כלכלה
מנכ"ל היוניקורן הישראלי חושף: "התקשו להסתכל לנו בעיניים"
הודעת גוגל העולמית על רכישת חברת הסייבר וויז הישראלית תמורת כ־32 מיליארד דולר מחזירה מעט סומק של תקווה ללחיי תעשיית ההייטק המקומית, הנאבקת בציפורניה זה כשנתיים על הישרדותה, שמתאפשרת בעיקר באמצעות גיוסי הון לחברות ההזנק הישראליות. וויז היא היוצאת מן הכלל בעננה הכבדה האופפת את התעשייה – שאינה מצליחה עדיין להחזיר את זרימת הכספים לקופות החברות ולעלות אל מעל הקו האדום הפיננסי, שתחתיו ירדה עם תחילת מגמת עליית הריבית.
מלחמת חרבות ברזל, לצד הורדות דירוג האשראי של ישראל, רק הרעו את יכולות גיוס החברות, שכן הגבירו את סיכון ההשקעה בישראל והובילו משקיעים נוספים להוציא כספם מישראל. סקר של רשות החדשנות מינואר האחרון העלה כי 43% מהסטארט־אפים הפועלים בישראל דיווחו כי גיוסי הון ומימון פעילותן היו האתגרים המרכזיים שחוו בשנת 2024, לצד התנהלות שמרנית יותר מצד 71% מקרנות ההון־סיכון הזרות ו־63% מקרנות ההון־סיכון המקומיות. ראשי התעשייה מטיחים את יגונם בעיקר במדיניות הממשלה כלפי הענף – הנעדרת, לראייתם, חזון ברור ותמיכה בצמיחה, לצד היעדר היציבות השלטונית והפילוג העמוק בחברה.
תעשיית ההייטק, נזכיר, היא הקטר הכלכלי המוביל במשק הישראלי, אשר היווה כחמישית מהתוצר הישראלי בשנת 2023 וייצא כ־73.5 מיליארד דולר, שהם כ־53% מכלל הייצוא הישראלי באותה שנה. דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות למחצית הראשונה של 2024 אף מראה כי תקבולי המיסים מענף ההייטק היו 24% מסך הכנסות המדינה ממיסים לשנת 2021 – 85% מהם נבעו ממס שנגבה משכרם של כ־417 אלף עובדי הענף. המשמעות היא שכעשירית (9.7%) מכלל כ־4.3 מיליון העובדים במשק הניבו חמישית (כ־20%) מהכנסות המדינה.
ההשתתפות הבולטת של חלקים בתעשיית ההייטק המקומית בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית שהממשלה הנוכחית ניסתה לקדם טרום 7 באוקטובר הובילו לביקורת ציבורית כלפי התעשייה, שהופרכה לחלוטין עם שיעור ההתגייסות הגבוה של עובדי התעשייה למילואים בתחילת המלחמה – ובכללם גם הגעה יזומה מחו"ל. לאתגרי השעה נוספה גם הכתמת שמה של מדינת ישראל, שפגעה במותג ששידר חלוציות טכנולוגית עולמית, ואף הובילו את החברות להרגיש חצויים בין הרוח והמחויבות הישראלית לבין השקעתם בהעסקת חלק מעובדיה בחו"ל.
אחת הדוגמאות נחשפה על ידי כותב שורות אלה: קורטני קרי, עובדת וויקס לשעבר בדבלין, אירלנד, פוטרה מהחברה בשל פרסום פוסט ברשתות החברתיות במהלך אוקטובר 2023 לאחר שנכחה בהפגנה פרו־פלסטינית, ובו כתבה, בין היתר: “היום אני גאה להיות אירית, לעמוד בסולידריות עם העם הפלסטיני עם למעלה מ־25 אלף מוחים נגד האפרטהייד הישראלי". ניר זוהר, נשיא ומנהל התפעול הראשי של וויקס, התייחס לדברים בפוסט משלו, ובו ציין, בין היתר, כי העובדת פוטרה.
תפסנו את אריאל כץ (56), מנכ"ל יוניקורן הבינה העסקית סייסנס (Sisense) לשיחה על אתגרי התעשייה בצל המלחמה, ההזדמנויות העסקיות המגיעות עם התפתחות הבינה המלאכותית, וחוויותיו מפעילותו כמעין שגריר ישראלי בקרב עמיתיו ולקוחותיו בתקופה זו בחו"ל.
איפה תפסה אותך המלחמה?
כץ: “בניו יורק עם אשתי. בדיוק היינו בדרכנו לשדה התעופה בדרך חזרה ארצה. נאלצנו להישאר שם שבוע נוסף עד שהצלחנו לתפוס טיסה בחזרה, כי המקומות הפנויים ניתנו קודם למגויסים. לצערנו קרוביהם וחבריהם של חלק מעובדינו נפגעו באופן ישיר ב־7 באוקטובר ופעלנו כדי לעטוף אותם. כ־10% מעובדי החברה גויסו למילואים".
עוד הוסיף: "באופן כללי יותר, אנחנו קודם כל אזרחים ואחר כך עובדים, ולכן הן ההנהלה והן העובדים הרגישו טלטלה גדולה. עם זאת, ניטור מדדי הפרודוקטיביות בחברה הראה שהיא עלתה, והסיבה שמצאנו לכך היא שאנשים היו צריכים ‘לברוח' מהמציאות סביבנו, שהיה קשה להם להכיל אותה, והיה להם קל יותר לברוח לעבודה. העובדים שלנו עובדים באופן היברידי ומרחוק, ושמנו לב שאנשים גם עבדו בשעות לא שגרתיות".
החברה הודיעה בינואר 2024 על פיטורי כ־60 עובדים, ומהם כ־15 בישראל. מחיר המלחמה?
כץ: “נכנסתי לתפקידי בחברה באפריל 2023 ומאז עברנו מספר שינויים. חלק מכך נובע מתקופה קצת בועתית בשנים 2020־2021, שבמהלכה חברות רבות התבלבלו קצת וגייסו עובדים רבים. זה לא פסח עלינו. אך אחרי 'ההנגאובר' היה צורך לבחון כיצד להשתמש במשאבי החברה בצורה הנבונה והמיטבית לטובת האסטרטגיה שהחברה הציבה לעצמה, והיינו צריכים לעשות את הסדר הנדרש בהיבטי סוג העובדים הנדרשים למימוש האסטרטגיה הזו, ומכאן גם הפיטורין".
עוד אמר כץ: "היחלשות הכלכלה הייתה פקטור בחשיבה של 'איך נהפוך להיות בלתי תלויים בגיוסים ובחסדי שוק ההון', ומאז שאני בתפקיד סייסנס העמיקה רווחיותה. לצד זאת, בהחלט חווינו האטה בקצב ה־Delivery, אך למדנו מדוגמת אוקראינה והעברנו מיקוד למתן שירות לקוחות. חלק לא משמעותי מפעילות החברה מתבצע באוקראינה, שבה גם עברנו כמה דברים לא קלים בשנתיים האחרונות, אך שם החברה התנסתה בעבודה בתוך משבר, והשתמשנו בישראל במודל שבנינו שם".
עוד אמר: "הסיבה שהעברנו מיקוד לשירות הלקוחות היא שזהו שירות קריטי של החברה, ויש בו חשיבות להראות שהפעילות חלקה ולא נפגעה. אז לקחנו את פעילות ההנדסה שיושבת בישראל והזזנו את האנשים בה לתת דגש בתמיכה על חשבון פיתוחים חדשים. דבר נוסף שמצאנו הכרחי הוא לדאוג שיש פיזור גיאוגרפי של צוותים המכירים את מוצרי החברה ומסוגלים לתת לו תמיכה מלאה, וכך כשאזור גיאוגרפי אחד נפגע, מכל סיבה שהיא, אזור גיאוגרפי אחר יכול להעניק למוצר תמיכה מלאה".
קריאות החרם על ישראל לא פגעו בפעילות החברה?
כץ: “בהיבט הלקוחות לא היה אף לקוח שניתן היה להבין מדבריו כי הוא מחרים את ישראל או את החברה, או שניתן להבין שהוא אנטישמי או כל דבר מסוג זה. אפילו הפוך, הביעו אמפתיה כלפיי וכלפי העובדים. בחו"ל או בשיחות זום אנשים התקשו להסתכל לנו בעיניים, ממקום מתנצל. ואת זה כן חווינו הרבה".
"בהיבטי העובדים – לחברה יש מדיניות ברורה, שבמסגרתה אנו מאפשרים מקום לכל דעה בכל אחד מאתרי החברה בעולם, אך אנו לא מוכנים להכנסת פוליטיקה או סימנים ויזואליים אל מקום העבודה. לכן כשראינו פוסט בתפוצת החברה שבו עלו בין היתר משפטים דוגמת ‘מהנהר ועד הים' וכו', נקטנו פעולות מיידיות, והבהרנו לכלל העובדים כי דברים אלו אינם מקובלים בחברה". הוסיף כץ.
זה הוציא ממך את ה"ישראליות"?
כץ: “7 באוקטובר החזיר שוב את ההבנה עד כמה הקיום בישראל שברירי, וכמה קטר ההייטק חיוני בו. עבורי ההבנה שאני נשאר בישראל, למרות שטוב בחו"ל, היא חלק אינטגרלי מראייתי את העבודה שלי, ו־7 באוקטובר חיזק את זה. בנוסף, האוזניים הפכו רגישות יותר לדברים שנאמרים בסביבתי, בין אם זה ברחוב בניו יורק, במקומות העבודה האחרים בחו"ל, בפגישות וכו'. אפילו כשיושבים ב'אובר' הלחץ דם עולה, ולעיתים אף מרגיש פחות נוח בנסיעות".
עוד הוסיף כץ: "הזהות העמוקה בתור ישראלי מעניקה גם כלי התמודדות, כי מקבלים פרספקטיבה על מהו באמת קושי ומהו אתגר, ואלו דברים שניתן לדעתי להבדיל דרכם מיידית בין ישראלים לבין עמים אחרים, כמו האמריקאים לדוגמה. התגובה שלהם לכל משוכה שהם נתקלים בה היא לחץ או בהלה. לדוגמה, צריכים לגייס כסף, או איבדנו לקוח וכו' – הם מיד נכנסים ללחץ או נבהלים. בתור ישראלים אנחנו לא מתרגשים מכלום וישר מחפשים אחר הפתרון. זו די תכונה ישראלית, של מעין עמידות המאפשרת להתמודד עם דברים, שתקפה במיוחד בהיבט העסקי".
תעשיית ההייטק המקומית נהנית ממוניטין היזמות והחדשנות הטמונים במותג “ישראל". עד כמה לראייתך הוא נפגע כתוצאה מהמלחמה?
כץ: “עיקר הפגיעה הוא בהיבטי המשקיעים, שבתקופה זו הדירו השקעותיהם מישראל. אבל נראה שהסנטימנט חוזר ושישראל חוזרת לאיזושהי יציבות, למרות הערפל שעדיין נותר באוויר. במיקרו־קוסמוס של משקיעי סייסנס אני יכול לומר שבתקופות הקשות – טרום 7 באוקטובר, במהלכו ובמיוחד בספטמבר ואוקטובר האחרונים – הם שאלו אם אעבור לארה"ב כדי להעניק לחברה יציבות עסקית. כי אולי תימן תתקוף או חיזבאללה ואז לא יהיה לך אינטרנט, ומה תעשה".
"אני לא הסכמתי, אבל חשש המשקיעים נמצא שם כי הם לא רואים את זה כמונו. אבל אנחנו חברה בגודל בינוני ולנו יש בורד מאוד תומך. בחברות יותר קטנות יש פגיעה אנושה, כי המשקיעים הם לא פעם קו החיים של החברה, ומספיק שחבר הנהלה אחד עושה בחברה קטנה מילואים כדי לשתק פעילותה. יש לי חברים שחוו בדיוק את זה. אם החברה רק בהתחלתה, אפשר לנחש שזה לא עושה להן טוב. זה פוגע בעיקר במומנטום שלהן, ואת זה הכי קשה לתקן. לכן יש לא מעט סטארט־אפים קטנים שנסגרו". הוסיף כץ.
עמיתיך טוענים שמדיניות הממשלה הנוגעת לתעשייה לקויה. מה לדעתך על הממשלה לעשות כדי לקדם את התעשייה ואת המותג "ישראל"?
כץ: “צריך להמשיך לשמור על המעמד של ישראל בתור מעצמה טכנולוגית, ולצערי הרב ההצלחה היא למרות הממשלה. החל מהשקעה בהון אנושי, שהממשלה לא משקיעה בו, מהאקדמיה, שלא רצה קדימה במהירות שבה הדברים משתנים בעולם, ואפילו בצבא, בטח בתחום של בינה מלאכותית, לא רואים את הנדרש".
“בתור מי שעוסק בתחום הבינה המלאכותית לא ברור לי כלל מה ישראל הולכת לעשות בתחום כדי לא לפספס את הקדמה הטכנולוגית, ולראייתי על המדינה לחזק שיתופי פעולה עם אירופה וארה"ב בתחום. לקדם קמפיינים גלובליים שיראו את היתרונות הישראליים, לעודד רכש ישראלי. ובכלל, הממשלה יכולה להיות גוף שמאוד עוזר". הוסיף.
עוד אמר: "אך לצד כל הנדרש צריך לטפל בחוסר היציבות הפוליטית, שכאילו לא קשורה להייטק אבל הכי קשורה לתעשייה, כי ישנם משקיעים שמודאגים, ואפילו כאלה ששואלים אם יש לנו מערכות שלטון דמוקרטיות. ואלה משקיעים שאוהבים את ישראל ונמצאים בה. חשוב להדגיש: זו לא בעיית שיווק, אלא בעיה אמיתית שצופים בה כל יום בחדשות בארה"ב ובעולם. וכל מי שמסתכל עלינו – דואג".
"אבל הקריאה היא לא רק לממשלה, אלא גם לקולגות שלי, שלא יתייאשו ולא ימשיכו עם כל דיבורי הרילוקיישיין. זה אומנם יכול להיות יותר נוח ויותר קל לעבוד מול השווקים העיקריים משם, אבל אין לנו מדינה אחרת. זה לא עניין פוליטי. זה שהשיח פוליטי זה דבר שמאוד מפריע. בסוף צריך להצעיד את המדינה קדימה, וההייטק הוא הקטר". אמר לסיום.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
