בעבר היה ברור: אם אתה יהודי אמריקאי שמצביע ימין — טראמפ הוא הכתובת שלך. אלא שימים משתנים, וברחוב היהודי בארה"ב הולכים ומתרבים הקולות ששואלים: "על מי אנחנו באמת יכולים לסמוך?" לא נתונים מפוצצים ולא רטוריקה סוערת, אלא מציאות מתגלגלת של מגעים רופפים עם איראן היא זו שמערערת את האמון. והמספרים? הם לא משקרים.

לאחרונה הודיע הנשיא טראמפ על פתיחת שיחות דיפלומטיות עם איראן, במטרה לגבש הסכם חדש בנוגע לתוכנית הגרעין. במקביל, הצהרות על התקדמות — בשילוב הדלפות סותרות מהבית הלבן — חוללו מהומה לא קטנה. הסקר החודשי של JPPI מצביע על מגמה ברורה: התמיכה בטראמפ בקרב יהודי ארה"ב נשחקת בקצב מסחרר. לפי הנתונים, כמחצית מהנשאלים (49%) כלל אינם סומכים על טראמפ בנוגע לאופן טיפולו בבעיה האיראנית, בעוד שרק 15% הביעו ביטחון רב ביחס לנשיא ארצות הברית. לשם ההשוואה, בתחילת כהונתו של טראמפ, עמד שיעור בעלי האמון הגבוה על 30%. כלומר, כמחצית מבעלי האמון שינו את דעתם תוך כמה שנים — גם בעידן של פוליטיקה אמריקאית שידעה כבר לא מעט רכבות הרים.

שמואל רוזנר, מומחה ליהדות ארה"ב, חוקר בכיר ב-JPPI ואח מעורכי הסקר, מסביר למעריב כי "הירידה באמון נובעת בראש ובראשונה מהתפתחויות בשטח: טראמפ משדר נכונות להסדר עם איראן שלא בהכרח יפרק אותה מיכולת גרעינית — וזה, איך לומר, לא בדיוק מה שמרגיע את הציבור היהודי-אמריקאי". לדבריו, אי-הבהירות במדיניות טראמפ, לרבות המסרים הסותרים שיוצאים מהבית הלבן, תורמת לתחושת אי-הנוחות הגוברת.

יעקב כץ, לשעבר העורך הראשי של הג'רוזלם פוסט, סופר ישראלי-אמריקאי וחוקר ב-JPPI, מוסיף בפני מעריב זווית נוספת: "כדאי לזכור כי מראש, 2/3 מיהודי ארה"ב מצביעים למפלגה הדמוקרטית". עובדה זו תורמת למספר הגבוה של בעלי חוסר האמון במדיניות טראמפ בנושא האיראני בקרב יהודי ארה"ב. אבל, מוסיף כץ, "מה שמיוחד כאן הוא שגם בקרב היהודים הרפובליקנים — אלו שתמכו בטראמפ — נרשמת שחיקה באמון". 

כהסבר לכך, כץ פונה לקו המנחה במדיניות החוץ של טראמפ: "הדגש המרכזי הוא להשיג עסקה, עסקה מהירה פה, עסקה מהירה שם". לדבריו, בין אם מדובר בהסדר בין ישראל לחמאס בנוגע לשבויים, ובין אם בהסכם בין רוסיה לאוקראינה — לטראמפ חשובה מהירות העסקה, ולא בהכרח איכותה.

ספציפית ביחס לאיראן, מדגיש כץ כי קיים ספק וחשש באשר ליכולת להשגת עסקה הטובה לישראל, הן משום שמי שמוביל את המשלחת האמריקאית – סטיב וויטקוף – אינו נתפס בהכרח כמי שמבין את הנושא לעומק, והן משום הבית הלבן משדר עמימות ביחס ליכולות העשרת האורניום של איראן בהמשך. לכן, כשהספקות בנוגע לוויטקוף רבות והתכניות של הממשל האמריקאי בנושא לכל הפחות עמומות— הדאגה בקרב היהודים גדלה.

ואכן, כאשר בוחנים את התמונה על פי מחנות אידיאולוגיים, המגמה בולטת: "הדמוקרטים", אומר רוזנר, "מעולם לא סמכו על טראמפ, ואין זה משנה אם מדובר באיראן או בכל נושא אחר. מה שמעניין הוא דווקא השחיקה בקרב תומכיו מימין". כך, למשל, בסקר של JPPI מחודש ינואר 70% ממצביעי טראמפ השיבו כי הם בוטחים בו מאוד בהתמודדות מול איראן, וכעת, פחות ממחציתם (44%) עדיין מחזיקים באותה רמת ביטחון.

טראמפ טוב ליהודים? לא בהכרח, אבל בטח יותר מהאריס

 בכל זאת, מוסיף רוזנר, יש לזכור: גם בין היהודים שתומכים בטראמפ, לא מדובר בתמיכה עיוורת. "בוחרי טראמפ היהודים אינם עיוורים לחסרונות שלו ולא יתמכו בו בכל מחיר. אבל — וה'אבל' כאן חשוב — בעיניהם, האלטרנטיבה גרועה יותר. גם אם יש שחיקה באמון בטראמפ, זה לא אומר שהם פתאום יראו בקמלה האריס או בנשיא דמוקרטי אחר מי שינהל טוב יותר את המאבק מול איראן".

ובכן, הדאגה לא נובעת רק מהתנהלות טראמפ, אלא גם מהסביבה הכללית. כפי שמסביר רוזנר, "עבור רוב היהודים הרפובליקנים, איראן היא איום כפול: גם על ישראל וגם על ארצות הברית. אין הפרדה ברורה — כניעה לציר הרשע, כדבריהם, פוגעת בשני המישורים גם יחד".

פער נוסף מתחדד כשמשווים בין התפיסות של יהודי אמריקה ליהודי ישראל, כפי שרוזנר מזכיר: "יהודי אמריקה הרבה יותר 'שמאליים' מעמיתיהם בישראל, כמעט בכל נושא". גם בנושא האיראני, רבים מהם מאמינים כי פתרון דיפלומטי עדיף על פני שימוש בכוח". אליבא רוזנר, גישה זו בולטת בעיקר בזרמים הליברליים: הרפורמים והקונסרבטיבים. לעומת זאת, לדבריו, היהודים השמרנים, במיוחד בקרב האורתודוקסים, נוטים לתמוך בגישה תקיפה הרבה יותר.

גם כץ מצביע על הבדל מהותי: "אמריקאים-יהודים מסתכלים על טראמפ כאזרחי ארצות הברית: הם שופטים אותו על פי עמדותיו בנושאים כמו הגירה, כלכלה, הפלות או מינויים לבית המשפט העליון האמריקאי. הישראלים? מבחינתם יש רק דבר אחד שמעניין: היחס לישראל ולמזרח התיכון".

כשהכתפיים האמריקאיות נחלשות

רוזנר מסכם בתובנה עגומה: "המשענת האמריקאית הפכה לפחות יציבה. לא משום שהנשיא פחות תומך בישראל — אלא פשוט כי המדיניות האמריקאית הפכה פחות צפויה. קשה מאוד לתכנן מהלכים קדימה כשאי אפשר לדעת למה לצפות, ובמיוחד כאשר מדובר בטראמפ". במציאות של חוסר יציבות גוברת, גם יהודי אמריקה נדרשים לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלהם.

רוזנר מדגיש: "יהודי אמריקה, בעידן של תחושת ביטחון פוחתת ביחס לחברה שבה הם חיים, יהיו זהירים יותר בתמיכתם בישראל. הם יצטרכו לשקול היטב איך דבריהם ומעשיהם ישפיעו על מעמדם באמריקה. ישראל, מצדה, תצטרך להבין שהשיקול הזה — לצד טובת ישראל עצמה — יהיה מרכזי בעיצוב עמדות הרוב היהודי-אמריקאי".