חדשות בעולם
יתומי 7 באוקטובר שאיבדו את ההורה היחיד שלהם במכתב לנתניהו
עשרות יתומים שאיבדו את ההורה היחיד שנותר להם באירועי שבעה באוקטובר שלחו היום (שלישי), ערב יום הזיכרון, מכתב לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בבקשה דחופה לקדם חקיקה שתכיר בזכויותיהם. כיום, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מספק סיוע רק ליתומים שאיבדו את שני הוריהם, ואינו מתייחס כלל למי שבאירוע הטרור איבד את ההורה היחיד שלו ונותר יתום מוחלט.
בפועל, יתומים אלה, שאיבדו הורה אחד טרם האסון ואיבדו את ההורה הנותר באירועי שבעה באוקטובר, אינם זכאים להכרה, סיוע או לרשת ביטחון כלכלית, רגשית וחברתית.
במכתב שנשלח היום, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מתוארת מציאות חייהם החדשה: טראומה עמוקה, יתמות מוחלטת, ולצידן התעלמות כואבת מצד המדינה שאינה מעניקה להם הכרה וסיוע מינימליים. על אף פניות חוזרות ונשנות לביטוח הלאומי, למשרד הביטחון ולחברי כנסת – טרם התקבל מענה הולם למצוקתם.
עשרות יתומי שבעה באוקטובר קוראים במכתב לראש הממשלה להתערב באופן אישי ולקדם את תיקון החוק שהגיש ח"כ ינון אזולאי עוד במאי 2024, המבקש להעניק ליתומים מהורה יחיד את אותן הזכויות המגיעות כיום ליתומים שהתייתמו משני הוריהם. החוק עבר קריאה טרומית, אך מאז נתקע בגלגלי הבירוקרטיה. אם יעבור, יאפשר להם סוף סוף לקבל את התמיכה החיונית לה הם זקוקים כדי לשקם את חייהם מתוך השבר.
המכתב נשלח באמצעות תנועת "עתיד לעוטף", שמובילה את המאבק ביחד עם משפחות היתומים. "נותרנו לבד, בטראומה שלא ניתן לתאר במילים, ללא עוגן רגשי ולצערנו – גם ללא גב כלכלי", נכתב.
"על אף כל זאת, המוסדות הרשמיים של המדינה לא מכירים כלל בזכותנו לתגמולי איבה, רק משום שלא איבדנו שני הורים. אך אנחנו יתומים. לגמרי. כל מי שמביט לנו בעיניים מבין זאת מיד. פנינו כבר לכלל הגורמים הרלוונטיים: ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברי כנסת, אך נותרנו ללא מענה. ואנחנו שואלים: האם מי שאיבד את ההורה היחיד שלו שווה פחות? האם לא מגיע לנו אותו סיוע, אותה תמיכה, אותם אמצעים מינימליים שיאפשרו לנו להתחיל לבנות חיים מתוך השבר?".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
