פוליטיקה
סקר: רוב הישראלים מאוכזבים ממוסדות השלטון
סקר יום העצמאות 2025 של "לזר מחקרים" עבור מעריב מציג תמונה מורכבת ומדאיגה על מצבו של האמון הציבורי במוסדות השלטון במדינת ישראל. אמנם חלקים מהציבור מביעים אמון בבתי המשפט, במשטרה ובממשלה – אך ברובו, הציבור מבקר בחריפות את נבחרי הציבור וחושש מהתנהלות הרשויות המרכזיות. הפערים בין המחנות הפוליטיים, רמות הדתיות, קבוצות הגיל והמגדרים – עמוקים ומשמעותיים.
בית המשפט העליון: הפער בין ימין לשמאל – תהומי
56% מהציבור הבוגר בישראל דיווחו כי הם נותנים אמון נמוך בבית המשפט העליון, ורק 40% נותנים בו אמון גבוה. מבחינה פוליטית, הפער בולט במיוחד: 81% ממצביעי הקואליציה מביעים חוסר אמון בבית המשפט, לעומת 69% ממצביעי האופוזיציה שמביעים בו אמון גבוה. פילוח לפי דתיות מציג מגמה דומה: 56% מהחילונים נותנים אמון גבוה בביהמ"ש, אך בקרב חרדים, רק 4% נותנים בו אמון, ו-92% נותנים בו אמון נמוך.
פילוח לפי דתיות מציג מגמה דומה: 56% מהחילונים נותנים אמון גבוה בביהמ"ש, אך בקרב חרדים, רק 4% נותנים בו אמון, ו-92% נותנים בו אמון נמוך. הפערים בגיל ובמגדר פחות מודגשים כאן, אך ניכרת מגמה של אמון גבוה יותר בקרב צעירים מהחברה החילונית והאופוזיציה.
משטרת ישראל: אי אמון חוצה מגזרים, אך שוב – הציבור החרדי והאופוזיציה ביקורתיים יותר
גם משטרת ישראל זוכה לאמון נמוך: 57% מהמשיבים הביעו כלפיה חוסר אמון, ורק 39% אמרו שהם נותנים בה אמון גבוה. הפילוח הפוליטי מראה ש-54% ממצביעי הקואליציה נותנים למשטרה אמון, לעומת רק 32% ממצביעי האופוזיציה. מבחינה דתית, החילונים מובילים בביקורתיות – 66% מהם נותנים למשטרה אמון נמוך, בעוד שבקרב דתיים וחרדים, שיעור האמון גבוה יותר (כ-50%).
חברי הכנסת והשרים: רוב הציבור מעניק ציון נכשל
כאשר התבקשו לדרג את עשיית חברי הכנסת והשרים למען הציבור (בסולם מ-1 עד 10), 53% נתנו ציון נמוך מאוד (1–3) ורק 12% העניקו להם ציון גבוה (8–10). בפילוח פוליטי, מצביעי האופוזיציה הרבה יותר ביקורתיים: 78% מהם נתנו ציון נמוך מאוד, לעומת רק 26% בקרב מצביעי הקואליציה.
גם לפי רמת דתיות ניכר פער: 76% מהחילונים נתנו לח"כים ציון נמוך, לעומת רק 26% מהחרדים. הגיל משחק גם כאן תפקיד – צעירים בני 30–44 בולטים בביקורת (הקבוצה שהעניקה את הציון הנמוך ביותר), בעוד שהמבוגרים נטו לציונים בינוניים או גבוהים יותר.
ראש הממשלה נתניהו: הציבור חצוי – הפערים הפוליטיים והדתיים חדים
כאשר התבקשו לדרג את תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 47% מהמשיבים נתנו לו ציון נמוך (1–3), 28% העניקו ציון בינוני (4–7), ו-25% ציון גבוה (8–10). בקרב מצביעי הקואליציה, 48% נתנו לנתניהו ציון גבוה ורק 15% ציון נמוך – לעומת 77% ממצביעי האופוזיציה שנתנו לו את הציון הנמוך ביותר.
מבחינת דתיות: 59% מהחרדים נתנו לראש הממשלה ציון גבוה, לעומת רק 12% מהחילונים. פילוח גילאים מעלה ש-32% מהמבוגרים בני 60+ העריכו את תפקוד נתניהו בציון גבוה, לעומת רק 20% בקרב בני 30–44, שהיו הביקורתיים ביותר (55% ציון נמוך). גם הפילוח המגדרי מצביע על מגמה מעניינת – נשים נטו יותר לביקורת, וגברים היו מעט חיוביים יותר בדירוג.
לסיכום, סקר העצמאות משרטט תמונת מצב ברורה: רוב הישראלים חשים ניכור כלפי מוסדות השלטון, אך זהו ניכור מפוצל – השקפות העולם הפוליטיות, רמות הדתיות, הגיל והמגדר – משפיעות ישירות על עמדות הציבור. בעוד מצביעי הקואליציה, הדתיים והחרדים מביעים יותר אמון בממשלה ובמשטרה, הציבור החילוני והאופוזיציוני מציג עמדות ביקורתיות ופסימיות יותר. הקרע הזה מחדד את אחד האתגרים הגדולים ביותר של ישראל בשנתה ה-77 – השבת האמון בין הציבור למוסדות הדמוקרטיים.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
