בעולם האגדות של הכדורגל העולמי יש לא מעט ספורטאים מצוינים, מפורסמים ופורצי דרך, רק מעטים מהם מצליחים להפוך לאייקונים שהשפיעו על העולם כולו ועשו היסטוריה. אחד מהם הוא ליונל מסי, בן ה־34, שנחשב לכדורגלן המצליח והיקר בעולם, ולאחד הסמלים של קבוצת הכדורגל הספרדית ברצלונה (בארסה).
בתחילת השבוע כינס הכדורגלן מסיבת עיתונאים שבה בישר בדמעות כי הוא עוזב את הקבוצה שבה החל לשחק כילד בן 13 ובה שיחק במשך כל הקריירה המקצועית שלו בעודו לבוש בחולצה מספר 10. אתמול נודע כי השחקן שזכה לכינוי "הפרעוש" בשל קומתו הנמוכה וזריזותו, סיכם בקבוצת פריז סאן ז'רמן.
מסי הוביל את ברצלונה לשורה של הישגים מקצועיים. בתקופתו זכתה בארסה בעשר אליפויות ספרד, שבעה גביעי מלך ספרד, שמונה זכיות בגביע הסופר־קאפ הספרדי, ארבע זכיות באליפות אירופה בליגת האלופות, שלוש זכיות בסופר־קאפ האירופי ושלוש אליפויות העולם לקבוצות. "בימים האחרונים ניסיתי לתכנן מה להגיד והאמת היא שלא הצלחתי לחשוב על שום דבר", אמר מסי במסיבת העיתונאים. "זה מאוד קשה אחרי כל כך הרבה שנים. הייתי פה כל חיי. לא הייתי מוכן לזה, משפחתי ואני היינו משוכנעים שנישאר כאן, זה הדבר שרצינו יותר מהכל. אני עוזב עם אשתי ועם שלושת הילדים הקטלאנים־ארגנטינאים שלנו. זה הבית שלנו, רצינו להישאר בבית שלנו".
עוד בשנה שעברה הודיע מסי על רצונו לעזוב את ברצלונה, בדיעבד התברר כי זו הייתה דרכו להילחם בהנהלה המושחתת של המועדון. כשראש המועדון הוחלף, היה נראה שהעניינים נרגעו אבל אז נקלעה הקבוצה לבעיה אחרת: משבר כלכלי עמוק ביותר. האילוצים הכלכליים של הקבוצה לא אפשרו לקבוצה להמשיך יחד איתו והתוצאה – אחת הפרידות הכואבות בעולם הכדורגל. ולא רק בשל הנאמנות של שחקנים לקבוצתם, אלא כי מדובר בעזיבה עם השלכות כלכליות.
100 מיליון יורו בעונה
"השלכות עזיבתו של מסי את ברצלונה הן ספורטיביות, אך בעיקר פיננסיות למועדון הכדורגל של ברצלונה, לעיר ברצלונה, לחבל הארץ קטלוניה ולליגה הספרדית", אומר תום רוזנווסר, חבר צוות בעמוד הפייסבוק "בארסה־מאניה", פאנליסט בפודקאסט "ברצלונה בישראל" ומחבר הספר "מסיפור – עשר מעשר".
"העובדה שמסי הוא הכדורגלן הטוב ביותר בעולם אפשרה לברצלונה להשיג הסכמי חסות בקנה מידה שיהיה להם קשה מאוד לשחזר עכשיו. מבחינת מספרים, עלות שכרו הייתה מטורפת. היו שנים שבהן השתכר למעלה מ־100 מיליון יורו ברוטו, ועדיין, החזקתו השתלמה לברצלונה כיוון שבזכותה נכנסו למועדון יותר מ־200 מיליון יורו. הכסף שברצלונה עשתה ממסי בא לידי ביטוי בקבלת חסויות, גביית תמלוגים מוגדלים על מכירת זכויות שידור משחקים, מרצ'נדייזינג, כמו חולצות, ילקוטים ואביזרים וכמובן מכירת כרטיסים למשחקים. כל זה כי מסי היה מוקד עלייה לרגל, כולם רצו לראות אותו משחק".
כמובן שגם בישראל מדובר באייקון, שדמותו מתנוססת על תיקי בית ספר, קלמרים ועוד, וכמובן, בל נשכח שברצלונה, טרום הקורונה, הייתה היעד המועדף לטיולי בר מצווה. "ילדים ישראלים רבים ביקשו לטוס לראות את מסי באצטדיון הכדורגל קאמפ נואו, ולא רק הם. כולם רצו לבקר שם כדי לראות את מסי בפעולה. הוא פלא אמנותי", אומר רוזנווסר.
איך זה ישפיע עכשיו על העיר ברצלונה? "ברגע שמסי לא נמצא בברצלונה, אנשים כבר לא ימצאו סיבה לבקר בקאמפ נואו וזה יפגע גם בתיירות באזור, ויגרום לפגיעה היקפית בספרד. גם הליגה הספרדית עשויה להיפגע, כשכנראה לא תקבל את אותן החסויות שקיבלה כשמסי שיחק במסגרתה. עוד קשה לאמוד את סדרי הגודל הכלכליים. יהיו פחות צופים במשחקים, פחות צופים בשידורי המשחקים, פחות נותני חסויות, פחות מרצ'נדייזינג. הערך הכלכלי והיוקרתי של הליגה הספרדית ירד. זה נזק משמעותי".
לפי "בראנד פייננס", שירות הייעוץ המוביל בעולם לדירוג מותגים, העזיבה של מסי את ברצלונה תפחית את שווי המותג של בארסה ב־137 מיליון יורו – הפסד של 77 מיליון יורו בהכנסות עסקיות, 17 מיליון יורו הפסדים נוספים על הכנסות מימי משחק ו־43 מיליון יורו ירדו לטמיון במכירת חולצות ומזכרות. מדובר במכה כואבת לקבוצה, שנקלעה לחובות, ולכך מתווסף צפי הפסדים של 487 מיליון יורו בשל הקורונה.
"העזיבה של מסי הייתה מתרחשת בכל מקרה. אם לא עכשיו אז בעוד שנה או שנתיים, כך שברצלונה הייתה צריכה להיערך לכך מבעוד מועד מבחינת כל הגורמים המעורבים בניהול הקבוצה", אומר שרון דוידוביץ', שדרן ומגיש ב"ספורט1".
"זה ישפיע בצורה עצומה על הליגה הספרדית, כי כשהשחקן הגדול ביותר בעולם לא נמצא העניין הגלובלי בה פוחת. כבר כמה שנים שהליגה מתרוקנת מהנכסים שלה, ומסי היה שומר הגחלת. עכשיו כשהוא עוזב, היא עדיין תישאר טובה ומעניינת אבל הערך והפופולריות שלה ירדו, מה שבוודאי יגרור הפסדים כלכליים. ברגע שמסי עזב, ייפגע גם ה'קלאסיקו' (מפגש בין שני מועדוני הכדורגל הספרדיים ריאל מדריד וברצלונה – ד.פ), שהיה במשך תקופתו בשיא הצלחתו והכניס הרבה מאוד כסף לליגה הספרדית".|
לדברי דוידוביץ', עזיבתו של מסי תפגע בברצלונה משמעותית גם מבחינה תיירותית. "הוא היה חלק מהסמלים של העיר", הוא אומר. "היה לו כוח עצום במותג שנקרא 'ברצלונה' והשפעה כלכלית גדולה עליה. ברצלונה חזקה, אבל אני בטוח שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שהיא תצליח להתאושש מעזיבתו. אני לא יודע אם השפעתו הכלכלית והתרבותית תהיה זהה גם על פריז, כשיעבור לקבוצת הכדורגל שלה".
חנות מרצ'נדייס בארסה ברצלונה (צילום: gettyimages)
טיולי בר מצווה לפריז
"ההשפעה הכלכלית של העזיבה על ברצלונה תהיה בטווח המיידי, תוך יום־יומיים", טוען רועי צאיג, שדר וכתב ספורט ברדיו דרום. "מדובר בהפסד מיידי של מנויים וסטוקים של מרצ'נדייז שכבר אי אפשר יהיה למכור אותם. יש הרבה אוהדים שקשורים לשחקן ולא לקבוצה, כך שאם הוא בברצלונה, הם יהיו אוהדי ברצלונה ואם הוא יהיה חלק מקבוצת פריז סן ז'רמן, הם יהיו האוהדים שלה. חשוב לזכור שברצלונה הייתה גדולה לפני מסי והיא תישאר גדולה גם אחריו. נכון, הבור כעת גדול ויהיה קשה למלא אותו, אבל בעוד חמש עד עשר שנים, כשהיא תביא כוכבים חדשים, ברצלונה תצליח להגיע שוב לטופ".
"לפי חישובים שעשו בכמה עיתונים כלכליים, הנזק שייגרם לבארסה בעקבות העזיבה של מסי צפוי להגיע לכ־150 מיליון יורו", אומר אסף אקרמן, פרשן ערוץ הספורט. "הערך של שווי הקבוצה צפוי לצנוח וגם הפגיעה ברמה הספורטיבית יכולה לגרום לבור כלכלי. אם ברצלונה לא תצליח להגיע לליגת האלופות בעונה הבאה בשל העזיבה של השחקן הראשי שלה, זו תהיה פגיעה כלכלית קשה, כי היא תתקשה להשיג חסויות וספונסרים".
"מסי ורונאלדו הם שני המותגים הכי גדולים בספורט העולמי", מוסיף הפרשן נדב יעקבי. "מבחינת מרצ'נדייז, ברצלונה הרוויחה עשרות מיליונים והירידה הכלכלית ברורה, אבל דברים כאלה לא יקרו באופן ישיר או מהיר כי עדיין אוהדי הקבוצה יישארו נאמנים לה, גם אם השחקן עובר. אם הם הלכו עם חולצה של מסי והוא עזב, למחרת הם ילכו עם חולצה של שחקן אחר מהקבוצה. את האוהדים ה'טרמפיסטים' ברצלונה תפסיד, וזה גם הפסד כלכלי. אני מעריך שבעקבות עזיבתו תהיה ירידה של %02־30% בהכנסות הקבוצה בשנה הקרובה".
בין כל הקולות שמספידים את חשבון הבנק של ברצלונה, יש מי שחושבים שהשינוי לא יהיה כה דרמטי. אחד מהם הוא הסקאוט וסוכן השחקנים הבינלאומי אשר הרשקוביץ. "עיקר ההכנסות מהמרצ'נדייז וכרטיסי המשחקים הוא של המותג ברצלונה ולא של מסי", הוא מסביר. "מסי לא חזק מהמותג. אז תהיה ירידה קלה לצורך עלייה, אבל אני לא חושב שספונסרים יבטלו חוזים עם ברצלונה בגלל שמסי הלך. הקבוצה לא תתפרק. כבר הרבה זמן שמסי, עם כל הכבוד, הוא לא אותו שחקן שאנחנו מכירים שעלה לגדולות בצורה מבריקה. הוא כבר לא בשיאו ומשחק יותר מאחורה. אם הוא לא יצליח להביא תארים לפריז סן ז'רמן, כולם יגידו שזו לא אבידה מאוד גדולה, וזה רק יכול לעזור כלכלית וספורטיבית לבארסה".
"פריז סן ז'רמן עשתה מהלך כלכלי מטורף. ערך המותג שלה יהיה מפלצתי", אומר אקרמן. "אין ספק שהספונסרים יעופו עליה עכשיו. זו לא קבוצה שחסר לה כסף אבל מסי הוא מגנט לספונסרים גדולים וזה רק יעצים את האימפריה הצרפתית, שיש בה גם את ניימאר ואת קיליאן אמבפה שהם כוכבי ענק".
"עכשיו טיולי בר המצווה יועתקו לפריז", מחייך רוזנווסר. "נותני החסויות ינהרו לפריז והקבוצה תהפוך למעצמה כלכלית, למרות שהיא כזו גם ללא מסי. לברצלונה היה מועדון גדול לפני מסי וימשיך להיות אחריו. הקבוצה תיכנס עכשיו להליך שיקום כלכלי שבמסגרתו תצטרך להחזיר את החובות הגדולים ולהישען על הנוסחה שהביאה לה את מסי"
נבחרת אורוגוואי פתחה את הקופה אמריקה בסטייל כשהביסה הלילה (בין ראשון לשני) 0:4 את נבחרת אקוואדור. כמיטב המסורת, הפרשנים ידברו על ברזיל, קולומביה זכתה לשבחים אחרי הניצחון על ארגנטינה, וכמובן שאסור לזלזל בצ'ילה שהרימה את הגביע בפעמיים האחרונות, אלא שהנבחרת של אוסקר טבארס הוכיחה שגם אותה צריך לספור, ועוד איך. שיאנית הזכיות, להזכירכם. עם אותו בסיס חזק מהמונדיאל ושחקנים טובים בכל עמדה – אל תתפלאו אם זו הנבחרת שתזכה בתואר.
המשחק דווקא החל עבורה ברגל שמאל, כמעט: אחרי פחות מדקה דייגו גודין רשם החזרת כדור אומללה לעבר השוער פרננדו מוסלרה שהצליח ברגע האחרון איכשהו למנוע מהחלוץ של אקוואדור לכבוש. ההמשך, לעומת זאת, היה אך ורק שלה: בדקה השישית ניקולס לודיירו כבש שער ענק כשעצר על החזה הרמה של לואיס סוארס מהאגף, נכנס לרחבה וסיים מהאוויר בסטייל, 0:1 לאורוגוואי שהגיעה ל-400 שערים בקופה אמריקה רק לארגנטינה (455) וברזיל (408) יותר שערים ממנה. כעבור ארבע דקות הוא עבר לתפקיד המבשל אבל השער של סוארס בנגיחה נפסל בשל התערבות ה-VAR. אין דבר, החלוץ לא נאלץ לחכות זמן רב.
חוסה קינטרו הורחק בכרטיס אדום מטופש בדקה ה-26 אחרי עבירה מיותרת על לודיירו שדימם. המאמן נאלץ להוציא את החלוץ מנה דלגאדו ובמקומו עלה הבלם פדרו ולאסקו, אבל זה ממש לא עזר. בדקה ה-32 הגיע שער ענק שלבטח יתמודד על אחד משערי הטורניר: דייגו גודין הוריד כדור ברחבה ושאדינסון קבאני שלח מספרת אדירה לרשת. 0:2 לאורוגוואי, ו'אל מטאדור' נראה נפלא. זה היה ברור: אקוואדור לא תוכל לחזור מזה. עוד לפני ההפסקה כבשה אורוגוואי שער שלישי כשסוארס (44) דחק לרשת לא מעט בעזרתו של מרטין קאסרס, במהלך שהחל בכדור קרן. מאז 1959 לא כבשה אורוגוואי שלושה שערים במחצית בקופה אמריקה.
הנבחרת של אוסקר טבארס הורידה את הרגל מהגז. לוקאס טוריירה מארסנל ופדה ואלוורדה מריאל מדריד עלו כמחליפים. אקוואדור מצידה המשיכה את מופע האימים שלה בהגנה עם שער עצמי ביזארי לחלוטין של ארתורו מינה כשהכדור פגע בו ונכנס (78), שער אומלל שקבע את תוצאת המשחק.
אמנם במשחקים האחרונים פגשה אורוגוואי יריבות קלות, אך בכל זאת זו הפעם הראשונה שה-'לה סלסטה' מנצחת ארבעה משחקים רצופים בהפרש של שלושה שערים לפחות. ביום חמישי תפגוש הנבחרת את יפן, ואילו אקוואדור תנסה להתאושש דווקא נגד צ'ילה החזקה.
אין ספק שכניסתו של ה-VAR למגרשי הכדורגל שינתה את כללי המשחק. בעיקרון נועדה המערכת החדשנית לעשות צדק בדיוק באותם מקומות רגישים (כמו למשל ברחבת 16 המטרים), ובמקרים קשים הנעלמים מעיניו של השופט.
אני זוכר את תחילת הדרך לשימוש באמצעים טכנולוגים, במשחקי הכדור, שהייתה דווקא במגרשי הטניס. אז זיהתה מערכת 'עין הנץ' האם הכדור נגע בקו, אפילו במילימטר, או שמא עבר אותו. במהירויות שבהן נחבט הכדור על ידי הטניסאים, 'עין הנץ' הגיע כדי לפסוק אם ההחלטה שנתקבלה על ידי השופט אכן גרמה לאחד מהשחקנים עוול.
הכדורגל, לעומת הטניס, לא מיהר להשתמש באמצעים טכנולוגיים. לא פעם נותרו סימני שאלה גדולים בסיומם של המשחקים. האירוע המוכר ביותר התרחש שנים רבות לפני "עין הנץ". ב- 1966, בגמר גביע העולם בכדורגל, באצטדיון וומבלי, בלונדון, ירה ג'ף הרסט, חלוצה של נבחרת אנגליה, לעבר השער הגרמני. הכדור ניתז מהמשקוף, ירד אל קו השער, והורחק במהירות הבזק. בסיומו של דבר היו אלה השופט המרכזי, דינסט, וקוונו באחראמוב, שהחליטו שהכדור עבר במלואו את קו השער ולפיכך אישרו שער, שהקנה לאנגליה יתרון של 2:3. אגב, אותו הרסט הבקיע גם את השער הרביעי, ונבחרתו ניצחה בתוצאה 2:4, וזכתה בגביע העולם.
חלפו שנים, ו"עין הנץ" נקרא כאמור אל הדגל. לא רק בטניס אלא אף בכדורגל, וזאת כדי לקבוע האם הכדור עובר את קו השער. המערכת כבר פועלת בקביעות במקומות אחדים, ובאירועים גדולים עליהם מחליטים מראש.
היום השימוש ב- VAR כבר שונה במהותו. הוא גם אמצעי להחליט האם הייתה, לדוגמא, הכשלה בתוך הרחבה. זהו סיוע נפלא לשופט שלא ראה את המקרה.
ובכל זאת השאלה היא האם איננו מצויים כבר במקום שבו ה-VAR פשוט מתחיל להשתלט על המשחק? את השאלה אני מעלה כאן בעקבות הרחקתו של ערן זהבי, במשחק במסגרת הליגה הסינית. הכדורגלן הישראלי ביצע עבירה, כאשר שופט המשחק נמצא בקרבת מקום, הבחין בה, והחליט להזהיר את זהבי בכרטיס צהוב. לפתע הוא קיבל כנראה סימן כל שהוא, אץ לעבר מצלמות הטלוויזיה, והמיר את הצהוב בכרטיס אדום.
אם המקרה כולו היה נעלם מעיניו של השופט, אפשר וחובה לקבל את המצלמות כאמצעי לעשיית צדק. אלא שבמקרה זה האירוע לא נעלם מעיני השופט. להפך: הוא ראה, ועובדה שהחליט להסתפק רק בצהוב. זו הייתה דעתו על חומרת העבירה שביצע זהבי, בעודו, השופט, רואה את התיקול שבוצע. אני כמובן מבחין ומבדיל בין מצב שבו הדבר מתרחש מאחורי גבו של השופט, לבין מצב הקורה מול עיניו. לכן אני חושש שהעובדה שה-VAR נכנס לפעולה באירוע אותו ראה השופט, מביא אותנו לצעד נוסף קדימה לעבר הימים שבהם מצלמות הטלוויזיה יתפסו לגמרי את מקומם של השופטים במגרש, ויגרשו אותם אל מסכי הטלוויזיה.
כי המצלמות הן למעשה לא יותר מ"גולם", שאינו מבין את המשחק. השופט במגרש כן מבין, והוא יודע האם הייתה כוונת תחילה לפגוע בשחקן או שמא הייתה כוונה רק להגיע לכדור, מבלי לפגוע בשחקן. ראיתי מקרים בהם שחקנים נכנסו בפראות ביריביהם מבלי שספגו כרטיס אדום. מכאן שהמחשבה על "שיפוט אחיד" אינה יכולה להתממש. מה שכן, מתברר שה-VAR כבר דוחק את השופט לשוליים, וככל שאני חוזה במשחקים, כן גדלה דאגתי פן השימוש בהיגיון, על ידי השופט, ידחק בעתיד החוצה, משום שלמצלמות "אין היגיון".
ברחבי אירופה נפתחות לאט לאט העונות המקומיות, ולנציגים הישראלים – שהתרבו במהלך הקיץ – מצפים שבועות עמוסים. היום (שבת) שותף מונאס דאבור בהרכב קבוצתו סביליה, שפגשה את מיינץ הגרמנית והביסה אותה 0:5, כשהחלוץ הישראלי כובש לראשונה וחוגג עם חבריו לקבוצה החדשה.
סביליה ערכה שני משחקי אימון בני שעה כל אחד, כשבראשון היא ניצחה 0:1 את אברטון. דאבור לא שותף אז, אבל הוא כן עלה ב-11 שפגשו את היריבה מהבונדסליגה. אלחנדרו פוסו כבש כבר תוך שמונה דקות, ומוניר אל חדאדי הוסיף צמד מהיר בדקות ה-12 ו-21, ורגע לפני הירידה להפסקה הגיע תורו של כוכב זלצבורג לשעבר לעלות על לוח התוצאות כשכבש את שער הבכורה שלו במדי האנדלוסים. לקראת סיום המשחק, בדקה ה-57, הוא הכפיל בבעיטה נהדרת והבטיח שהפתיחה שלו בקבוצה החדשה תהיה זכורה לטוב.
