לדעתך הסרט "אין ארץ אחרת", שביימו ישראלים ופלסטינים, זכה באחרונה באוסקר לסרט התיעודי הטוב יותר בגלל סיבות אמנותיות – או סיבות פוליטיות ויש יאמרו אנטישמיות?

"לא יצא לי לראות את הסרט. אין ספק שזאת זכייה פוליטית לגמרי. אני חושב שהרבה מהאנשים שהצביעו אפילו לא ידעו על מה בדיוק הסרט".

למרות זכייתו באוסקר, הסרט ספג גינויים רבים בישראל, בימים שהחברה הישראלית מתקשה מאוד לראות את הכאב והסבל שיש גם לפלסטינים. שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, קרא למנהלי הסינמטקים ולמוסדות התרבות הנתמכים על ידי משרדו להחרים את הסרט.

"זה נורא שמבחינת הממשלה זה דבר מוקצה מחמת מיאוס ונורא שאף אחד בכלל לא אמפטי למה שקורה בצד השני. בעקבות המלחמה התחלתי לראות יותר טלוויזיה ישראלית, לראות מה קורה בארץ. לא האמנתי לראות עד כמה הארץ הלכה ימינה וכמה שנאה יש בישראל. בעיקר חששתי שישראל הולכת ונגמרת. באמת חששתי. אמרתי, כמה זמן המצב הזה יכול להחזיק מעמד? מה יקרה אם יום אחד אמריקה לא תעזור לישראל? זה מפחיד".

ומה חשבת על הרפורמה מעוררת המחלוקת בקולנוע הישראלי שעליה חתום השר זוהר, שמתקצבת את הקרנות על פי הצלחה מסחרית של סרטים ובכך מעודדת הפקת סרטים מסחריים על פני סרטי איכות?

"אי אפשר לדעת איזה סרט יהיה מסחרי ואיזה לא. צריך לעבור את המסך ולהגיע לקהל ומאחר ועברתי יחסים של רומן עם הקהל, אני לא מאה אחוז נגד הדבר הזה אבל אני נגד זה שמיקי זוהר משתמש בזה כדי לנסות להשתיק קולות. הוא לא הביא פטנט בשביל לעזור לקולנוע הישראלי".

היית במאי שני בסרט "מבצע יונתן" שביים מנחם גולן. הסרט מזכיר טענה רווחת: יוני נתניהו הקריב את עצמו כדי להציל חטופים. ביבי נתניהו מקריב חטופים כדי להציל את עצמו פוליטית ומשפטית?

"אני מסכים עם ה-70 אחוז בעם, לפי הסקרים, שחושבים שצריך להפסיק את המלחמה ולשחרר את החטופים. זה כל כך ברור שנתניהו עושה את מה שהוא עושה רק כדי להציל את עצמו ואת הממשלה שלו. זה כל כך מרתיח הדבר הזה. אני לא מבין איך 70 האחוזים לא עושים משהו. זה ממש לא ברור לי. אבל מה אני אגיד, פה יש לנו את טראמפ גם פה לא עושים מספיק. זה משהו עולמי".

במשך שנים מצולם דוידזון לסרט תיעודי הסוקר את חייו ופועלו, עליו חתום שאול דישי כבמאי ובאחרונה הצטרפה לסרט יונייטד קינג כמפיקה. דישי שימש במשך שנים רבות כעוזר במאי של דוידזון. עד כה צולמו עשרות שעות לסרט בארץ, ובהמשך יצולם ההמשך בלוס אנג'לס מתוך תקווה להוציא את הסרט לאקרנים במחצית השנייה של 2026. "הרגשתי בהתחלה קצת מבוכה מזה שעושים עליי סרט וזה לא התאים לי. אבל הבנות שלי ואשתי אמרו, שיעשו, מה אכפת לך. אז עושים", אומר דוידזון. "דישי התחיל לצלם את הסרט זה לפני שנים ולא יכול היה להרים את זה שוב, כנראה בגלל 'אהבת' הממסד אליי. בסופו של דבר מי שחילץ אותו מהעניין ונתן לו לעשות את הסרט זה משה אדרי שהצטרף כמפיק ומממן אותו".