ביטחון
חוטפים אש בנגב: התושבים בסכנה והמשטרה יצאה למבצע רחב
תושבים ביישוב עומר שבנגב תיעדו ביום חמישי האחרון ירי כבד של קליעי נותב לעבר האזור. עומר, מהיישובים היוקרתיים בישראל, מתמודד בתקופה האחרונה עם תופעה שהולכת והופכת לשגרה – ירי מסיבי מכיוון הפזורה הבדואית.
בשנה החולפת הפך עומר למוקד של זליגות ירי או שמיעת קולות ירי מהפזורה, על רקע הקרבה ליישובים תל-שבע ואום-בטין. תל-שבע, הסמוך לעומר, נחשב לאחד היישובים החמושים בארץ, עם מאגר של אלפי כלי נשק שמוחבאים בסליקים תת-קרקעיים במטרה להקשות על איתורם על ידי המשטרה.
ביום חמישי שיתפה חן בן חמו, תושבת היישוב, פוסט בקבוצת הפייסבוק של עומר, ובו כתבה: "היי, קוראים לי חן ואני תושבת היישוב וגם סטודנטית באוניברסיטת חיפה, ומזל שהייתי בחיפה ברביעי האחרון, כי מי היה יודע איך הערב הזה היה נגמר. מה שאתם רואים בסרטון זה החדר שלי בבית הוריי בעומר, חדר שחדר אליו קליע דרך החלון אחרי אותו יום של ירי מסיבי. אתם קולטים את האירוע? איפה הביטחון שלנו? מה היה קורה אם הייתי בחדר שלי באותו יום? מסתבר, חברים, כשאתם שומעים שריקות ירי – תרוצו לממ"ד כי יש סיכוי שתפגעו בעצמכם… משהו פה חייב להשתנות ואי אפשר לחכות שמישהו ייפגע/חלילה ייהרג!!!".
סהר, תושב עומר, סיפר ל"מעריב": "אירועי הירי הפכו להיות משהו שקורה כמעט על בסיס יומיומי. אנחנו שומעים קולות ירי שכל יום שעובר רק מרגישים אותם חזק הרבה יותר. כן, המשטרה עובדת, אבל זה נראה כאילו זה לא מזיז להם. בסוף יקרה פה משהו הרבה יותר חמור".
בתגובה לאירועים, בסוף השבוע ביצעו מאות שוטרי מחוז דרום פשיטות רחבות על יישובים ומתחמים בפזורה, במסגרת מבצע "נסיעה קלה", שנועד למגר את תופעת הירי והחזקת האמל"ח הבלתי חוקי. השוטרים פשטו גם על מתחמי חתונות שבהם בוצע ירי חי, פיזרו את האירועים והחרימו רכבים שהיו מעורבים בעבירות תנועה בשיירות חתונה. במהלך המבצע נעצרו 15 חשודים בחשד למעורבות באירועי ירי, ונתפסו שישה כלי נשק, מחסניות, חלקי נשק וכמות רבה של תחמושת.
במהלך הימים האחרונים תועדו גם מקרי ירי וזריקת בקבוקי תבערה בסביבת היישובים עומר, מיתר וכרמית. שלושה חשודים זוהו, זהותם אומתה לאחר פעילות חקירה מאומצת, והם נעצרו לחקירה בתחנת המשטרה. בפשיטות נוספות באזור נתפס גם נשק צה"לי מסוג מאג לצד תחמושת רבה.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התייחס למבצע ואמר: "מברך את מפקדי ושוטרי המחוז הדרומי בפיקודו של ניצב חיים בובליל על המבצע בפזורה הבדואית. תפיסת האמל"ח ומעצר החשודים, חלקם מעורבים בירי מסכן חיים סמוך לעומר, מיתר וכרמית, הם צעד חשוב להחזרת הביטחון לאזרחים. טוב שכך פועלת המשטרה ע"פ המדיניות שלי, ביד חזקה וללא פשרות".
המועצה האזורית לכפרים לא מוכרים בנגב פרסמה הודעה בנושא:
"בעיית הירי אזורית, לא רק של תושבי עומר – ובן גביר נכשל כבר שנתיים וחצי. כבר שנים שמדי לילה מתקשרים כמה מתושבי העיירות הבדואיות למשטרה כדי להתלונן על ירי בלתי פוסק, אך כמעט דבר אינו קורה (אם אני זוכר נכון, יש שלוש תלונות בלילה. נ"י). אם המשטרה הייתה לוקחת את התלונות ברצינות היו מתקשרים הרבה יותר. לא מפתיע שרק כאשר תושבי עומר, מיתר ולהבים מתלוננים זה פתאום עושה רעש, ושר הפיתות בן גביר מודיע בפופוליזם אופייני ש"אם המצב יימשך ככה אני אעבור לגור אצלכם". סליחה אדוני, אתה חדש בתפקיד? היו לך שנתיים וחצי להוכיח "משילות", אך מלבד תפיסות נשק מבוימות – פעמים רבות משוחררים עצורים בתמורה להטמנת נשק בנקודה מוסכמת, והמשטרה מוציאה סרטון על ה"הישג" – ומעצרים ללא הוכחות לא נעשה כמעט דבר. עובדה שהירי נמשך באין מפריע, כמעט כל לילה בכל העיירות.
בן גביר, כהרגלו וכמצוות אביו הרוחני נתניהו, מאשים את בתי המשפט בשחרור עצורים בעבירות נשק, אבל שוכח להזכיר ששופטים אינם יכולים להאריך מעצרים ולהרשיע בדין ללא הוכחות; ומי שממונה על הבאת ההוכחות היא המשטרה שתחת בן גביר, שהנתונים מוכיחים את כישלונה החרוץ. העבודה הרצינית של ממשלת השינוי – בהובלת יואב סגלוביץ' ועומר ברלב – להתמודדות עם בעיית הפשיעה והנשק הביאה לירידה במקרי הרצח בשנת 2022. מי שבאמת רוצה להתמודד עם התופעה צריך להורות על חקירות עומק, כולל האזנות סתר ואמצעים אחרים, כדי לגבש ראיות נגד העבריינים ולשלוח אותם לכלא לשנים רבות. נכון, נראה שלא מעט מהם זוכים להגנת המשטרה או שב"כ משום היותם סוכנים, אך ודאי אפשר לעשות יותר.
הדרך הטובה ביותר להפחית את מצוקת האזור היא להפיל את הממשלה ולבחור בכנסת שתמנה ממשלה עם תום לב ויכולת. אפשרות נוספת היא להפעיל לחץ אזורי לקידום מאבק רציני בתופעה, במקום הזדמנויות צילום של שוטרים עם נשק פה ומחסנית שם. כאמור, המאבק אינו רק של תושבי עומר, מיתר או להבים, אלא גם של הרוב הנורמטיבי המוחץ בתל שבע, אום בטין, לקיה וחורה. כל עוד מכהנת הממשלה הנוכחית, הדרך הטובה ביותר להפעיל לחץ שיביא לטיפול עומק בבעיה היא להקים מטה משותף של תושבי כל היישובים באזור, יהודיים ובדואיים, ולעבוד בשיתוף פעולה. אחרת, כפי שכל בר דעת מבין, בתוך יום-יומיים המהומה תישכח, בן גביר יעבור לעשות סיבוב תקשורתי על נושא אחר, והירי יימשך כרגיל."
בתוך כך, ראש מועצת עומר, ארז בדש, הגיב בחריפות לאירועים ואמר למעריב: "תופעת הירי החוזר ונשנה לעבר עומר ויישובי הסביבה היא תופעה בלתי נסבלת הנמשכת שנים בגלל אוזלת יד מתמשכת. רק בשבוע שעבר שוב כדור תועה החמיץ בדרך נס תושבת כאשר קליע חדר לחדר השינה שלה וניפץ את החלונות בו. מדובר בתופעה לא פחות מהזויה שיש למגר אותה. מדובר בכשל מערכתי חמור שפוגע בביטחון התושבים ובאיכות חייהם. כפי שלי כראש רשות יש חובה לדאוג לנעשה בתוך גבולות המועצה, כך זו חובתה של המדינה להגן על אזרחיה, ואנו דורשים תוכנית פעולה לאומית מיידית ומקיפה שתשים קץ לתופעה הזו. הכתובת נמצאת על הקיר ולא ניתן להמשיך ולהמתין לאסון – הממשלה וכל משרדיה הרלוונטיים חייבים להתעורר ולפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. ההמתנה לאסון היא קונספציה שלא מקובלת עלי ואמשיך להיאבק בתופעה."
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
