ההתחלה: סולל בונה נוסדה בשנת 1920 בשם "המשרד לעבודות ציבוריות", ובשנת 1924 קיבלה את שמה הנוכחי בעקבות ציטוט של בן־גוריון, שאמר: "הרגשתי צורך בפעולה ממלכתית לפיתוח המשק, רציתי סולל בונה כזה, שימלא תפקידים ממלכתיים למען בניין הארץ".
החברה הייתה הראשונה שביצעה עבודות תשתית בארץ ישראל, כולל סלילת כבישים והקמת מבני ציבור, והיה לה תפקיד מרכזי בהקמת 52 יישובים במסגרת מבצע חומה ומגדל. סולל בונה בנתה מאות אלפי יחידות מאז קום המדינה וגם השתתפה בפרויקטים לאומיים חשובים, ובהם בניית משכן הכנסת בירושלים ב–1966, בנייני האומה, יד ושם ועוד.
פועלי סולל בונה באחד מיישובי חומה ומגדל, 1939 (צילום: הארכיון ההיסטורי של שיכון ובינוי)
ההתפתחות: כיום סולל בונה, מקבוצת שיכון ובינוי, מבצעת פרויקטים למגורים ופרויקטים לאומיים גדולים, הקשורים בין היתר בהעתקת בסיסי צה"ל לנגב, פרויקטים רכבתיים, תחנות כוח ומבני ציבור – תוך דגש על תחומי הקיימות, הבנייה הירוקה והחדשנות ההנדסית.
העתיד: ״האתגר בקיום חברה לאורך עשורים רבים טמון בהון האנושי שלה, ביכולת לזהות את הצרכים המשתנים ובהתאמה למציאות החדשה", אומר מנכ"ל סולל בונה אסף ענבר. "סולל בונה מתבלטת בכוח אדם איכותי ובמומחיות מהשורה הראשונה בענף הבנייה והתשתיות בישראל. אנו ממשיכים להצעיד את החברה לעבר תחומים חדשים תוך תחושת שליחות לבנות את הארץ גם עבור הדורות הבאים״.
אקרשטיין, 1925
ההתחלה: חברת אקרשטיין הוקמה בשנת 1925 על ידי צבי אקרשטיין ז״ל והחלה את דרכה בבית מלאכה קטן בתל אביב, שסייע לרצף את רחובותיהן המתפתחים של העיר והמדינה. החברה הייתה בין הראשונות שהתמחו בריצוף, והכניסה לישראל את מונח האבנים המשתלבות – מהלך ששינה את פני המרחב הציבורי הישראלי.
עובדי אקרשטיין מרצפים את כיכר לונדון בתל אביב, 1942 (צילום: באדיבות אקרשטיין)
ההתפתחות: כיום אקרשטיין היא מהחברות המובילות בישראל בתחום ייצור התשתיות, הבנייה והפיתוח הסביבתי. מפעליה נמצאים בישראל ובארצות הברית, והיא פועלת גם בתחום הנדל"ן למשרדים, למסחר ולתעשייה. הקבוצה מעסיקה כ־600 עובדים ופועלת בשיתוף פעולה עם גופים ציבוריים ופרטיים בפרויקטים לאומיים ואדריכליים רחבי היקף.
העתיד: "אנחנו גאים במורשת שנבנתה כאן בידיים ובחזון", אומר גיורא אקרשטיין, יו"ר דירקטוריון הקבוצה. "האתגרים שאיתו מביא ענף הבנייה והתשתיות מחייבים אותנו לא להפסיק לחדש, להשקיע ביכולות ובמומחיות שלנו ולהביא חדשנות שתהיה בעלת ערך גם ל־100 השנים הבאות".
אגד, 1933
ההתחלה: החברה נוסדה בשנת 1933, לאחר שארבעה קואופרטיבים קטנים של תחבורה ציבורית התמזגו לקואופרטיב אחד גדול. את השם "אגד" נתן המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. בהתחלה האוטובוסים היו משאיות שהותקנו בהן מושבים. הקואופרטיב כלל כ־1,000 חברים ו־338 אוטובוסים וקווים לכל רחבי הארץ ולמדינות שכנות כמו סוריה, לבנון, מצרים ועיראק.
טיול של עובדי אגד, 1949 (צילום: ארכיון אגד)
ההתפתחות: היום אגד היא קבוצה עסקית גלובלית הפועלת בישראל, הולנד ופולין ומעסיקה 11 אלף עובדים. החברה פועלת גם בתחומי הרכבות, הנדל"ן והתיור, מפעילת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן והמפעילה העתידית של הקו הירוק והסגול. לאגד גם חברת הסעות, "אגד הסעים", ורשת מוסכים בפריסה ארצית. 22% מהחברה עדיין מוחזקים בידי המייסדים ו־78% מוחזקים בידי קרן קיסטון וקרנות המורים.
העתיד: "החזון שלנו באגד הוא להמשיך להתפתח ולצמוח בישראל ובחו"ל, להיכנס למדינות נוספות ולהתרחב לתחומים נוספים", אומר גלעד ריקלין, מנכ"ל קבוצת אגד. "אנחנו פועלים כל העת לשיפור התחבורה הציבורית בישראל במטרה לספק לנוסעים תחבורה חדשנית בסטנדרטים בין לאומיים. במקביל אנחנו נערכים לקראת האתגרים שמצפים לנו בהפעלת שלושה קווים של הרכבת הקלה בגוש דן, על כל המורכבויות שמהלך היסטורי כמו זה מביא איתו".
טמבור, 1936
ההתחלה: טמבור החלה את דרכה בשנת 1936 בתור חנות צבע צנועה בצפת שהוקמה על ידי משפחת וולפגנג, שעלתה לארץ מגרמניה מתוך שליחות ציונית לתרום לבניין היישוב היהודי.
טמבוריה בצפת, 1959 (צילום: באדיבות טמבור)
ההתפתחות: לאורך השנים הפכה טמבור לסמל של תעשייה ישראלית כחול־לבן והייתה שותפה לאלפי פרויקטים – מבתים פרטיים ועד למבני ציבור מרכזיים ותשתיות לאומיות. כיום חברת הצבע וחומרי גמר הבנייה מעסיקה כ־850 עובדים, מפעילה שישה מתקני ייצור, מעכו ועד אשקלון, ושמה דגש על קידום הבנייה הירוקה בישראל.
העתיד: "האתגר שלנו כחברה ותיקה הוא להמשיך להתחדש ולהוביל את התעשייה הישראלית ככלל ובפרט את הענף שלנו", אומר מיכה שרייר, מנכ"ל טמבור. "אנו מתחייבים להמשיך ולהוביל את תחום הבנייה הירוקה לעתיד טוב ובר־קיימה, דרך חדשנות מוצרית ותהליכית בכל תחומי פעילותנו".
מאפה נאמן, 1944
ההתחלה: לפני 81 שנים פתח ר' ברוך נאמן ז"ל, מורה לצרפתית שעלה ארצה מפרס, מגדנייה קטנה בירושלים. בכל בוקר היה יוצא לסמטאות העיר עם עגלת תינוק עמוסה מאפים ומוכר מתוצרתו הטרייה לתושבים.
ההתפתחות: כיום לרשת מאפה נאמן 64 סניפים מצפון ועד דרום, והיא מעסיקה מעל ל־550 עובדים. המפעל המרכזי ממוקם באזור התעשייה עטרות שבירושלים, ומייצר מגוון רחב של מאפים טריים ולחמים.
רשת מאפה נאמן, סניף רמת אשכול, 1964. משמאל יהודה וקובי נאמן, בניו של המייסד (צילום: אלבום פרטי)
העתיד: "האתגר הגדול בניהול עסק משפחתי מעל ל־80 שנה הוא לשמור על המסורת והערכים לצד חדשנות והתאמה לקצב החיים המשתנה", אומרת מימי נאמן שייך, סמנכ"לית הפיתוח של הרשת ונכדתו של המייסד. "התוכניות שלנו לשנים הקרובות כוללות פתיחת עשרות סניפים נוספים ברחבי הארץ ובחינת כניסה לשווקים בין לאומיים".
המשביר, 1947
ההתחלה: רשת המשביר נוסדה ב־1947, עם פתיחת הכלבו הראשון בישראל ברחוב יפו שבירושלים. היה זה רעיון של רפאל מרינוב ז"ל, שחשב שצריך לאחד את כל צרכניות העובדים לערוץ קמעונאי אחד. הכלבו הראשון העסיק עשרה עובדים, ומכר הנעלה, הלבשה, סדקית, פרטי חאקי ונעלי קרפ. הכלבו השני נפתח ב־1949 ביפו, ובאותה שנה גם הוקם הכלבו בחיפה. הרשת הביאה לישראל תרבות צריכה חדשה ומודרנית.
ההתפתחות: כיום לרשת המשביר 37 סניפים וחנות אונליין. החברה נסחרת בבורסה, מעסיקה 1,400 עובדים ומתמקדת במספר תחומים, ובהם אופנה, מוצרים וטקסטיל לבית, מוצרי נסיעות וטיולים, קוסמטיקה וטיפוח. לאחרונה נכנסה גם לתחום הריהוט לבית.
הסניף השני של המשביר ביפו, שנות ה-50 (צילום: ארכיון המשביר)
העתיד: "האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על הרלוונטיות ועל הערך העצום שאנו מספקים ללקוחותינו", אומר רמי שביט, מנכ"ל המשביר. "הרשת תמשיך להתרחב עם פתיחת סניפים נוספים, הרחבת מגוון המוצרים והמותגים הנמכרים בחנויות, פתיחת חנויות עצמאיות נוספות למותגים הבין לאומיים שאנו מייבאים לישראל באופן בלעדי והעמקת הפעילות שלנו בחו"ל עם המותג KENNETH COLE".
אמישראגז, 1949
ההתחלה: חברת אמישראגז נוסדה בשנת 1949 על ידי משה פרדיס ז"ל והחלה את דרכה עם 13 עובדים בלבד. בתור חברת הגז הישראלית הראשונה היא נבדלה בנוף השוק המקומי, שבו פעלו באותה תקופה חברות גז בבעלות תאגידי נפט בין לאומיים. אמישראגז הייתה הראשונה להתקין מכלי גז בזוגות מחוץ לבתי הלקוחות, מהלך שהפך את השימוש בגז לבטוח, נוח ונגיש יותר.
ההתפתחות: לאורך השנים הרחיבה אמישראגז את פעילותה לתחומי אנרגיה נוספים, ובהם גז טבעי, דודי שמש, התקנת מערכות סולאריות, עמדות טעינה לרכבים חשמליים ומערכות להתייעלות אנרגטית. בנוסף נכנסה לשוק החשמל, במסגרת רפורמת החשמל בישראל. לאחרונה החברה, המעסיקה מאות עובדים, עברה מיתוג מחדש והפכה להיות קבוצת אנרגיה תחת השם "אמישראגז אנרג'י".
מתקן המילוי הראשון של אמישראגז בבית דגן, 1951 (צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה)
העתיד: "מדינת ישראל זקוקה לגיוון אנרגטי שכולל גז בישול, חשמל, מקורות אנרגיה סולאריים ועוד", אומרת עינת רום, מנכ"לית קבוצת אמישראגז אנרג"י. "אמישראגז היא חברת הגז הישראלית הוותיקה ביותר. החזון והאתגר שלנו הם להמשיך לספק מקורות אנרגיה חדשים ומתחדשים למשקי הבית הפרטיים ולעסקים, ולהתרחב בתחומי האנרגיה".
משרד עורכי הדין פירון, 1952
ההתחלה: משרד עורכי הדין פירון נוסד בשנת 1952 על ידי עורכי הדין מיכאל פירון ז"ל ויעקב שמשון שפירא ז"ל, מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי הראשון לממשלת ישראל. כבר בראשית דרכו התבסס בתור משרד בולט בלב תל אביב, והתמקד בתחומי המשפט האזרחי והציבורי.
ההתפתחות: תחת הנהלתם במשך שנים ארוכות של עורכי הדין צבי פירון (ראש הפירמה) וצחי נרקיס (יו"ר הפירמה), צמח המשרד והפך לאחת הפירמות הגדולות בישראל, עם כ־280 עורכי דין, יותר מ־40 תחומי התמחות, ושלוחות בארץ ובעולם – מתל אביב וחיפה ועד רומניה וצרפת. המשרד שותף בעסקאות מהגדולות והמשמעותיות במשק, ועם לקוחותיו נמנות חברות מהבולטות בשוק. שותפים ומנהלי המשרד הם עו"ד תמי פירון־סמורודינסקי, עו"ד דוד חמו ורו"ח אלונית פלטין.
1965. משמאל: עו"ד אלדד פירון וינוש פס, עובד מנהלה שעובד במשרד מאז הקמתו ועד היום (צילום: באדיבות משרד עו"ד פירון)
העתיד: "אחד האתגרים הוא לשלב בין מסורת לקדמה ובין ותיק לצעיר", מספרים בהנהלת המשרד. "עם מורשת ענפה ושורשים הנטועים בימי הקמת המדינה אנו ממשיכים להביט קדימה, לשכלל את ארגז הכלים של עורכי הדין שלנו ולפתח ולמזג תחומי פעילות חדשים. הפירמה מונה כיום דור חדש של עורכי דין בכירים – שרבים מהם גדלו והתפתחו אצלנו – והם אלה שמובילים תחומים חדשניים ומצעידים את המשרד קדימה".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.