תחקיר הקרב בזיקים: מדובר באחד התחקירים המטלטלים והקשים של אירועי השבעה באוקטובר. 17 אזרחים וחייל אחד נרצחו, ולוחם שב"כ שנהרג בקרב ההגנה על הקיבוץ.
בתחקיר מתגלים כשלים קשים ביותר. החל מהעובדה שמפקד בסיס אשדוד של חיל הים קיבל שיחת טלפון ממפקד אוגדת עזה בשעה 04:28, ובו הודיע לו על פתיחת הסימים ברצועה – אך מציין כי מדובר רק בתרגיל של חמאס. אולם, מפקד בסיס אשדוד לא מקבל את הקביעה, ומקפיץ את סיירת הדבורות, מעלה כוננות של סירה נוספת באשדוד וסירת צרעה באשקלון.
הוא עושה זאת למרות שכל מערכי המודיעין של חיל הים, אמ״ן, קצין המודיעין של פיקוד דרום וקצין המודיעין של אוגדת עזה – שללו אפשרות לתקיפה בכלל, ותקיפה מהים בפרט. אך אז, לעבר ישראל יוצאות שבעה סירות מהירות ועליהם 38 מחבלים. חמש מהן מצליחות להגיע לקו החוף.
14 מחבלים חוסלו בים, שמונה על קו החוף, 10 ביבשה, ושישה נפגעו בשלבי הבריחה לעזה. התחקיר קובע כי למרות אומץ הלב והנחישות של לוחמי חיל הים על ספינות הדבורה, השלדג, והצרעה, שחתרו למגע מול המחבלים – חיל הים לא עמד במשימה.
בתחקיר נטען כי לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני שהיו על החוף, כשלו מקצועית וערכית: "הם לא פעלו בחירוף נפש לחצוץ בין המחבלים לאזרחים. הכוח לא חתר למגע קרוב עם האויב, זאת למרות שהכוח הצבאי היה בעדיפות מספרית של שבעה לוחמים מול חמישה מחבלים שנוחתים על החוף. יש כאן כישלון אדיר", כך קובע התחקיר. "הם היו צריכים ללכת קדימה, להסתער – וזה לא קרה. זו תקלה".
עם זאת, התחקיר נזהר בכבוד ללוחמי חטיבת גולני, ולא קובע כי הלוחמים, למעט אחד – ברחו בפועל מול פני אויב. לכן, התחקיר מתאר זאת באמירה מכובסת ומציין את האירוע כ"תפקוד לקוי". בסיטואציה הנוכחית, לא ציין התחקיר את ההכשרה שהלוחמים עברו כדי להתמודד אל מול מקרים כאלה.
חדירת מחבלי חמאס לחוף זיקים (צילום: מצלמות אבטחה)
עוד מגלה התחקיר כי מרגע שהחלה חדירת המחבלים לא הצליחו בחיל הים להקים קשר עם החטיבה הצפונית של אוגדת עזה ורק לאחר כארבעים שעות חודש הקשר בין חיל הים לחטיבת עזה.
התחקיר מגלה מידע מזעזע ובו מציינים ששבעת הנרצחים במיגונית של החוף נשכחו במשך שבוע ימים בתוך המיגונית. ורק לאחר שבוע ״נזכרו״, בצה״ל כי לא חילצו את גופות הנרצחים מהמיגונית.
התחקיר משבח את תפקוד כיתת כוננות של קיבוץ זיקים ושל תושבי הקיבוץ, שיצאו לעמדות להגן על הקיבוץ ומנעו את חדירת המחבלים. התחקיר מוכיח כי זמן ההתראה המקדימה שסיפק חיל הים לקיבוץ, איפשר את ההערכות וההכנה של התושבים.
התחקיר שהוצג למשפחות מעמיד כמה נושאים במרכז הבדיקה. הוא מתאר את ההתקפה של המחבלים דרך הים: זמן ההפלגה בין צפון הרצועה לחוף זיקים הוא רק שתי דקות. חיילת המשמרת כבקרית החוף, מזהה את הסירות הראשונות מתוך שבע הסירות, וספינת הדבורה מתחילה בפעולות יירוט הספינות שחדרו לישראל. במקביל, כוח רגלי של חמאס פורץ את הגדר ליד בסיס זיקים מזרחית לחוף.
סירה מספר שתיים ובה חמישה מחבלים מצליחה לנחות על החוף. בחוף נמצא כוח של גולני ובו שבעה לוחמים, בפיקוד מפקד כיתה. הלוחמים מגיעים לחוף על גבי טנדר וואן מדגם סוואנה, כשהם פורקים מכלי הרכב, ומשאירים אותו מונע. הם רצים דרומה, אלא שהמחבלים נוחתים בצד הצפוני של החוף.
החיילים מבחינים בהם רק כאשר המחבלים מבצעים ירי לעבר שני אזרחים. רק אז, החיילים משיבים אש. אחד הלוחמים מבצע ירי לאיתור המחבלים, בעוד יתר הכוח רץ לבצע סוג של איגוף. בשלב השני, הם מדלגים לאחור תוך שהם מסבירים את המהלך שלהם כשיפור עמדה במטרה לזהות את המחבלים. הלוחם שמבצע את ירי האתר, ולוחם נוסף, נמצאים באזור הסככות ומבנה ארעי עשוי איזוכורית.
ספינת חיל הים מול חוף זיקים (צילום: REUTERS/Amir Cohen)
הנסיגה של הכח לאחור מאפשר למחבלים לצאת למסע רצח בחוף במהלכו הם הורגים 17 אזרחים במגרש החניה, בקוו החוף, בתא השירותים, ובמיגונית. בשלב מסוים הלוחם שהיה ברתק אומר לחברו כי הוא רץ לחבר למפקדו וליתר הכח. אלא שכנראה הוא מאבד את מיקומו במרחב והוא רץ לעבר המחבלים שם הוא נורה על ידם. מרבית הכח מנסה לבצע ירי לא אפקטיבי לעבר המחבלים כאשר בשלב מסוים המ״כ נפצע ולוחם נוסף נתקף בהלם קרב.
בנתיים ספינות חיל הים מבצעות ירי על החוף וספינות מחבלים נוספות מצליחות להגיע לחוף. בסך הכל עשרה מחבלים נוחתים בשלב זה על החוף. ארבע עולים על הרכב הצבאי של גולני ושישה נעים ברגל לכיוון קיבוץ זיקים. מחבלים אחרים מנסים להגיע צפונה לאזור מתקני האנרגיה.
בזכות ההתראה של חיל הים בקיבוץ זיקים נערכים להגעת המחבלים והקרב שמתפתח מהדפים המחבלים מגדרות הקיבוץ. לוחם שב״כ שמגיע למקום מנהל קרב יריות עם המחבלים נורה ונהרג לאחר כמה דקות של קרב. קצין מיחידת מגלן שגר בקיבוץ מקפיץ צוות של היחידה שמגיע ומצטרף לכיתת הכוננות כדי להדוף את המחבלים. גם מפקד הפלוגה של גדוד 51 של גולני מגיע מביתו בראשון לציון ומצטרף לקרב והלוחמים מסתערים על המחבלים ומחסלים אותם.
הקרבות במרחב חוף זיקים נמשכו כמה ימים אחר כך כאשר מחבלים מהעוטף מנסים לשוב דרך החוף לעזה. באחד הקרבות נהרגים בחוף שלושה לוחמי מגלן בקרב עם מחבלים. התחקיר קובע שורה של המלצות בהן הקמת כח ייעודי קרקעי שיפעל בחוף ויהיה מבוסס על אנשי חיל הים עם יכולות לחימה קרקעית. עוד קובע הדו״ח כי במשך שבוע נשכחו גופותיהם של שבעה נרצחים בתוך המיגונית בחוף.
הדו״ח מצביע על ליקויים בחסימת הציר לחוף הים וכן העובדה כי לא היתה מערכת התראה של פיקוד העורף על חדירה תרמה תרומה לאסון שכן היה מספיק זמן להורות לאזרחים להתפנות מהחוף. התחקיר קובע כי מפקד הגדוד המרחבי לא ניהל את הקרב בחוף זיקים ומי שניהל בפועל את הקרב הוא מפקד בסיס אשדוד של חיל הים.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.