חיל ההנדסה הקרבית הפך בשנה וחצי האחרונות לדבר החם בצה״ל. לוחמי החייל בסדיר ובמילואים מובילים בארבע חזיתות הלחימה: עזה, לבנון, סוריה ואיו״ש את הכוחות המתמרנים. אופי הלחימה הציב לצה״ל אתגרים רבים: לחימה תחת הקרקע במערכות מנהרות, זירות מטענים, מבנים וחללים ממולכדים. כדי להתמודד עם אתגרי התמרון בשדה הקרב החדש מצא עצמו צה״ל מרכז את ההפקעה בידי לוחמי חיל ההנדסה הקרבית.

אלא שכאן צה״ל היה על הנייר בבעיה קשה: חיל ההנדסה הקרבית היה קטן ביותר על צרכי צה״ל. מחסור בגדודים, בלוחמים, בכלים הנדסיים. כבר במהלך המלחמה התקבלה ההחלטה בצה״ל להגדיל באופן משמעותי את חייל ההנדסה הקרבית: עוד גדוד סדיר רביעי במספר, שבימים הקרובים יהפוך למבצעי. הגדלת סיירת יהל״ומ, הגדלת מחלקות החבלה בחטיבות חיל הרגלים והגדלת מערך המילואים של החייל.

רק בשבועות האחרונים קיבל החייל חיזוק בצורה של כמה עשרות דחפורים גדולים שהגיעו מארה״ב ועתה הם עוברים חיול ומיגון. ארבעת הרמד״ים (ראשי מדורים) בבסיס ההכשרות של חיל ההנדסה הקרבית ישבו השבוע לשיחה על המהפכה הכסופה שמבצע חיל ההנדסה הקרבית בשדה הקרב.

"כמות התת קרקע ומה שמחכה לנו הכרנו. האם זה בממדים כמו שמצאנו בפנים? תמיד זה מפתיע"

״עובדים קשה עכשיו, אנחנו צריכים להכין את המערכה הבאה״, אומר רס״ן ל', ראש מדור צמ״ה בבסיס ההדרכה החילי בהל״צ. ״אנחנו מדור צמ״ה, מכשירים את כל הדור הבא. הצורך הכי גדול במענה המבצעי הוא צמ״ה. אנחנו עובדים קשה בעת הנוכחית. בתור רמ״ד שעד אוגוסט 2023 הייתי בתפקיד מ״פ בעזה, בוא נגיד שכמות התת קרקע ומה שמחכה לנו הכרנו. האם זה בממדים כמו שמצאנו בפנים? תמיד זה מפתיע ולא הבנו עד כמה זה גדול״, אומר רס״ן ל'.

לדבריו הדרישה בצה״ל ליכולות של פלוגות הצמ״ה היה כבר לפני ה-7 באוקטובר: ״זה לא שרק במלחמה פתאום ידעו. גם ב׳צוק איתן׳ ו׳בעופרת יצוקה׳ צמ״ה היו הראשונים. להבדיל ממערכות קודמות, הפעם היה צורך ביותר כלים מקדימה. הדחפור, הייעוד שלו, לנטרל את כל המטענים ולאפשר לכוחות היבשה להכנס בצורה חלקה יותר לתמרון. ברגע שהדחפור נוסע מלפנים – הכוח מרגיש הרבה יותר בנוח. גם הרס התשתיות – מצאנו שם ים של תשתיות טרור, מטענים ומלכודים. צריך הרבה יותר כלים, הרבה יותר כלי צמ״ה כדי לנטרל את הדברים האלה״, הוא מספר ומוסיף באשר למשלוח הדחפורים שהגיע לאחרונה: ״מה שהגיע עכשיו זה לא מה שדיברו עליו בתקשורת. זו הזמנה שבוצעה לפני כמה שנים, כל מה שמגיע קדימה – עוזר. אבל חשוב לזכור שגם עם מה שיש היום אנחנו צולחים את המשימות ומביאים תוצאות טובות בשטח״.

רס״ן ל' מוסיף ומספר על המתחולל בתוך החייל שלוחמיו מקבלים בסוף מסלול ההכשרה את הכומתה הכסופה אבל מאז המלחמה הם זוכים לכינוי הלוחמים עם כומתות כסופות ששוות זהב בשדה הקרב. ״חיל ההנדסה בכללי נמצא בהתעצמות, בהתאם לצורך המבצעי בשטח צריך להכשיר יותר אנשים גם בסדיר וגם במילואים, יש לא מעט הכשרות מילואים שפתחנו לאחרונה. הוקם עוד גדוד הנדסה. אנשים ממש נלחמים כדי להגיע למקום הזה כי מבינים כמה משפיעים בשדה הקרב״.

"אני חושב שיש דברים שלוחם רגיל לא מורגל בהם כמו לוחם ההנדסה"

לוחמי ההנדסה הקרבית מחולקים למספר מקצועות לחימה בחייל: מפעילי צמ״ה, חבלה, חקר ולחימה במנהרות. ״בשביל להיות לוחם צמ״ה צריך אומץ גדול. בסוף צוות הצמ״ה בדחפור הם הצוות הראשון שנע לעבר האויב. אותו צוות שנמצא מקדימה יש לו הרבה אחריות על הכתפיים. זה הכלי הראשון בקצה שהרבה מוטל עליו. הם נדרשים לאומץ, נחישות, מקצועיות והתמדה״, אומר רס״ן ל' ומוסיף לספר על מסלול ההכשרה: ״לוחם צמ״ה מתגייס לגיוס כללי של חיל ההנדסה ועושה טירונות כרגיל, במהלך הטירונות יוצאים מאותרי צמ״ה, ממשיכים להכשרה מתקדמת במדור בת שמונה חודשים ומשם הם מגיעים ללוחמי צמ״ה.

״בשנה וחצי האחרונות כמות הידע המקצוע שיש בצבא כיום שונה בתכלית ממה שהיה פעם. אם לפני 7/10 ׳מורק טוב׳ היה הריסת בית מחבל עכשיו אנחנו כמה רמות למעלה. עם כל הידע שצברנו אנחנו מכשירים את דור הלוחמים הבא״, אומר רס״ן ל'.

רס״ן א', רמ״ד חבלה, מספר על המאמץ של המדור שלו בבניית הכח של חיל ההנדסה בצל המלחמה: ״אני מהגידול מהצד, בתור רמ״ד חבלה, עובד יותר עם החי״ר. אני מכשיר את סיירות החטיבות הסדירות, חטיבת הקומנדו, גדודי החי״ר וכדומה. התמרון מתבסס על הדבר הזה. היום האתגרים הם לנתח את המכשול, כל סוג של מכשול שהחבלן עתיד לפגוש ואיך הוא מתמודד איתו. הלחימה לא מתקדמת בלי החבלה. גם מבנים מופללים וגם בסוף החבלן, בהכשרה שלו, מקבל סל כלים איתו הוא יודע לטפל באתגרים״.

השבוע נפלו קצין מיחידת יהלו״מ סרן נועם רביד ז״ל ולוחם יהלו״מ סמ״ר יהלי שרור ז״ל ועוד שני לוחמים נפצעו אחד קשה ואחד בינוני. והשאלה שמפקדי מדורי ההכשרה נדרשו להשיב האם יש מחויבות להגיע לתוך המנהרות תוך סיכון לוחמים כדי לפוצץ ולהשמיד אותן או שלא הגיע העת לפתח טכנולוגיות לטיפול במבנים ומנהרות מרחוק. ״יש פעמים שצריך את הלוחמים שיהיו בקרקע, יבינו איך המבנה בנוי, יראה דברים שלא רואים מלמעלה – יש לו יתרון שאין לכלי מרחוק כמו מטוס״, אומר רס״ן אלדר.

רס״ן ב', רמ״ד רק״מ משתף על הקשר שלו לחיל: ״אני מהרגע שהתגייסתי מבין את הצורך והחשיבות ואני לא מופתע מהמעמד של חיל ההנדסה הקרבית במלחמה הנוכחית. אני חושב שזה החיל המשמעותי בלחימה ואנחנו נותנים את המענה המדויק שאפשר להכשרות החיל. אני לא חושב שמישהו מהלוחמים בחייל מופתע. אנחנו מהיום הראשון בהכשרה מדברים איתנו כמה שהחיל קריטי ומשמעותי במשימות. יש לנו ׳עין הנדסית׳ אני חושב שיש דברים שלוחם רגיל לא מורגל בהם כמו לוחם ההנדסה״.

רס״ן ב' מסביר בהתלהבות את המונח ׳עין הנדסית׳: ״זה ההרגל לחפש את המטענים, את הדברים שלא אמורים להיות שם. היכולות מתפתחות עם הזמן ויש לנו יכולות שהן כמעט בלעדיות בחיל. לוחם בהנדסה יודע לזהות מטענים מהיום הראשון… מהשבוע הראשון – זה מה שמלמדים אותך. זה משהו בחינוך״.

רס״ן ב' אחראי על הכשרת נהגי הנמרה, כלי הניוד העיקרי של חיל ההנדסה הקרבית בשדה הקרב. הוא נבנה על הפלטפורמה של טנק מרכבה סימן 4 אך ללא צריח. זה לא סוד שצה״ל מתקשה ביחידות העלית וגדודי החי״ר למלא את השורות של נהגי נגמ״ש ונמרות. העומס על החיילים המפעילים את הכלים הוא גדול במרבית היחידות ובכלל זה בהנדסה הקרבית. ״אני חושב שיש חברה שמבינים את המשמעות והחשיבות של המדור ומגיעים לפה חברה מאוד איכותיים. יכול להיות שהטייטל נהג נמרה לא מאוד נחשק אבל בסוף זה אחד הפק"לים הכי משמעותיים וחשובים שיש״, אומר רס״ן ב'.

רס״ן א', רמ״ד רת״ק: ״אנחנו רואים קפיצת מדרגה מאוד גדולה ברצון להגיע לחיל ההנדסה. יגידו גם חבריי פה – כמה קשה או לא קשה ללוחמים אני חושב שהסיזיפיות הזאת הולכת וגוברת ומבצעים התאמות לשדה הקרב. בסופו של דבר אנחנו צריכים להכשיר יותר אנשים בקצב גבוה יותר״.

"המוטיבציה והגיוס לחיל מאוד מאוד גבוה"

הלחימה המורכבת הובילה לכך שחלק מהלוחמים שמגיעים לקורסי הכשרה בבהל״צ מביאים איתם מטען ידע מהלחימה: ״אני תמיד שמח ללמוד, יש הרבה דברים שאנחנו לומדים. יש דברים שאנחנו מיישמים ויש דברים שהם לא מאוד פרקטיים לכל לוחמי וחטיבות הצבא. כל הלחימה בשטח בנוי זה משהו שאנחנו מתעסקים פה והשטח הבנוי זו כשירות מאוד חזקה שסיגלנו לעצמנו ושלא הייתה לפני כן. יש את המפקדה של החיל שאומרים לך לקחנו את הלקחים ואנחנו עושים ככה ומשנים ככה וחיל ההנדסה עושים הרבה מאוד עבודה בקטע הזה״, אומר רס״ן א', אשר מספר כיצד מנסים לדייק באימון את תמונת הקרב שבהן עושים הלוחמים שמסיימים את ההכשרה יתקלו בשדה הקרב.

״אנחנו בסוף משתדלים שלא יהיה. עושים שימוש בסימולטורים כדי שהפער יהיה כמה שפחות משמעותי. לאנשים שבתוך החיל המלחמה לא שינתה הרבה בנוגע לחשיבות ומשמעות החיל, כן שינתה את התפיסה של אנשים מבחוץ. זה מתבטא בשטח כשאת חווה את הלוחמים. שם אתה שומע את המילה הטובה. אני חושב שרואים את זה בעיקר בגידול של החייל. אתה רואה את החברה שמגיעים לחייל וכמה הם רוצים וצמאים לבוא וללמוד. רואים שהמוטיבציה והגיוס לחיל מאוד מאוד גבוה. רואים שאנשים מבינים את החשיבות של החיל״, סיכם.