פוליטיקה
דוח מבקר המדינה – על משרדי האוצר, הביטחון ורמ"י לתקן את הליקויים
"הדו"חות שאנו מפרסמים כוללים ליקויים משמעותיים וחמורים, שחובה על ראש הממשלה לתקנם בהקדם", אומר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפרסם את דו"ח הביקורת השנתי במגוון נושאים. בפרק על מקרקעי תע"ש, מתריע אנגלמן: "הכתובת על הקיר – אסור לחכות לאסון הבא. עשרות שנים ממשלות ישראל אינן מטפלות במקרקעי תע"ש, המשתרעים על 80 אלפי דונמים. חומרי הנפץ כבר גבו חיי אדם".
"עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה דחייה של כשנה וחצי בפינוי מפעלי תעש מערכות מיתרת מתחם השרון למתחם רמת בקע, וזאת מסוף שנת 2022 – כפי שנקבע בהחלטת ההפרטה מדצמבר 2013 – עד לסוף יוני 2024. דחייה זו נבעה מעיכוב בתהליך של הפרטת תעש ומעיכובים באישור תוכנית המתאר להקמת מפעלי תעש מערכות במתחם רמת בקע וכן מההליכים המשפטיים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון בתוכנית זו. נוסף על כך, בעקבות התמשכות מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון פעל לדחיית הפינוי האמור בכשנתיים וחצי עד לסוף שנת 2026. המשמעות הנובעת מכך לפי דברי מנהל רמ"י ממאי 2024 הייתה דחייה בקבלת הכנסות למדינה של כארבעה מיליארד שקל בתקופה האמורה בגין דחייה בשיווק הקרקעות", נטען בדו"ח.
אנגלמן קבע, כי על משרד האוצר, משרד הביטחון ורמ"י לתקן את הליקויים שעלו בביקורת, ובכלל זאת לפעול לקידום פינויה של תעש מערכות ממתחמי תעש באזור השרון וטירת הכרמל, שבהם היא פעילה, בהתחשב בהשלכות מלחמת חרבות ברזל, לרבות בחינת האיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחמים אלו במהלך המלחמה לבין פינוים.
זאת כדי להסיר את הסכנות לציבור, כדי לקדם את התוכניות לבנייה של כ-36,600 יחידות דיור באזור השרון ולקבל הכנסות של כ-33 מיליארד שקל לקופת המדינה, וכדי להגדיל את היצע התעסוקה בנגב. עוד הוא קובע, כי על משרד האוצר ורמ"י לפעול בשיתוף משרד הביטחון ובסיוע משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה לניקוים של כל מתחמי תעש – הפעילים ושאינם פעילים – מהזיהומים שבקרקע ובמי התהום, וכך גם לממש את התחייבותה של המדינה שניתנה בפני בית המשפט העליון בספטמבר 2015 לגבי הטיהור של מתחם נוף ים וניקויו.
"על המשרד להגנ"ס לפעול בנחישות לקידום חוק לטיפול בקרקעות מזוהמות. בה בעת, עד לחקיקתו של החוק, על רמ"י לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בקרקעות שזיהמו המדינה ומוסדותיה, ובהתאם לתוצאותיו יפעלו משרד האוצר ורמ"י לקביעת הסדר מימון או תוכנית מגובה בתקציב שיאפשרו לקדם את שיקום קרקעות אלה, לרבות מתחמי תעש, לגביהן לא מתוכננות תוכניות לשיווק הקרקע", הוא מסכם.
אנגלמן: רמ"י נותרה ב'תקופת האבן'
מבקר המדינה גם מותח ביקורת קשה על רשות מקרקעי ישראל: "רמ"י נותרה ב'תקופת האבן': 70% מהפעולות באתר אינן מקוונות ובמערכות מסוימות איומי הסייבר אינם מטופלים כנדרש, למרות רגישות המידע על אזרחי ישראל המצויות בהן", קובע אנגלמן. הוא מציין, כי לא ייתכן שבתקופה הנוכחית, עדיין 70% מהטפסים ברשות מקרקעי ישראל עדיין אינם מקוונים.
בהמשך לדו"ח הביקורת על אבטחת המידע והגנת הסייבר ברשות מקרקעי ישראל, ביצע משרד מבקר המדינה במרץ 2024 מבדק חוסן יישומי לאחת ממערכות המידע של רמ"י. המבקר מציין, כי עדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם חלקים מפרק זה, לצורך שמירה על ביטחון המדינה.
בפרק על התנהלות ועדת הבחירות, מותח אנגלמן ביקורת על ההתנהלות הכספית וניהול הליך הבחירות: "הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות מתוקצבות ומתוחזקות על ידי שני גופים ציבוריים – ועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, ללא כל תיאום ושיתוף ידע ביניהן וללא איגום משאבים. הדבר מביא לבזבוז משאבי הציבור. מערכות המידע של הבחירות המוניציפליות הינן מיושנות, פעולות מבוצעות באופן ידני והדבר מהווה נקודת תורפה משמעותית בשמירה על טוהר הבחירות".
בביקורת נטען עוד: "מחיר חוסר היעילות בהליך הבחירות הידניות – תקציב ועדת הבחירות זינק בתוך שלוש שנים ב- 250 מיליון שקל (מ-336 ל-583) וכוח האדם גדל בעשרות אלפים (מכ-46,000 לכ-73,000)". אנגלמן ממליץ שוועדת הבחירות המרכזית ושרד הפנים יפעלו להשלמת בחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.
מבקר המדינה קובע, כי על ועדת הבחירות לבדוק את הגידול הניכר במשאביה ובהיקפי כוח האדם שהיא מעסיקה, אל מול הסיכונים הכרוכים בקיום הבחירות, באזורים השונים ובקלפיות השונות, במטרה לצמצם ככל הניתן את העלויות. מוועדת הבחירות נמסר בתגובה: "ועדת הבחירות המרכזית מברכת על דו"ח הביקורת והיא כמובן תבחן את הערות הביקורת בכובד ראש, כפי שהיא נוהגת לאורך השנים".
עם זאת, הוועדה סבורה, כי ההערות המופיעות בו אינן לוקחות בחשבון את המאפיינים הייחודיים, המורכבות והייחודיות של אחת המשימות הרגישות והמורכבות במדינה: קיום בחירות חופשיות, חשאיות ותקינות, תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה הישראלית – והאתגרים המיוחדים המלווים את עבודת הוועדה כל מערכת בחירות, לצד מאפיינים ייחודיים שאין להם אח ורע בשירות הציבורי.
בזבזנות ונקודות תורפה בשמירה על טוהר הבחירות
הדו"ח עוסק בתקופה חסרת תקדים של חמש מערכות בחירות, שנוהלו בתוך שלוש וחצי שנים בלבד, לרבות שלוש מערכות בחירות בצל מגפת הקורונה, תוך ריבוי אתגרים דוגמת הגנת הסייבר, טוהר הבחירות והניסיונות לערער את אמון הציבור, כאשר ממערכת למערכת, משימה זו הפכה למורכבת וקשוחה, הן בהיבט גיוס וניהול כח אדם והן בפן התפעולי. במהלך תקופה זו גייסה, הכשירה והפעילה הוועדה מאות אלפי עובדים בפרקי זמן קצרים במיוחד, לצורך משימה לאומית מורכבת והליחה במשימתה, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר, לצד הגברת אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן.
ועדת הבחירות המרכזית פועלת בהתאם להוראות המחוקק ובמסגרת עקרונות היסוד של ההליך הדמוקרטי. ההסתכלות בגישה כלכלית צרה בלבד, הינה שגויה מיסודה. מחשוב כולל של תהליך הבחירות מעלה שורה של סוגיות מהותיות, בהן הגנת סייבר, אמון הציבור, אתגרי לוגיסטיקה בפריסה ארצית רחבה ועוד. גם במדינות דמוקרטיות מתקדמות לא אומץ מודל של בחירות ממוחשבות ולא במקרה.
עם זאת, במסגרת אפיון מערכת המחשוב החדשה, הוועדה בוחנת אפשרויות למחשבו תהליכים מסויימים, לרבות בוועדות הקלפי, תוך שמטרה על עקרונות יסוד של התהליך הדמוקרטי". בפרק על קרנות ההון הממשלתיות, כותב אנגלמן: "יד ימין לא מדברת עם יד שמאל במשרד האוצר: אגף התקציבים ואגף החשב הכללי אינם מסונכרנים".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
