פרשנות: צה"ל יכול לרשום לעצמו הבוקר (שני) הישג ראשון משמעותי במבצע "עוז וחרב" שהחל לאחר קריסת הפסקת האש בעזה. בקבינט המדיני-ביטחוני, הועברו החלטות שעליהם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר התעקש, בגיבויו של שר הביטחון ישראל כ"ץ. יחד עם זאת יש לציין שזאת למרות שהמטרה העיקרית, שהיא החזרת החטופים ושינוי עמדת חמאס במשא ומתן – לא הושגה.
בקבינט המדיני-ביטחוני קבע הרמטכ"ל שלושה עוגנים בנושא הסיוע ההומניטרי. הראשון – לא תהיה הרעבה של האוכלוסייה, והסיוע יוכנס כבר בשבועיים-שלושה הקרובים. השני – חיילי צה"ל לא יהיו אלו שיחלקו את הסיוע. ההתעקשות של הרמטכ"ל נבעה מתוך חשש מסיטואציה שבה הלוחמים שיחלקו את הסיוע, יעמדו בסכנה לא מידתית מול המון עוין ורעב. השלישי – חלוקת הסיוע לא תתבצע על ידי חמאס, אלא על ידי ארגונים בינ"ל, בהבטחה היקפית של צה"ל.
לא תהיה הרעבה של האוכלוסיה. ילדים מבקשים אוכל בעזה (צילום: רויטרס)
הרמטכ"ל ושר הביטחון לא נכנעו לדרישות הימין והם לא "הניחו את המפתחות על השולחן", כפי שדרש שר האוצר וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ' מזמיר. נקבע, כי ישראל לא תצא להתקפה כוללת על עזה אלא רק לפעולה מידית מוגבלת – בה תגביר את רף הלחץ על שתי החטיבות של חמאס ברצועה, ותתפוס שטחים תוך הנעת האוכלוסייה העזתית למחסות ההומניטריים. זאת בניגוד לעמדתו של סמוטריץ', שדוחף לכיבוש מלא של עזה, ולחימה רחבה ונרחבת להכרעת חמאס, ולטענתם, כדי להגביר את הלחץ להחזרת החטופים.
שני שרי הימין בממשלה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, קיבלו הלילה שיעור שכל טירון בצה"ל לומד כבר בשבוע הראשון של הטירונות: כשאתה מרטיב את צה"ל זה אולי גשם, אבל כשצה"ל מרטיב אותך זה שיטפון. בחוצפתו, ניסה סמוטריץ' להלך אימים, והשתלח לפני כעשרה ימים ברמטכ"ל ודרש ממנו בישיבת הקבינט להניח את המפתחות אם לא יאפשר את חלוקת הסיוע באמצעות חיילי צה״ל בלבד, ואם לא יפעל למיטוט החמאס. בתגובה, הרמטכ"ל לא נגרר להשיב לשר. אך מאוחר יותר אמר: "לא הרגשתי מושפל מדבריו. מי שמדבר כך פוגע בעצמו יותר ממה שהוא פוגע בי. אני לא מתכוון להיכנע לשיח מסוג זה. הבהרתי ואני מבהיר אם יש מישהו אחר שיכול לעשות זאת יותר טוב – וולקאם".
איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', ישראל כ"ץ בהצבעה על תקציב המדינה 2025 (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
גם השר בן גביר יידרש לבלוע בכניעה את החלטת הקבינט אתמול. הוא עוד הכריז בראיונות כי יש להפציץ את מחסני הסיוע, ועכשיו השוטרים שלו יצטרכו לאבטח את שיירות הסיוע שינועו לרצועת עזה בכבישי ישראל.
באשר למועד התקיפה: ישראל מנסה לשדר כי מתוך כבוד לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא תימנע מהרחבת המבצע, כל עוד הוא מבקר במזרח התיכון. אבל, יש כאן שני פקטורים שיביאו לדחיית הרחבת הלחץ על חמאס.
הראשון – מבצעי. הכוחות שמגויסים, עוברים כרגע אימונים והתארגנות לפני שעולים לקווים בצפון וביהודה ושומרון, כדי להחליף את כוחות הסדיר. אחר כך, צה"ל רוצה לאפשר לחטיבות הסדיר להתרענן כמה ימים, להתארגן, ולהגיע באופן מיטבי למערכה בעזה.
שנית – ישראל רואה בקטאר כגורם שמנע בימים האחרונים את העסקה לשחרור עשרה חטופים חיים, לצד החזרת חלק מהחללים. ישראל מבינה כי הקטארים לא רוצים שטראמפ יאשים אותם בביקורו בהכשלת המהלך והם כנראה עשויים לפעול מול חמאס בעניין.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.