מכון המחקר הבינלאומי SIPRI חשף בדוח שפרסם באפריל 2025 כי ההוצאות הצבאיות במזרח התיכון הגיעו לשיא של כ-243 מיליארד דולר בשנת 2024. מדובר בזינוק של 15% בהשוואה לשנה הקודמת, ועלייה מצטברת של 19% מאז 2015.

ערב הסעודית ממשיכה להוביל את טבלת המוציאות הצבאיות באזור עם תקציב ביטחון מוערך של 80.3 מיליארד דולר. למרות עלייה מתונה של 1.5% בהשוואה ל-2023, ההוצאה הסעודית נמוכה ב-20% מהשיא שנרשם ב-2015, אז נהנתה הממלכה מהכנסות נפט גבוהות במיוחד.

הזינוק הדרמטי ביותר נרשם בישראל, שהגדילה את הוצאותיה הצבאיות ב-65% לסכום של 46.5 מיליארד דולר – העלייה החדה ביותר מאז מלחמת ששת הימים ב-1967. בעשור האחרון זינק תקציב הביטחון הישראלי ב-135%. כתוצאה מכך, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתמ"ג זינקה מ-5.4% ב-2023 ל-8.8% ב-2024, והציבה את ישראל במקום השני בעולם במדד זה, אחרי אוקראינה בלבד.

החוקרים מציינים כי הלחימה בחזית הצפונית מול חיזבאללה באוקטובר 2024, במקביל למלחמה המתמשכת בעזה, הביאה לתוספת משמעותית לתקציב הביטחון הישראלי. התקציב הראשוני לשנת 2024 עמד על 37.1 מיליארד דולר, אך עד סוף דצמבר התנפח לכדי 45.6 מיליארד.

בחודש דצמבר לבדו הוקצו 5.7 מיליארד דולר למאמץ המלחמתי. באותו החודש התרחשו מספר אירועים ביטחוניים דרמטיים באזור, ובהם התקיפות ישראליות בתימן ובאיראן, לצד השתלטות כוחות צה"ל על אזור החיץ המפריד בין ישראל לסוריה ברמת הגולן, כולל על החלק הסורי של פסגת החרמון.

גם לבנון הגדילה משמעותית את הוצאותיה הצבאיות בשיעור של 58%, שהגיעו ל-635 מיליון דולר, על רקע התקיפות הישראליות בדרום המדינה. זוהי עלייה חדה שמסמנת שינוי מגמה לאחר שנים של צמצום בהוצאות הביטחון בשל המשבר הכלכלי והפוליטי המתמשך במדינה.

מנגד, איראן דווקא צמצמה את הוצאותיה הצבאיות ב-10% לסכום של 7.9 מיליארד דולר, אם כי הסכום עדיין גבוה ב-21% בהשוואה ל-2015. הקיצוץ נובע בעיקר מהאינפלציה הגואה במדינה, שנגרמה בין היתר מהסנקציות האמריקניות שפגעו ביצוא הנפט – מקור ההכנסה העיקרי של טהראן.