בישראל מכחישים את תדרוכי חמאס על תמורה כזאת או אחרת שהובטחה להם על שחרור עידן אלכסנדר. "עידן אלכסנדר משוחרר ללא תנאים. הדבר היחיד שישראל עשתה בהקשר של שחרורו זה הקמת מסדרון בטוח בתוך הרצועה שיאפשר לעידן לצאת. המסדרון כבר קיים ויהיה פעיל במשך כ-12 שעות".
גורמים ישראלים מתייחסים לדיווח לגבי האפשרות של פגישה בין טראמפ לאלכסנדר בקטאר: "לא מכירים תוכנית כזאת והיא גם לא נראית הגיונית. עידן אלכסנדר הוא חטוף שצפוי להשתחרר אחרי 584 ימים בשבי חמאס בתנאים קשים מאוד. לא במצב לטיסה ולאירוע שכזה. יש פרוצדורה של קליטת פדויי שבי, עידן אלכסנדר ייקלט ויטופל בישראל כמו שנקלטו וטופלו החטופים ששוחררו בעסקאות הקודמות".
עידן אלכסנדר (צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים)
הליך השחרור צפוי להיות דומה לזה שראינו בעסקאות הקודמות. עידן אלכנסנדר יועבר לידי נציגי הצלב האדום שיביאו אותו לנקודת המפגש עם כוחות צה"ל. אלכסנדר יוטס במסוק לבית חולים, שם ייפגש עם בני משפחתו. בישראל מעריכים כי עסקת עידן אלכנסנדר תשמש מפתח לעסקת החטופים והפסקת האש על בסיס המתווה המצרי-ישראלי שהוא הגרסה האחרונה לפי שעה של מתווה ויטקוף.
בשעות הצהריים ראש הממשלה נתניהו צפוי להיפגש עם השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף. בפגישה נתניהו מתכוון לדון עם ויטקוף באפשרות למנף את השחרור של עידן אלכנסנדר לטובת ההגעה לעסקת חטופים גדולה יותר. לדברי גורמים ישראלים: "האמריקאים צריכים להפעיל יותר לחץ על קטאר כדי שהקטארים יפעילו את הלחץ המקסימלי על חמאס להגיע לעסקה על בסיס מתווה ויטקוף או קרוב למתווה ויטקוף. האמריקאים בהחלט מחויבים למתווה הזה שישראל כבר הסכימה לקבל. בכירי חמאס מבינים שמבחינתו זאת האופציה האחרונה לנסות ולמנוע את המבצע מרכבות גדעון".
גורמים ישראלים חוזרים ומבהירים כי האולטימטום של ישראל עומד על כנו: אם אין עסקה עד סוף ביקור טראמפ במזרח התיכון – ישראל יוצאת למבצע מרכבות גדעון וכללי המשחק משתנים, כולל בגזרת משא ומתן לעסקה.
סטיב וויטקוף (צילום: שמוליק עלמני)
באשר לצורך לחדש את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, גורם ישראלי בכיר אומר כי "ישראל עוקבת מקרוב אחרי המצב ההומניטרי בעזה – במטרה לא להגיע למצב של רעב. הערכה היא כי עזה צפויה להגיע אל הקצה (כלומר – מחסני הסיוע יתרוקנו סופית) אפשר שכבר בשבוע הבא. על כן ולאור העובדה כי הקמת מתחמי חלוקת הסיוע בדרום טרם הושלמה ותיקח עוד זמן עד שהמנגנון יהיה מוכן ליישום – ישראל נערכת למה שמכנים הגורמים המעורים "תקופת גישור".
במהלך תקופת המעבר שיתכן שתחל כבר בשבוע הבא – סיוע הומניטרי בסיסי יחולק לא רק בדרום, אלא גם בצפון הרצועה. גורם ישראלי מדגיש כי "בתקופת הגישור יחול סיוע בסיסי בלבד ולא הסיוע בהיקפים שיהיו בדרום כשתכנית חלוקת הסיוע על ידי חברות האבטחה תופעל במלואה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.