חדשות בעולם
הסנגוריה הצבאית מזהירה את מבקר המדינה – "חרגת מסמכותך"
דרישה חדשה להגביל את בדיקת מבקר המדינה בעניין מחדל 7 באוקטובר: הסנגוריה הצבאית פנתה הבוקר למבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן ואל היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה , בדרישה להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה הקשורים בשבעה באוקטובר לנושאים המכונים "נושאי ליבה”, בשל היותם אירועים טראומטיים המחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם.
הסנגוריה הצבאית הבהירה בפנייתה למבקר המדינה, שגובשה על ידי צוות משפטי שכולל את עו״ד פרופ׳ אביגדור קלגסבלד, ואת הסנגורית הצבאית הראשית אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין ואל"ם (במיל') אבי חלבי, כי מבקר המדינה חורג מסמכותו כאשר הוא מבקש לערוך ביקורת בנושאים אלה, הנוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית.
לעמדתה, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות לבדוק אירועים מהותיים כאלה, שכלשון בית המשפט העליון מהווים "האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל" – שמורה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד.
"להבדיל מוועדת החקירה הממלכתית, מוסד מבקר המדינה אינו יכול לשמש מנגנון בדיקה מתאים לאירועים לאומיים בממדים מושא ענייננו. למעשה, חקר מכלול הנושאים הקשורים לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, בפרט בהתייחס לנושאי הליבה לעיל, חורג באופן ברור מגדרי סמכותו של מבקר המדינה ומתפקידו המשטרי", טוענת הסנגורית הצבאית הראשית – תוך שהבהירה כי היא שוקלת לעצור לבג"ץ נגד מבקר המדינה אם לא יעצור את הביקורת על אירועי השבעה באוקטובר.
משרד מבקר המדינה הגיב לטענות: "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על "העדר סמכות" למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל. מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2)".
"בנוסף, נזכיר כי רק לפני ימים ספורים בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה בנוגע לביקורות בנושאי הליבה ומחק את העתירות שהוגשו בעניין. זאת לאחר שבמהלך הדיונים הבהירו שופטי בג"ץ שאין כל בסיס לטענת הסמכות. עתירות אלו נדונו במשך חודשים ארוכים וכבר עיכבו את הליך הביקורת במשך זמן רב", הבהירו.
"הביקורת על אירועי 7.10 מתבצעת על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי, וכפי שאמר המבקר לא אחת: ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה. המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח", הדגישו לסיום.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
