תחקיר הקרב שהתנהל בשבעה באוקטובר בבסיס זיקים ושמתפרסם הבוקר (ראשון), חושף את גבורתם של החיילים ומפקדיהם בבסיס: "בזכות לחימתם, בא״ח זיקים לא נכבש במתקפת הפתע", נקבע בתחקיר.
עוד נקבע כי העיקשות והגבורה של סגל המפקדים ולוחמי פלוגת תבור בלחימה נגד המחבלים, "כמו גם זיהוי האירוע במהירות והתעשתותם והיערכותם המוקדמת", יצרו את התנאים הנדרשים להגנה על הבסיס.
סג"ם אדר בן סימון ז"ל, שנפלה בקרב בזיקים (צילום: פרטי)
לפי ממצאי התחקיר, הלחימה בבא״ח זיקים נערכה בכמה מוקדים: עמדות הכניסה של הש"ג, שני מוקדים בבסיס, שלושה מוקדים בפאתי הבא"ח, עמדת שמירה אחת ושתי עמדות בתוך הבסיס. הכוחות חיסלו שני מחבלים בתוך הבסיס, ותשעה נוספים מחוץ לאזור.
התחקיר ארך כשבעה חודשים וכלל שעות רבות של ראיונות ושיחות עם הכוחות ואנשי הביטחון וההצלה ששירתו, לחמו ושהו בבא"ח זיקים. במסגרת התחקיר נאספו שלל פריטי מידע, הודעות וחומרים, על מנת לגבש תמונה רחבה ומדויקת.
השתלשלות האירועים כפי שנקבע בתחקיר: בשעה 6:29 חמאס פתח בירי מסיבי לעבר כלל יישובי הדרום ולעבר עורף עורף. המחבלים פרצו את המכשול בעשרות נתיבי חדירה, חלקם חדרו על גבי רכבים, אחרים רכובים על אופנועים ואחרים באופן רגלי. בתוך דקות ספורות הגזרה הגדודית, ובה לוחמי הגדוד והחטיבה המרחבית, היו נתונים תחת מתקפה מאורגנת היטב תוך נחיתות מספרית משמעותית.
7:00: שיחת ועידה עם מפקד הבא"ח ובעלי תפקידים, שבמהלכה ניתנו הנחיות. כמה דקות לאחר מכן הגיעו לכניסת הבסיס מספר אזרחים שהוכנסו פנימה.
7:05: דיווח על ריצה של תשעה מחבלים לעבר גדרות הבסיס. המפקדים מנהלים לחימה עיקשת.
8:23: אחד המחבלים מצליח להיכנס לבסיס. טירון שהיה במקום נתקל במעצור בנשק, ובידיים חשופות מנהל מולו קרב, שבמהלכו המחבל דוקר ופוצע אותו. חייל נוסף מבצע בשלב זה ירי והורג את המחבל: "המחבל המחוסל נבלם שתי דלתות בלבד מהמיגונית שבה נמצאו כ-90 טירונים".
9:15: לבסיס מגיעים מפקדים וחיילים מבתיהם על מנת לתגבר את המקום. הם נתקלים במחבל נוסף בבסיס והורגים אותו.
13:30: כלל האזרחים במיגונית מפונים.
עומרי ניב פיירשטיין ז"ל ואימו אור-לי ניב. "נלחם מול חיות האדם עד הרגע האחרון" (צילום: באדיבות המשפחה)
בתחקיר מדגישים הכותבים כי "אומץ הלב והנחישות שהפגינו מפקדים וחיילים מנעו את כיבוש הבסיס ואת סיכול תוכנית חמאס".
התחקיר קובע כי הלוחמים, ובהם גם החובשת של הפלוגה, הפגינו ערכים של דבקות במשימה, חתירה למגע, אחריות, דוגמה אישית ורעות, שבאו לדי ביטוי באופן מובהק במהלך הלחימה. עוד נקבע כי ללוחמים הייתה חסרה עוצמה של אש. לא היו להם מאגים וטילי לאו.
בקרב האמיץ באותו הבוקר נפלו שבעה לוחמים; רס"ן אדיר עבודי ז"ל, סרן אור מוזס ז"ל, סגן אדר בן סימון ז"ל, סגן ינאי קמינקא ז"ל, סמ"ר עומרי ניב פיירשטיין ז"ל, סמ"ר עדן אלון לוי ז"ל, ורב"ט נריה אהרון נגרי ז"ל. 90 הטירונים שהיו בבסיס חולצו ללא פגע יחד עם קרוב ל־30 אזרחים שהיו במקום.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.