חדשות בעולם
בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ את התצהיר בנושא רונן בר
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (ראשון) לבג"ץ את תצהירו הנגדי בתשובה לתצהירו של ראש השב"כ רונן בר. נתניהו מכנה את התצהיר של רונן בר כ"גרסה שקרית מתפתחת", וטוען כי בר העלה לפני השופטים חצאי אמיתות ומסר להם תרשימים לא רשמיים.
"אציין כי מרבית 'הציטוטים' שמביא בר בתצהירו החסוי הם לפי הצהרתו רישומים פנימיים שנעשו על ידי מי שנלווה עימו ואילו הציטוטים שאני מצרף לתצהיר הגלוי הם ציטוטים מסטנוגרמות רשמיות של דיונים ביטחוניים או מסמכים רשמיים, שאני כגורם המוסמך לאשר פרסומם אישרתי
לפרסמם בשל החשיבות של זכות הציבור לדעת ובהעדר פגיעה כלשהי בביטחון המדינה בחלקים שאישרתי", כותב נתניהו.
ביחס לטענתו המרכזית, ואולי החמורה ביותר של רונן בר, לפיה נתניהו פעל בכדי לבלום את עדותו במשפט הפלילי נגדו, טען נתניהו כי בר השמיט את המידע כי הפגישה ביחס לדרך ניהול משפטו של נתניהו התרחשה יום לאחר המתקפה האיראנית על ביתו של נתניהו בקיסריה.
במסגרת התצהיר, נתניהו פרסם באופן חריג ציטוטים מתוך הסטנוגרמה הרשמית, שנועדו להוכיח כי רונן בר לא מסר אמת לשופטים. כך למשל נתניהו אומר לרונן בר כי הוא מעוניין בסידורי אבטחה לעדותו, תוך שהוא מוסיף: "אני לא מעוניין לעכב ביום אחד. הם קבעו מה שהם קבעו, אני רוצה להתייצב שם". במקרה אחר נתניהו אומר לבר: "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט".
"תזה רעיונית מופרכת זו היא דוגמא נוספת למצגי השווא הרבים בתצהירו. איך יכול להיות שבר לא כלל במכתבו לממשלה, חצי שעה לפני שהיא מתכנסת לדון בהדחתו את הטענה הזו שכעת לפי תצהירו לבגייץ היא הסיבה העיקרית לכך שהוא נאחז בכסאו: 'הצורך שבית המשפט יכריע עקרונית בנושא אחרת תיפגע יכולת השירות לעמוד בייעודו בטווח הארוך' כך נראית גרסה שקרית מתפתחת".
"בתצהירו הגלוי טוען בר, כי אגב שיחה בנושא המחאה אמרתי, שככל שיתקיים משבר חוקתי, עליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. טענה זו, שזכתה כמובן לכותרות בתקשורת, שונה מהטענה בתצהירו החסוי והציטוטים הנטענים על ידו מפגישת עבודה מיום 22/3/23. יצוין, כי בסטנוגרמת הפגישה מאותו מועד אין זכר לשיח בנושא ודאי שאין את הציטוטים שכלל בתצהירו החסוי. תמוה מכך גם אין לפי הסטנוגרמה בקשה להישאר בארבע עיניים בסוף אותה פגישה".
"הטענה כאילו ביקשתי לפעול נגד אזרחים תמימים, או כנגד מחאה פוליטית בלתי אלימה ולגיטימית בתקופת אירועי המחאה בשנת 2023, היא שקר מוחלט. שירות הביטחון הכללי מופקד על שמירת בטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי חבלה וחתרנות ובכלל זה סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו. אלו חובותיו של שירות הביטחון הכללי. חובתה של הממשלה ושלי כראש הממשלה הממונה על השירות היא להבטיח כי השירות ימלא את תפקידו".
בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, כתב נתניהו: "קשה להמעיט מעזות המצח המאפיינת את טענתו של בר ולפיה נתן התרעה והעיר את המערכת כולה בליל 7.10. את ראש הממשלה הוא לא העיר. את שר הביטחון הוא לא העיר. את חיילי וחיילות צה"ל הוא לא העיר. את כיתות הכוננות ביישובי עטף עזה הוא לא העיר. את המבלים במסיבת הנובה הוא לא העיר. את תפקידו העיקר הוא לא מילא באותו לילה".
נתניהו מוסיף ציטוטים לפיהם בר אמר לו כי סינוואר הוא מנהיג פרגמטי, וטוען: "בר לא נתן לי התרעה ביחס לחשש ממלחמה ברצועת עזה. הוא ראה חשיבות עליונה בשימור השקט בעזה תמורת הקלות הומניטריות והמשך הכנסת פועלים לישראל.
נתניהו ממשיך להתיר לפרסום ציטטים סודיים ביותר שנועדו להוכיח כי בר משקר לשופטים. כך מצוטט דו"ח מודיעין של בר ארבעה ימים לפני השבעה באוקטובר, בו נכתב: "במבט קדימה – חידוש ההבנות ביל ישראל לחמא"ס על בסיס העיקרון המוכר של "שקט ביטחוני תמורת הקלות" מקדם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
