ביטחון
בכיר לשעבר במוסד: "יש דבר אחד שחמאס דורש והוא לא יוותר עליו"
רמי איגרא, בכיר לשעבר במוסד, התייחס היום (ראשון) בשיחה עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM להמשך המו"מ המורכב מול חמאס ולמעורבותה של קטאר בסוגיה.
האם קטאר היא מדינת אויב?
"השאלה התעוררה על רקע עבודתם של חברי לשכת נתניהו. גם אם היו עובדים עבור תנובה זו הייתה פרשה ביטחונית חמורה. קטאר היא מדינה שפועלת בשליחות האחים המוסלמים בעולם, משקיעה בזה כסף רב, ומה שאנחנו רואים באוניברסיטאות בארה"ב הוא פרי עבודה של קטאר".
"מדינת ישראל בקשריה החשאיים קשורה גם למדינות אויב. היינו קשורים להרבה מאוד מדינות אויב הרבה מאוד שנים, גם כשהיה ברור שהן מדינות אויב", הדגיש.
על חמאס וסיום המלחמה בעזה אמר: "לא משנה איזו עסקה עולה לאוויר, יש דבר אחד שחמאס דורש והוא לא יוותר עליו, והוא ימות על חרבו – להזכיר שחמאס הוא ארגון דתי וג'יהאדיסטי שמאמין שהשמדת מדינת ישראל היא מטרתו. הוא לא יוותר על המשך קיומו בעזה כריבון גלוי או סמוי. אנחנו יכולים לעלות אלף הצעות, חמאס יסכים בתנאי שישראל תיסוג מעזה, תפסיק את המלחמה ותמשיך לתת לו להיות בעזה כמו שהוא, או תחת שלטון ערבי אחר כשהוא חי על חרבו ונשקו".
"אחד הדברים שמפליאים אותי הוא איך יש מישהו במדינת ישראל, אחרי שנה וחצי, שחושב שעוד כוח ישנה משהו – שנמשיך את המלחמה הסיזיפית ונהרוג עוד פלסטינים. הדבר היחידי שזה עושה – שנאת ישראל בעולם", כך לדבריו.
עוד הוסיף: "יש שלוש אפשרויות: המשך המלחמה הסיזיפית שמתקיימת כדי לשמור על הקואליציה של נתניהו; שלטון ישראלי בעזה – האם זה ימוטט את חמאס? לא. יש חמאס גם בטול כרם, ואנחנו שולטים שם. זה יהיה מהלך כבד דמים שידרוש ממדינת ישראל מאמצים; והאפשרות השלישית – שבסופו של דבר לטראמפ יימאס, ולקראת נסיעתו לסעודיה יכריח את נתניהו לבצע את שלב ב', שכלולה בו התוכנית המצרית: שלטון אזרחי אחר בעזה וטיפול מצרי ארוך ימים בחמאס. המצרים יודעים לטפל באחים המוסלמים – ראו מקרה מורסי".
"ניסינו למכור למצרים את עזה מ-1956 ואילך, והם לא הסכימו. הפעם הם מסכימים וזה מהפך. למצרים אין ברירה – מדובר באויב רצחני לשלטון שלהם לא פחות מאויב שלנו. אם הם רוצים להזיז את טראמפ מכוונתו ההזייתית להעביר את חמאס, ואם הם רוצים להוריד את המלחמה משער ביתם, הם ילכו על התוכנית. הם המליצו עליה", אמר, "הריבון שם תהיה ועדה קרואה ערבית שבה שותפים הרשות הפלסטינית, המצרים וגורמים אחרים".
"נשבר לטראמפ מנתניהו, ראו את 'הזלנסקי' שהוא עשה לו בבית הלבן", ציין איגרא, "נתניהו בנה כל החיים שלו קריירה על איראן, והנה בא השוגר דדי שלו טראמפ, ודווקא הוא אמר לו: 'לא, אני הולך על עסקה'. להערכתי טראמפ יציע אפילו נשק לאיראנים או מטוסים, ובזה הוא יוציא את הגרעין, ייצר עבודה לתעשייה האמריקנית, והוא ייצר תלות איראנית בארה"ב כפי שהיה בימי השאה. הוא גם זה שעשה את עסקת הטאליבאן".
בסיום אמר: "האיראנים מסתכלים בעיקר מה קורה באיראן. הם ערב קריסת האייתולות, ומבחינתם זו הדרך לצאת מהמיצר".
סייע בהכנת הכתבה: אחיעד לוק, 103FM
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
