תושבים באזורים שבשליטת החות'ים בתימן הביעו חששות מהמשך התקיפות הישראליות, לאחר שישראל איימה בפעולות נוספות בתגובה לשיגור טיל חות'י ביום שישי האחרון, כך על פי דיווח בעיתון "א-שרק אל-אווסט".
לפי הדיווח בעיתון הסעודי, תושבים רבים טוענים שהתקיפות הישראליות האחרונות פגעו במתקנים אזרחיים והוסבו נזק לאוכלוסייה, בעוד שמנהיגי החות'ים נותרו ללא פגע. בין היעדים שנפגעו: נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, מפעלי מלט בעמראן ובאג'ל, נמל התעופה של צנעא, שלושה מטוסים של חברת התעופה הלאומית ושתי תחנות כוח.
שדה התעופה בצנעא, תימן (צילום: רויטרס)
מוחסן, עובד ממשלתי בצנעא, אמר לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי מראות ההרס בנמל התעופה של צנעא היו מפחידים. לדבריו, הנזקים שנגרמו לנמלים ולמפעלי המלט יצרו תחושה בקרב רוב התושבים שישראל מעניקה את האזרחים חסרי הישע, בעוד מנהיגי החות'ים ומחסני הנשק שלהם נותרים מוגנים.
לפי הדיווח ב"א-שרק אל-אווסט", עובד הממשלה הבחין בהבדל בין הגישה הישראלית לזו האמריקאית, שהתמקדה במחבואי מנהיגי החות'ים, במחסני נשק סודיים ובמערכות תקשורת צבאיות. עבדאללה, מורה באזורים שבשליטת החות'ים, תומך בהשוואה זו ומציין בדיווח לעיתון כי התקיפות האמריקאיות גרמו לחות'ים לבהלה, והמנהיגות נעלמה מהעין. לדבריו, בעוד שהאמריקאים תקפו בעיקר יעדים צבאיים, התקיפות הישראליות פגעו במתקנים אזרחיים.
"אלפי תושבים הם הנפגעים העיקריים", אמר המורה ל"א-שרק אל-אווסט", והוסיף כי אזרחים שירצו לנסוע לחו"ל למטרות רפואיות, חינוכיות או עבודה יצטרכו כעת לנסוע לאזורים שבשליטת הממשלה. כמו כן, מאות משפחות יאבדו את מקור הכנסתם העיקרי בעקבות הרס מפעלי המלט.
אנליסט פוליטי המתגורר באזורי החות'ים אמר ל"א-שרק אל-אווסט" כי הגישה הישראלית למעשה משרתת את הנהגת החות'ים. לדבריו, ההנהגה משתמשת בתקיפות כדי להציג עצמה כמגינה היחידה של פלסטין מול הכוח הצבאי הישראלי. לפי הדיווח בעיתון הסעודי, האנליסט שביקש להישאר בעילום שם מחשש למעצר, הסביר כי החות'ים מנצלים את הבורות הרווחת באזורי שליטתם ומשתמשים במסגדים ובכלי תקשורת להפצת תעמולה על "הישגים כוזבים" מול ישראל, תוך הגזמה בתיאור השפעת הטילים או הכטב"מים שהם משגרים, גם אם הם יורטים לפני הגעתם ליעד.
על פי "א-שרק אל-אווסט", האנליסט ציין כי התימנים ירשו במהלך ששת העשורים האחרונים שיח מהפכני ומגייס, הן מכוחות השמאל והן מתנועת האחים המוסלמים. לדבריו, עליית שיעורי האנאלפבתיות – שהגיעו ל-67% בעשור האחרון – אפשרה לחות'ים לנצל מורשת זו יחד עם מציאות של עוני והיעדר הזדמנויות תעסוקה.
הדיווח ב"א-שרק אל-אווסט" מוסיף כי החות'ים הגבילו את מקורות ההכנסה בעיקר לגיוס בני נוער לשורותיהם הצבאיות, תוך שהם מתנים את המשך העסקה בתפקידים ממשלתיים בהשתתפות בפעילויותיהם. השליטה שלהם בחלוקת הסיוע ההומניטרי, תוך קישור בין קבלת הסיוע לרמת התמיכה והשתתפות בפעילויותיהם, מחזקת עוד יותר את אחיזתם באוכלוסייה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.