חדשות בעולם
דיווח בלבנון: ארה"ב משתלטת על שיקום המדינה בתנאיה
בצעד משמעותי שממלא את החלל שנוצר בהיעדר מפגשי הוועדה לפיקוח על יישום הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל, ביקר ביום חמישי צוות צבאי אמריקאי באזור דרום הליטני. המשלחת המבקרת נשלחה מטעם ועדת הפיקוח ומונתה למשימה זו בתיאום עם הצבא הלבנוני, כהכנה להגשת דוח מקיף על המצב בשטח שיוצג בפגישה הקרובה של הוועדה.
במקביל לפיקוח הצבאי המתהדק בדרום לבנון, חושף דיווח לבנוני כי ארה"ב מציבה תנאים נוקשים גם לתהליך השיקום האזרחי. לפי המקורות הלבנוניים, ראשי לבנון והמנהיגים בה לא חשפו את מלוא פרטי השיחות עם השליחה האמריקאית מורגן אורטגוס, אך ידוע כי הדיונים עסקו בסוגיית הנשק, בשלב הפוליטי והחברתי הבא, וכן בנושא השיקום לאחר המלחמה.
לפי הדיווחים הלבנוניים, הפעם תהליכי השיקום יהיו שונים לחלוטין מאלה שחוותה לבנון אחרי מלחמת 2006. הסיוע הבינלאומי לשיקום הנזקים יהיה מותנה בתנאים מחמירים, שבמהותם מהווים המשך לתהליך פירוק הנשק של חיזבאללה. המטרה המוצהרת היא למנוע את חזרתו של חיזבאללה לדרום לבנון, אם דרך רשתות תקשורת או מבני מגורים ומוסדות שונים.
על פי המקורות בלבנון, אחרי המפקחים הצבאיים שמפקחים על החרמת מחסני הנשק של חיזבאללה, מגיע עתה תורם של מומחים אזרחיים לפקח על תהליך השיקום – דבר שעורר מורת רוח אירופית משמעותית. אירופה, המעוניינת להשתתף במספר פרויקטים, הופתעה מהיקף התנאים האמריקאיים המוטלים על חברות המעוניינות להשתתף בתהליך.
לפי מקורות מהימנים בלבנון, אורטגוס הודיעה לשלושת הנשיאים הלבנונים שהממשל האמריקאי דורש להכניס מומחים אמריקאים לכל שלבי חוזי השיקום בדרום, החל מוועדות הכנת מפרטי המכרזים, דרך ועדות קבלת הצעות, ועד לפיקוח על הביצוע והמסירה הסופית. ללא עמידה בתנאים אלה, לא יהיו הלוואות, מימון או סיוע לשיקום.
הדיווחים הלבנוניים מציינים כי התנאים כוללים פיקוח ישראלי עקיף באמצעות נוכחות מומחים אמריקאים בכל הוועדות הקשורות לפרויקטים, כשעלות נוכחותם תשולם מתקציב כל פרויקט. ההצדקה הרשמית היא למנוע את הסתננות חיזבאללה מחדש לפרויקטי תשתית. על פי המקורות בלבנון, בכיר אירופי כבר הביע מורת רוח עמוקה ממה שכינה "מידע מזעזע", אשר יצר תחושה שפיקוח ישראלי מתבצע בעיניים אמריקאיות על פרויקטי השיקום. התנאים הללו יחולו גם על חברות לבנוניות שישתתפו בפרויקטים בדרום ובביירות.
הדיווחים הלבנוניים מוסיפים כי מספר חברות אירופיות עלולות להתקשות בהשתתפות בפרויקטים בשל התנאים האמריקאיים הנוקשים, במיוחד על רקע מתיחות ביחסי אירופה-ארה"ב בעקבות מדיניות טראמפ בנושאי מסים והמצב באוקראינה. אירופה, שפעם חשבה שיחסיה עם ארה"ב מובטחים, מגלה עתה שהם בסכנה, מה שמוביל אותה לחפש חלופות אסטרטגיות.
לפי המקורות בלבנון, מעבר לפיקוח הצבאי, ארה"ב מחזקת את שליטתה בהחלטות הפוליטיות בלבנון ופועלת להגביל את מעורבות החברות האירופיות בשיקום. זהו המשך למדיניות האמריקאית שמטרתה לכתר את הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בכל הרמות, במקביל לעמידה על כך שהצבא הלבנוני יחרים את נשקו וידחוף אותו צפונית לנהר הליטני.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
