלסטיני – שהם לא נשכחו. אנחנו רואים אותם, אנחנו שומעים אותם, ולמרות שאנחנו רחוקים, אנחנו מחוברים עמוקות – כמו שאנחנו מחוברים לכל האנושות".
תמיר גרינברג קוטף את המקום הראשון במצעד המוזיקה הרשמי של "מעריב" עם השיר "Can’t Get Over You". את השיר כתב גרינברג יחד עם עמית קנון, והלחין ועיבד אותו בעצמו.
גרינברג ממשיך לבסס את מעמדו כזמר הכי בינלאומי שצמח כאן בשנים האחרונות, עם בלדת קאנטרי-סול באנגלית – סגנון שכבר הפך לחתימת היד שלו.
בשיר החדש הוא נוגע בפצע מוכר: הניסיון לשחרר אהבה שלא מרפה. דרך טקסט מלא בדימויים עוצמתיים ומוזיקה שמרקדת בין רוך דרומי לעוצמה דרמטית, גרינברג מגלם גיבור מאוהב שמוכן לחצות ימים, להילחם ברוחות רפאים ולעשות הכול – חוץ מדבר אחד: להתגבר. הקול שלו, מלא נשמה ובשליטה נדירה, מוביל את השיר ביד בטוחה עד לסיום הכואב-משחרר.
למקום השני הגיעה הילה רוח בשירה "תביאו יותר" ובמקום השלישי ממוקם אייל לוי עם "בואי אליי".
המצעד הבא יפורסם ביום שני הקרוב עם אומנים חדשים ושירים חדשים.
פרידה מאגדה: השחקן הישראלי אלון אבוטבול, שנפטר השבוע בגיל 60, זוכה הבוקר (חמישי) לכבוד אחרון בטקס אשכבה המתקיים באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב.
טקס האשכבה של אלון אבוטבול ז"ל (צילום: וואלה)
קהל גדול של מאות אנשים, ביניהם דמויות בולטות מעולם התרבות כמו השחקנים דרור קרן, ששון גבאי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא והשר לשעבר עמיר פרץ, התכנסו לחלוק כבוד לאחד השחקנים הישראלים הבולטים ביותר מאז שנות השמונים. לאחר הטקס, תיערך הלוויתו של אבוטבול לקבורה בבית העלמין שבקיבוץ גבעת ברנר. כזכור, השחקן המוכשר איבד את חייו לפני מספר ימים כשהתמוטט בחוף הבונים זמן קצר לאחר שיצא מהים.
יצחק, דוד של אלון, אמר: "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך. הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".
אלון אבוטבול (צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
הזמר שולי רנד ספר: "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך".
במהלך קריירה ארוכה של למעלה משלושה עשורים, הותיר אבוטבול חותם בל יימחה על הקולנוע והתיאטרון הישראלי. הוא זכור במיוחד מתפקידיו "שתי אצבעות מצידון", "האסונות של נינה", "קצפת ודודבדנים", "גוף השקרים" לצד ליאונרדו דיקפריו, "עלייתו של האביר האפל" בבימויו של כריסטופר נולאן, ועשרות סרטים וסדרות נוספות.