בהמשך לגל מכתבי המילואימניקים בקריאה לשחרור החטופים, גם במחיר הפסקת המלחמה, פנה עו"ד גיורא ארדינסט, בשם כ-180 מחותמי המכתבים, במכתב לרמטכ"ל, לפצ"רית, לקצינים נוספים וליוע"משית.

המכתב נשלח בעקבות דרישות הצבא מחותמי המכתבים שיסירו את חתימתם, וכן איומים והודעות על הדחה/השעיה ממילואים, לרבות בדרך של אי-זימון למילואים. במכתב נטען כי הצבא נקט בסנקציות פסולות, שהופעלו באופן בלתי חוקי, והן פוגעות בזכות האזרחית הבסיסית לחופש ביטוי. 

תקציר של הנקודות העיקריות

• צה"ל הצהיר שיפעל להפסיק את שירותם של חותמי המכתבים. חלק מחותמי המכתבים נדרשו להסיר חתימתם מהמכתבים. אחרים התבשרו שהם מודחים/מושעים משירות מילואים, או כי לא יזומנו למילואים.
• מטרת המכתבים הייתה להשיב לסדר היום את הקריאה להשבת כלל החטופים גם במחיר הפסקת הלחימה שאינה מקדמת את מטרותיה המוצהרות. קריאה זו מבטאת צו מוסרי עליון והיא נעשתה כחלק מזכות היסוד לחופש הביטוי בחברה דמוקרטית.
• צה"ל אינו רשאי לצנזר התבטאויות של אזרחים, אף אם הם נמנים על כוחות המילואים, כאשר ההתבטאויות אינן במסגרת שירות פעיל.
• סנקציה של הדחה פורמלית או הדחה שקטה היא אקט פסול ולא מידתי הפוגע בחופש הביטוי, חופש המחשבה וחופש המחאה.
• צה"ל, כצבא העם, הוא הצבא של כלל אזרחי ישראל. פגיעה בחופש הביטוי והמחאה חורגת מפגיעה באנשי המילואים לבדם ומשליכה על אזרחים רבים נוספים ועל הדמוקרטיה בכללותה.
• הפגיעה בחופש הביטוי של אנשי מילואים על רקע חתימתם על המכתבים איננה חוקית. היא נעשתה בלא סמכות, ללא הליך ראוי ובניגוד למשפט המנהלי ונורמות חוקתיות.
• פעולות ההדחה מפלות ומהוות אכיפה בררנית.

בין החותמים

הרמטכ"לים לשעבר: דני חלוץ, משה בוגי יעלון, האלופים לשעבר: נמרוד שפר, גיא צור, דודו בן בעש"ט, אמנון רשף, דני יתום.
ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון.
זוכי פרסי נובל: אהרן צ'חנובר, עדה יונת ודני שכטמן.
נשיא האקדמיה הלאומית למדעים: דוד הראל.
נשיאי עבר של אוניברסיטאות: מנחם בן ששון, אבישי ברוורמן, רבקה כרמי, יהודה דנון, יהודה שינפלד, חיים בן שחר, פרץ לביא, יוסי קלפטר, יצחק אפלויג, מנחם מגידור, דניאל זייפמן.
יו"ר ות"ת לשעבר, מנואל טרכטנברג.