עזבו אתכם ספקולציות -סקר פלסטיני חדש, החמישי במספר במלחמה, מספק הצצה חשובה לתמונת המצב האמיתית בשטח ולמה המשימה טרם הושלמה.
לפי הסקר, 87% מהאוכלוסיה הפלסטינית (בעזה וביהודה ושומרון) סבורים שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה נגד ישראל ב-7 באוק' 2023, רוב הציבור הפלסטיני תומך בפתרון של עימות מזויין לסיום הסכסוך, שליש מהציבור הפלסטיני סבור שזכות השיבה היא הבעיה הגדולה שעל הפלסטינים לפתור (ולא הקמת מדינה), הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון הוא קיצוני ותומך חמאס ועימות מזויין באחוזים ניכרים יותר מהציבור בעזה, בנוסף, בעיתוי הנוכחי, מיעוט גדול (כמעט מחצית מהציבור העזתי) תומך בהגליית מנהיגי חמאס ומוכן להגר בעצמו מהרצועה.
אלה הם רק חלק מהנתונים המובאים בסקר החדש של מכון הסקרים הפלסטיני של חליל שקאקי (המרכז הפלסטיני למדיניות ומחקרים – PSR) שנערך בתאריכים 1 – 4 במאי 2025 ופורסם ב-6 במאי.
מדובר בסקר החמישי במספר ששקאקי עורך במהלך המלחמה. בהיותו מקור מידע יחסית בלעדי להלכי הרוח באוכלוסיה הפלסטינית שגם מבטא אותם באופן אמפירי כולל היכולת לסמן מגמות לאורך המלחמה – חשיבותו רבה להבנת תמונת המצב המלאה בצד השני ומהי המציאות האמיתית בשטח ולא תפיסת המציאות (כולל ההסתייגויות הנדרשות מסקרים).
תושבים פלסטינים בבית שנהרס בתקיפת צה"ל בעזה (צילום: עבד ראחים חטיב, פלאש 90)
סה"כ נסקרו 1270 איש. בהתאם לגודלם היחסי של יהודה ושומרון בהשוואה לרצועת עזה, 830 איש רואיינו באמצעות טאבלטים וטלפונים ניידים ביהודה ושומרון ו-440 איש רואיינו ברצועת עזה, כשמרווח הטעות הסטטיסטית הוא 3.5%. בעזה הסוקרים התמקדו הפעם באוכלוסיה שבמחסות ההומניטאריים לאחר שרפיח, העיר עזה, חאן יונס ומרחב צפון הרצועה פונו מעיקר תושביהם.
בהתאם לממצאים, ניכר שהסקר הזה הוא כלי עבודה ראשון במעלה של ממשלת ישראל (להמשך המערכה, לתיאום עם ארה"ב ולהסברה כלפי חוץ), וחיוני מאוד להעמיק בנתונים ובמשמעויות העולות מהם.
חשוב לשים לב כי ברוב המוחלט של השאלות, אם לא בכולן, אוכלוסיית יהודה ושומרון מתגלית כניצית הרבה יותר מזו של עזה, תומכת חמאס ועימות מזויין עם ישראל כמעט בכל פרמטר של בדיקה ובאחוזים גבוהים והדבר תואם בין היתר מגמות שרואים בשטח כגון חשיפה לראשונה של מעבדה לייצור עצמאי של טילי נ"ט באיו"ש, בדומה לנעשה ברצועת עזה.
מתקפת שבעה באוקטובר
הממצאים העיקריים של הסקר מעניינים מאוד: בעוד שבאיו"ש סבורים שהחלטת חמאס לפתוח במתקפת ה-7 באוקטובר הייתה מוצדקת (עם ירידה מ-82% בתחילת המלחמה ל-59%) הרי שבעזה התוצאה הפוכה מסקרים קודמים – רק 37% סבורים שהיא הייתה מוצדקת (58% סבורים שלא). סה"כ בשקלול – 50% סבורים שההחלטה הייתה מוצדקת (ירידה מ-72% בתחילת המלחמה), 40% סבורים שהיא לא הייתה מוצדקת.
87% מהפלסטינים טוענים שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים ב-7 באוק'. 64% מהנשאלים סבורים שהמלחמה החייתה את הרעיון הפלסטיני ויכולה להוביל להכרה במדינה פלסטינית.
המשמעויות: בסה"כ יש ירידה עקבית בתמיכה במתקפת 7 באוק', וניתן לראות הבדל משמעותי בין העזתים שחוו על בשרם את המלחמה (ועדיין חווים) לעומת אנשי יהודה ושומרון (להלן איו"ש). עם זאת, יש התכחשות ברורה לפשעיו של חמאס וניכר כי יש ניסיון לשמור על תדמית הארגון ע"י האזרחים.
חגיגות לאחר שחרור האסירים הפלסטינים (צילום: רויטרס)
היום שאחרי
51% מהאוכלוסיה באיו"ש מאמינים שחמאס הוא זה שישלוט בעזה ביום שאחרי. לעומתם רק 28% מהאוכלוסיה בעזה סבורים שחמאס (לעומת 37% בסקר מלפני 7 חודשים), 21% סבורים שצה"ל, 19% רש"פ ו-24% סבורים שעזה תהיה תחת שלטון בינ"ל.
רק 40% תומכים בחזרת הרש"פ (46% בעזה, 37% ביהודה ושומרון),56% מתנגדים (ירידה בשיעור ההתנגדות שעמד בסקרים קודמים על 70%). 65% מהפלסטינים מתנגדים לכוח ערבי (מצרים, ירדן) שיסייע לרש"פ.
המשמעויות: הסנטימנט הציבורי שייך לחמאס. בכך אין ספק. הציבור בעזה יהיה מוכן אולי לבטאו בשלטון בינ"ל ברצועה. העדפה לחמאס בשלטון על פני הרש"פ, אם כי זו במגמת ירידה. ירידה משמעותית בהיקף אלו שסבורים שחמאס יישאר בשלטון, ולראשונה יש תמיכה מסתמנת באחוזים דומים בעזה גם לשלטון בינ"ל. לחזרת הרש"פ אין תמיכה בציבור הפלסטיני בעזה.
משפחה פלסטינית ליד הריסות ביתה בעזה (צילום: רויטרס)
המצב הנוכחי
48% מהעזתים תומכים בהפגנות נגד חמאס. חלקם בעד הפסקת שלטון חמאס וחלקם בעד הגליית אנשיו. רק 14% מהאוכלוסיה ביהודה ושומרון תומך בהפגנות, ובשקלול 67% מהפלסטינים מתנגדים להפגנות. חשוב לציין ש-54% מהעזתים מאמינים שההפגנות הן מלאכותיות ומקורן במעורבות חיצונית.
53% מהעזתים טענו שיש להם מזון ליום/יומיים (ירידה מסקר קודם שבו המספר עמד על 69%). במענה לשאלה מי אשם בסבל של תושבי עזה – 51% מהפלסטינים מאשימים את ישראל ורק 12% מאשמים את חמאס (בעזה לבדה – רק18% מאשימים את חמאס לעומת 23% בסקר קודם).
שיעור התמיכה בחמאס צנח מ-72% בתחילת המלחמה ל-57% כעת (עדיין רוב) – ביהודה ושומרון שיעור התמיכה בחמאס עומד כיום על 67% (ירידה מ-85%),ואילו בעזה עומד כיום על 43% (ירידה מ-52%).באשר למעורבות איראן -54% סבורים שהיא מזיקה לרעיון הפלסטיני.
המשמעויות: שיעורי התמיכה בחמאס ירדו משמעותית, כאשר בעזה הם פחות -50%. בהתאם ניכרת תמיכה בהפגנות נגד חמאס ברצועה, אבל, אין זיקה בין חמאס לסבל של תושבי עזה – בו מואשמת ישראל ברוב גדול ולא חמאס.
פלסטינים מפגינים נגד חמאס, בית להיא, מרץ 2025 (צילום: פלאש 90)
סיום המלחמה
שחרור חטופים – 73% מהפלסטינים לא מאמינים ששחרור חטופים יביא לסיום המלחמה. 56% מהפלסטינים (65% ביהודה ושומרון, 42% בעזה) סבורים שחמאס וישראל יגיעו להסכם.
לשאלה מי ינצח – 43% מהפלסטינים סבורים שחמאס ינצח במלחמה (ירידה מ-67% בתחילת המלחמה ומ-50% בסקר קודם): ביהודה ושומרון – 56% סבורים כך (לעומת 83% בתחילת המלחמה), 29% אף אחד לא ינצח ורק 6% סבורים שישראל. בעזה – רק 23% סבורים שחמאס ינצח (לעומת 50% בתחילת המלחמה), 29% סבורים שישראל ו-46% סבורים שאף אחד מהצדדים לא ינצח.
המשמעויות: הציבור באיו"ש מיליטנטי, ניצי מאוד ולא מוכן לשמועל על אפשרות של ניצחון ישראלי, בניגוד לציבור בעזה שסבור שיש 30 אחוזי סיכוי לכך שישראל תנצח.
פירוק חמאס מנשקו – 80% סבורים שזה לא יביא לסיום המלחמה ( 88% ביהודה ושמרון ו-69% בעזה). 77% מהפלסטינים מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו כדי לסיים את המלחמה (85% ביהודה ושומרון ו-64% בעזה). משמעויות: הציבור הפלסטיני מתנגד לפירוק חמאס מנשקו.
הגליית מנהיגי חמאס – 65% מתנגדים: 74% ביהודה ושומרון ובעזה נתון מעניין – 51% מתנגדים אבל מיעוט גדול 47% בעד. משמעויות: מחצית מתושבי עזה מוכנים לדון בהגליית בכירי חמאס. נתון רלוונטי ומעניין מאוד, במיוחד בעיתוי הנוכחי.
פלסטינים לאחר שחצו את גדר הגבול (צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90)
תוכנית ההגירה מרצון – אמנם 56% מהציבור העזתי אינו מוכן להגר, אבל מיעוט גדול של 43% מוכן להגר מעזה. בהקשר הזה כמחצית מהציבור העזתי (49%) אמרו שיפנו לישראל כדי לצאת דרכה.
אם ישראל תכבוש את עזה – 47% מהציבור הפלסטיני סבור שזה יחייב את העזתים להגר, אך 49% לא מאמינים שישראל אכן תכבוש את עזה. משמעויות: כמעט מחצית מהציבור העזתי מוכן להגר החוצה מעזה. הנושא רלוונטי מאוד בעיתוי הנוכחי שבו גם הנושא הזה על השולחן והאפקט העצום שיהיה לנושא על חמאס.
בזירה הפנים פלסטינית
במענה לשאלה אם בחירות חדשות היו מתקיימות כיום ומחמוד עבאס מצד הפתח מול הניה/סינוואר, חאלד משעל מצד חמאס למי היית מצביע – הרוב הצהיר שלא ישתתף בבחירות אבל כ-30 אחוז יצביעו לחמאס ורק 10 – 15 אחוז לפתח. מעניין לעקוב אחר המגמה בעניין זה – בעזה שיעורי ההצבעה הפוטנציאליים לחמאס נותרו דומים (34 – 37 אחוז). ביהודה ושומרון חמאס הכפיל את כוחו ועלה מ-16 % תמיכה בתחילת המלחמה לכ-30% כיום.
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) (צילום: רויטרס)
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
57% מהפלסטינים מתנגדים לפתרון שתי המדינות, אך תומכים במדינה פלסטינית עצמאית ללא קישור לשתי המדינות (61% תמיכה). לשאלה מהן הדרכים המועדפות על מנת לסיים את הכיבוש הישראלי – 41% בחרו בכוח (48% באיו"ש ו-31% בעזה), 33% בחרו במו"מ (29% ביהודה ושומרון ו-40% בעזה) ואילו 20% בחרו במחאה לא אלימה.
בניסיון לאפיין את הבעיות הפלסטיניות החשובות ביותר לפי דעת הקהל הפלסטינית: 41% סבורים שמדובר בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובניית מדינה פלסטינית בשטחי 67, וכאן נתון מעניין – 33% מאמינים שהבעיה שיש לפתור היא "זכות השיבה".
משמעויות: הפלסטינים אינם מעוניינים בפתרון שתי המדינות, סבורים ששימוש בכוח הוא הדרך המועדפת בסכסוך עם ישראל, ואולי הכי חשוב – כשליש מהפלסטינים לא מסמנים הקמת מדינה כאתגר הבא, אלא דווקא את "זכות השיבה".
בשורה התחתונה, מדובר בסקר מאוד חשוב בעיתוי הנוכחי שמגלה לנו עד כמה חזק חמאס בחברה הפלסטינית מחד, אך גם מצביע על ירידה עקבית בשיעורי התמיכה בו, ובנכונות של הציבור בעזה להסכים להגליית בכירי חמאס ולהגירה מרצון שלו מהרצועה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".