חדשות בעולם
"יש 'דיפ סטייט' בישראל": הריאיון החושפני עם שרה נתניהו בהונגריה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ביקרו בהונגריה לאחר הזמנתו של הנשיא ויקטור אורבן, במסגרתה הדגיש את התנגדותו לצווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו בבית הדין הבינלאומי בהאג, ואמר כי לנתניהו אין ממה לחשוש, וכך היה. אם לא די בכך, אז גם הכריז אורבן על פרישת ארצו מבית הדין בהאג. כזכור, משם נתניהו המשיך לביקור בזק בבית הלבן, לאחר שקיבל הזמנה ישירה מהנשיא דונלד טראמפ.
בהונגריה זכו הזוג נתניהו לקבלת פנים מלכותית ומרהיבה, במה שנראה כמו עקיצה של אורבן לבית הדין בהאג. לאחר ביקורם של הזוג, התפרסם היום (שני) באתר החדשות ההונגרי mandiner ריאיון עם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בו נשאלה כמה שאלות אישיות והתבקשה לתאר את חווייתה כאשת ראש ממשלה בתקופה כה מתוחה, עם כמות ביקורת כפי שהם מקבלים, תקופת המחאה וכמובן מאז ה-7 באוקטובר.
נתניהו נשאלה: "איך את מתמרנת בין כל אלה?" כאשר תואר בי היא "אמא במשרה מלאה, פסיכולוגית ואשת ראש ממשלה". היא ענתה כי אכן "זו לא משימה פשוטה, אבל כשאת פועלת מתוך תחושת שליחות, הכל מתאזן. אני עובדת כפסיכולוגית ילדים בשירות הפסיכולוגי בירושלים, עם ילדים והוריהם, בעיקר עם בנות ובנים מרקע דתי. אני מוצאת סיפוק מקצועי בעבודתי". עוד הוסיפה וסיפרה על יחסו של ראש הממשלה ושותפותו, ואמרה: "ולמרבה המזל, ראש הממשלה ואני נמצאים בשותפות אמיתית: הוא תומך בעבודתי, וכמובן, אני תומכת בשלו".
נתניהו נשאלה על פועלה למען משפחות החטופים ואף צוין בשאלה כי "לעתים רחוקות" מסופר על כך, והיא ענתה כי "מה שקרה ב-7 באוקטובר 2023 הוא אחת הטרגדיות הגדולות ביותר בהיסטוריה היהודית: טבח, אונס, חטיפה, תינוקות שנשרפו בעודם בחיים. עשיתי וממשיכה לעשות רבות למען משפחות החטופים. שלחתי מכתבים לנשות מנהיגי העולם, לאפיפיור, ולאמו של אמיר קטאר, תוך כדי פגישה עם חטופים שחזרו. זהו תפקיד שקט, אך חשוב מאוד".
לאחר מכן הוסיפה כי "רוב כלי התקשורת הישראליים אינם מסקרים זאת, ממניעים פוליטיים ברורים. במשך יותר משלושים שנה, משפחתי ואני סופגים התקפות תקשורתיות, אך אלה לא יעצרו אותי; אמשיך לפעול מהלב. כל משפחה היא עולם בפני עצמו, וחובתנו לעמוד לצידם".
לאחר שנתניהו נרמל בשיח הציבורי את המונח "דיפ סטייט", נשאלה על כך נתניהו והתבקשה לענות האם יש "דיפ סטייט" בישראל. "לצערי, כן. ורוב הציבור כבר רואה זאת. זה פוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית". עוד הוסיפה ופירטה כי לטענתה "הדבר בולט במיוחד כשמדובר בראש הממשלה ובממשלת הימין. רשתות אלה מנסות להפיל ממשלה נבחרת על ידי איום על אנשים ויזום חקירות חסרות בסיס שקורסות אחת אחרי השנייה".
עוד הוסיפה בנושא נתניהו ואמרה: "זהו ניסיון לעקוף את רצון העם ולשמר שלטון בירוקרטי. זה אבסורד שראש ממשלה חוזר מביקור דיפלומטי חשוב ומזומן לבית משפט שעתיים אחרי הנחיתה – ללא יום מנוחה, ללא התחשבות. מערכות אלה אמורות לשרת את כל אזרחי ישראל, לא לתפקד ככלי פוליטי. זוהי תופעה מסוכנת אך אמיתית".
בנימה אישית, נשאלה נתניהו על רגעים שבולטים וזכורים לה מהקריירה המשותפת שלה ושל ראש הממשלה, ואמרה כי "יש רבים, אבל שני רגעים במיוחד נגעו ללבי. האחד היה כאשר בני אבנר זכה בחידון התנ"ך הישראלי: הוא הפך לאלוף התנ"ך. בחידון התנ"ך הבינלאומי, הוא הגיע למקום השני. אבי היה חבר בחוג התנ"ך של בן גוריון, מורה גדול לתנ"ך, מלומד ומשורר. הוא למד עם שמואל בן-ארצי, מלומד תורה שפעם לימד עם דוד בן-גוריון בצריף במדבר הנגב. השני היה הרגע ההיסטורי כאשר נחתמו הסכמי אברהם – שלום עם מדינות ערב, שנולד מתוך כוח וחזון. הייתי עדה ישירה לעבודתם של ראש הממשלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ – ברגע ההוא, הרגשתי שנולד עתיד חדש במזרח התיכון".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
