בתגובה, כך נראה, מוסקבה בחרה להגיב בגל תקיפות אוויריות: חיל האוויר האוקראיני דיווח כי "מהשעה 23:00 ב־11 במאי, האויב תקף עם 108 מל"טי שאהד ומל"טים מסוגים נוספים". לפי ההודעה, עד השעה 08:30 בבוקר, הופלו 55 מל"טים.
התקיפות באזור מזרח אוקראינה גבו את חייה של אישה אחת, פצעו שישה נוספים וגרמו לנזק לתשתיות רכבת ולמבני מגורים. חברת הרכבות הלאומית האוקראינית מסרה כי "הצעות להפסקת אש אינן זוכות למענה, והאויב ממשיך לתקוף תשתיות רכבת".
נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, שקרא בעבר למו"מ מיידי והזהיר שיפסיק לנסות לתווך אם לא יראה פשרות משני הצדדים, התבטא בחריפות נגד סירוב להפסקת האש: "פוטין לא רוצה הפסקת אש, אלא מעדיף להיפגש ביום חמישי בטורקיה כדי לנהל מו"מ לסיום מרחץ הדמים. אוקראינה צריכה להסכים לזה – מיד", כתב טראמפ ברשת שלו Truth Social.
פוטין עצמו אמר כי כל שיחה עם אוקראינה צריכה להתמקד ב"שורשי הסכסוך" – ביטוי שבמונחים רוסיים כולל דרישות כגון "דה-נאציפיקציה", פירוז של אוקראינה, הגנה על דוברי רוסית במזרח המדינה ומניעת התרחבות נאט"ו. אוקראינה והמערב דוחים דרישות אלו על הסף, וטוענים כי מדובר בתירוצים לכיבוש טריטוריאלי.
ניסיונות קודמים לשיחות, כולל מפגש באיסטנבול במרץ 2022, כשלו ולא הובילו להסכמות. מאז, הקשר בין הצדדים הוגבל לנושאים הומניטריים בלבד, כמו חילופי שבויים והשבת גופות חיילים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון ומנהיג גרמניה פרידריך מרץ קיבלו בברכה את ההתפתחויות אך הדגישו כי "יש להשתיק את הנשק לפני תחילת הדיונים". גם סין, בת בריתה המרכזית של רוסיה, קראה ביום שני להסכם שלום "מחייב שיתקבל על כל הצדדים".
בשטח, רוסיה דיווחה על כיבוש כפר קטן באזור דונצק שבמזרח אוקראינה, בעוד שבאזור חרסון, הנתון לשליטת מוסקבה, נמסר על ארבעה הרוגים ב־24 השעות האחרונות.