חדשות בעולם
בלי עסקת חטופים באופק: ישראל תחדש את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה
ארה"ב, ישראל ונציגי קרן בינלאומית חדשה קרובים להגיע להסכמה על אופן חידוש העברת סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה ללא שליטת חמאס, כך דווח הלילה (בין שישי לשבת) באתר אקסיוס, מפי שני גורמים ישראליים ומקור אמריקני המעורים בפרטים. לאחר קריסת הסכם הפסקת האש בעזה לפני כחודשיים, ישראל הפסיקה את כל העברות הסיוע ההומניטרי של מזון, מים ותרופות לרצועה, מה שהחמיר את המשבר ההומניטרי.
סוכנויות הסיוע של האו"ם מזהירות כי אספקת המזון בעזה תאזל תוך ימים ספורים, בעוד גורמים ישראליים טוענים שהאספקה תסתיים לחלוטין בעוד שלושה עד ארבעה שבועות. השעיית משלוחי הסיוע וחידוש התקיפות הישראליות גרמו לעקירתם מחדש של אלפי אזרחים פלסטינים, מה שהעמיק את הכאוס ברצועה והביא לביזה ולאנרכיה נרחבות.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר השבוע כי דחק בראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר כניסת מזון ותרופות לרצועת עזה. לטענת גורמים ישראליים, במהלך הפסקת האש ולפניה, חמאס הצליח להשתלט על רוב הסיוע שנכנס לעזה. לדבריהם, חמאס מכר חלק מהסיוע והשתמש בהכנסות שהסתכמו במיליוני דולרים כדי לשלם לאנשי הזרוע הצבאית שלו. בנוסף, חמאס חילק חלק מהסיוע לאוכלוסייה, מה שאפשר לו לשמר את השליטה בעזה.
גורמים ישראליים מעריכים כי המנגנון החדש להעברת סיוע יחליש את חמאס משום שהוא ישלול ממנו את ההכנסות ויפחית את תלות האוכלוסייה בארגון. בשבועות האחרונים, גורמים ישראלים ואמריקאים, נציגי קרן הומניטרית בינלאומית וחברות פרטיות דנו במנגנון חדש להעברת סיוע. מהצד הישראלי, המאמץ הובל על ידי השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. נתניהו עדכן את טראמפ על השיחות במהלך שיחת הטלפון ביניהם בשבוע שעבר.
"אתם חייבים להיות טובים לעזה. האנשים האלה סובלים. יש צורך גדול מאוד במזון ובתרופות, ואנחנו מטפלים בזה", אמר טראמפ לכתבים במטוס אייר פורס 1 ביום ראשון בהתייחסות לשיחתו עם נתניהו. מקור המעורה בנושא אמר לאקסיוס כי המנגנון החדש יענה על היעד של טראמפ לאפשר סיוע הומניטרי לעזה תוך כיבוד הנחיית הקבינט שלא יגיע סיוע לחמאס.
על פי ההסכם הנדון, פעולות הסיוע בעזה יועברו דרך קרן בינלאומית, הנתמכת על ידי מדינות וגופים פילנתרופיים. הקרן תנוהל על ידי גורמי סיוע הומניטרי עם מועצה מייעצת של דמויות בינלאומיות בולטות. גורמים ישראליים אמרו כי על פי התוכנית, ייבנו מספר מתחמים בחלק מעזה ואזרחים פלסטינים יוכלו להגיע אליהם פעם בשבוע כדי לקבל חבילת סיוע אחת למשפחה שתספיק לשבעה ימים.
"ישראל התחייבה לממן ולבצע את עבודות ההנדסה המאסיביות הנדרשות לבניית התשתית לאתרי חלוקת הסיוע המאובטחים", אמר מקור המכיר את התוכנית. לפי המקור, הצדדים נמצאים בדיונים מתקדמים עם מדינות תורמות שיממנו את פעילות הקרן, כולל רכישת הסיוע ההומניטרי. חברה פרטית אמריקאית תהיה אחראית על הלוגיסטיקה של העברת הסיוע ועל אבטחת המתחמים ההומניטריים וסביבתם.
גורמים ישראליים ציינו כי צה"ל לא יהיה מעורב בהעברת הסיוע ולא יהיה נוכח במתחמים, אך יספק אבטחה באזור הרחב יותר. זאת לאחר שהרמטכ"ל אייל זמיר הבהיר לדרג המדיני את שלוש העקרונות שלו בעניין הסיוע ההומניטרי: "צה"ל יאפשר חלוקת סיוע באופן מיטבי. עם זאת לא יחולק סיוע על ידי חיילי צה"ל. לא נאפשר מצב של הרעבה של האוכלוסייה בעזה, ולא נאפשר לחמאס להשתלט על הסיוע". הרמטכ"ל זמיר היה קצין צעיר בזמן האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 כאשר ראה את התנהלות ההמון העזתי מול חיילי צה"ל.
גורמים ישראליים אמרו כי הם רוצים שהמנגנון יהיה פעיל לפני שישראל תרחיב את מבצע הקרקע שלה בעזה, שצפוי להתרחש במהלך החודש אם יימשך הקיפאון במשא ומתן על שחרור החטופים והפסקת האש. הקבינט יתכנס ביום ראשון כדי לאשר גיוס של עוד כוחות מילואים ולאשר את התוכניות להרחבת המבצע הקרקעי. גורמים אמריקאים וישראלים רוצים גם שהמנגנון החדש יהיה מוכן ופעיל כאשר טראמפ יבקר באזור בעוד שבועיים. טראמפ צפוי לבקר בערב הסעודית ב-13 במאי ומשם לנסוע לקטאר ולאיחוד האמירויות. כרגע לא צפוי שיבקר בישראל.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
