ביטחון
מומחה לכלכלת חמאס חושף: כך ניתן יהיה למוטט את ארגון הטרור
ההצעה לפגוע בחמאס בעזרת פגיעה ממוקדת בעושר שצבר האירגון נשמעה תחילה הרחק מחוץ לקופסה, אולם היא תופסת תאוצה ונשקלת כעת ברצינות בקבינט. "מעריב" שוחח עם אחד מיוזמי ההצעה, אייל עופר, מומחה לחקר כלכלת חמאס בעזה כדי להבין את היתרונות וחסרונות הגלומים בהצעה.
כיצד מתנהלת כלכלת עזה ואיך הגיעו לידי חמאס השקלים הרבים?
"עזה היא כלכלת מזומן. רוב המסחר בשווקי הרצועה, כולל במאות דוכנים שקמו להם לסחר בסיוע ההומניטרי, מתנהל בשטרות מזומנים, רובם בערכים הנמוכים של 20 ו-50 שקל. השטרות הללו עוברים הרבה מיד ליד ונוצרת בלייה כה מואצת כך שהם נקרעים".
"סוחרי עזה מסרבים כיום לקבל אחוז ניכר משטרות אלו שנפגמו עד כדי התפוררות" מספר. "אך הכסף הגדול ברצועה, שלפי הערכות שונות הוא כעשרה מיליארד שקלים הם השטרות הגדולים של 100 ובעיקר 200 שקל – שטרות שהוכנסו לרצועה על פני שנים רבות ישירות מבנק ישראל ישירות אל סניפי הבנקים בעזה והיו מוטענים למכשירי הכספומטים בעזה".
כיצד נצבר העושר בידי חמאס?
"החמאס צבר הון במשך המלחמה, בעיקר בעזרת גביית דמי חסות מהסוחרים הגדולים ואירגוני האו"ם אליהם זרמו משאיות הסיוע. אנשי חמאס שראינו רוכבים על המשאיות למעשה סיפקו שרותי פרוטקשן לסוחרים אשר שילמו לחמאס עשרות אלפי שקלים עבור כל משאית ששוטרי חמאס 'איבטחו' מפני כנופיות שבזזו את הסחורה" אמר.
הוסיף לצין כי "חמאס גם המשיך לגבות מחירים גבוהים, ישירות מבעלי תחנות הדלק, בזכות שליטתו בכל הדלקים שאיפשרה ישראל לקטאר להכניס לרוצה ממצרים. עשרות מיליוני ליטרים של דלק שנמכר ברצועה בעת הפסקת האש במחירים של 16-24 שקל לליטר וכעת עלה מחירו ל 45-64 שקל לליטר. וכך, מתוך שליטה מוחלטת בכל השוק הסיטונאי בעזה צבר חמאס עושר רב – בשקלים".
כמה צבר חמאס והאם כל הכסף הזה עדיין בידיו?
"קשה מאוד להעריך את היקף העושר הכולל שצבר חמאס, אך הערכות שונות, כולל מגורמי בטחון מגיעות להיקפים של כארבעה או חמישה מיליארד שקלים במהלך המלחמה. ניתן להעריך כי כמיליארד מכך שילם כבר החמאס כמשכורות לפעיליו ולמגויסים חדשים. בנוסף הפך חמאס עם הזמן ל'בנק השקלים' של עזה".
"אוכלוסיית עזה אשר מקבלת מדי חודש כ 150-200 מיליון שקל דרך אפליקציות והעברות בנקאיות מאירגוני הסיוע והרשות הפלסטינאית נאלצת להמיר כסף זה מהארנקים הדיגיטלים לשטרות מזומנים. חמאס, אשר שולט בשוק בעזרת רשת של חלפניו מספק לציבור מזומנים אלו תמורת עמלה שמגיעה כיום גם ל 35%. למרות זאת שניתן להעריך כי עדיין נותרו אצל חמאס מזומנים רבים – שנצברים בעיקר בשטרות של 200 שקל".
כיצד יכול בנק ישראל לנצח את חמאס?
"אנו מציעים דרך שונה מאשר שימוש בכוח צבאי בלבד. הכלכלה העזתית כולה נמצאת כעת בבלבול רב ואנו מציעים להשתמש בשיטה יחודית: לבנק ישראל ידועים במדויק איזה סדרות (מספרים סידוריים) הועברו עם השנים לתוך רצועת עזה".
"מאחר שהרצועה היא כלכלה סגורה, השטרות הללו, ברובם הגדול נשארו בה וכעת נצברים בידי חמאס ושותפיהם: הסוחרים הגדולים והחלפנים" אמר. "ההצעה קוראת לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, אשר חתימתו מופיע על שטרות אלו ומגבה את ערכם בשמה של מדינת ישראל – להשתמש בסמכותו ולבטל את אותן סדרות אשר הועברו לעזה".
הוסיף לומר כי "במקרים הבודדים של חלק קטן משטרות אלו שזלגו בעיקר לרש"פ (בעת תנועות סוחרים שהורשו להגיע מעזה לרש"פ) אין כוונת ההצעה לפגוע במישהו מחוץ לעזה. השטרות הללו, ככל שמישהו ימצא אצלו שטרות מסדרות אלו יוחלפו בידי הבנקים עד אשר יצאו לחלוטין מן המערכת. ניתן בקלות לבנות אפליקציה שבנק ישראל יפיץ לצורך סריקת מספרי השטרות (אך ורק של 200 שקל) כדי לבדוק לגבי כל שטר האם יש לסור לבנק להחליפו".
מה תהיה ההשפעה על חמאס?
"קשה להעריך במדויק. כבר כעת יש להצעה אפקט של לוחמה פסיכולוגית בחלק מהשיח הפנים עזתי. אנו מציעים לבנק ישראל לא להתמהמה אלא להתחיל מיידית בפיילוט של ביטול מספר קטן של סדרות כדי שנוכל לבחון את התוצאה והאם ימצאו בכלל שטרות מסדרות אלו מחוץ לעזה".
"ככל שיעבור זמן, יתווספו שטרות מסדרות עזה נוספות כדי להקריס כלכלית את העושר שחמאס צבר בשטרות אלו. אם המהלך יצליח ניתן גם להציע לחמאס עיסקה, הפעם מסוג אחר: ישראל תסכים לקלוט את השטרות המבוטלים רק תמורת החזרת החטופים".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
