אלפי מפגינים התאספו אמש (שבת) בכיכר הבימה בתל אביב במחאה נגד הממשלה. המפגינים, ביניהם רופאים, טייסים ואנשי צוות אוויר לשעבר, ופעילים חברתיים, מחו על מדיניות הממשלה בנושא החטופים וחוק ההשתמטות.
בין הנואמים הבולטים היה פרופ' עופר חבקוק, מנהל מחלקת אשפוז קרדיולוגי באיכילוב, מיוזמי מכתב הרופאים. "מתוך רגש האחריות יזמתי עם חבריי גם את מכתב הרופאים. מכתב שקורא להחזרת החטופים לפני כל דבר אחר," אמר חבקוק. "כשאני שומע את אלה שמדברים על סרבנות, אני פשוט צוחק. כי מי קורא לנו סרבנים? אלה שמחוקקים חוקי השתמטות? אלה שמזרימים מיליארדים למשתמטים? אלה שהבנים שלהם יושבים במיאמי או בישיבה?".
חבקוק, ששירת יותר מ-200 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר, הדגיש את האחדות שחווה בין דתיים וחילונים בשירותו הצבאי. "אני מלא תקווה כי את האהבה שצמחה בינינו לא יוכל איש לקחת", אמר.
גם מיכל גורפינקל, פעילה בתנועת 'אימהות בחזית', נשאה דברים באירוע. גורפינקל, שחמישה מבני משפחתה משרתים במילואים, התייחסה לסוגיית חוק ההשתמטות. "מה שהיה לא יהיה! עשרות שנים שתקנו, אך לא עוד. מי שחייב בגיוס ולא מתגייס – חייב לספוג סנקציות כלכליות! מי שחייב בגיוס ולא מתגייס – ישללו ממנו זכויות!", קראה גורפינקל.
גיא פורן, טייס חיל האוויר לשעבר ומיוזמי מכתב הטייסים, ייצג בהפגנה כ-1,200 לוחמי צוות אוויר שחתמו על מנשר הקורא להפסקת הלחימה והשבת החטופים. "אנו, לוחמי צוות אוויר במילואים ובדימוס, דורשים השבת החטופים הביתה ללא דיחוי, גם במחיר הפסקת הלחימה באופן מיידי", אמר פורן. "בעת הזאת המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא אינטרסים ביטחוניים".
אביטל, תושבת תל אביב בת 43, הגיעה להפגנה עם שני ילדיה. "זה כבר לא רק עניין של ימין או שמאל, זו שאלה של ערכים", אמרה. "הגעתי להפגנה כי אני מאמינה שמשבר הגיוס הוא משבר לאומי שחייבים לפתור. בעלי משרת במילואים כבר למעלה מ-250 ימים בעוד שיש אוכלוסיות שלמות שלא משרתות יום אחד".
דוד כהן, איש הייטק בן 38 מהרצליה, סיפר: "אני כאן בגלל החטופים. יש לנו אנשים שנמצאים בשבי כבר יותר מדי זמן ואנחנו חייבים להחזיר אותם הביתה בכל מחיר. אני מרגיש שהממשלה מסכנת אותם מטעמים פוליטיים וזה בלתי נסבל".
בסיום ההפגנה, המפגינים צעדו לעבר שער בגין בקריה, שם הצטרפו להפגנת משפחות החטופים. במקום התאחדו המפגינים בקריאה משותפת להחזרת כל החטופים הביתה ולשינוי מדיניות הממשלה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.