ביטחון
ריאיון עם תא"ל אורן גיבר, ראש המנת"ק במשרד הביטחון
מאז הקמתה בראשית שנות ה-70, עם טבילת האש של הטנק הראשון שפיתחו, מלווה את אנשי מנת"ק תחושה של חרדת קודש. "אנחנו מפתחים ומייצרים את הטנק והנגמ"ש עד הפרט האחרון", אומר תא"ל גיבר, "על הכלים שייצרנו נוסעים חיילים בשירות חובה וחיילי מילואים, וכל הזמן נמצאת לנו בראש האחריות שלנו – לעשות הכל כדי שהם יהיו הכי מוגנים. הלוחמים בטוחים שהכלים האלה ממוגנים באופן מלא, ואתה רוצה שהם יחזרו הביתה בשלום".
תחקירי האירועים הקשים שבהם היו מעורבים טנקים ונגמ"שים בגבול הרצועה, בימים הראשונים למלחמה, סייעו לפוגג את הערפל. באופן פרדוקסלי, ולמרות החששות, תחושת הביטחון בכלים רק עלתה. "יש המון נקודות שאתה מסמן כהצלחה. טנק 'ברק' (הטנק המתקדם ביותר של צה"ל; א"ב) יוצא מלחימה עם אפס נפגעים – זו הצלחה אדירה. כשאתה רואה אותם חוצים גבול רצועת עזה, הלב שלך מחסיר פעימה, בגלל תחושת האחריות".
אז מה משרה בך בכל זאת תחושת ביטחון?
"כשאנחנו מתחקרים את הכלים, ורואים שהם מתנהגים בדיוק כמו שאנחנו מצפים. אנחנו רואים פגיעות בכלים, אבל הם עצמם בטוחים. היו אנשים שחששו שיושמדו כאן הרבה טנקים – ואנחנו ידענו שלא. אבל הכלי צריך להוכיח את עצמו. ככל שחלף הזמן, ההצלחות הצטברו. גם בנמ"ר, אגב. יש לנו עדות של מפקד פלוגה בגולני, שאומר שלא חלם להגיע למקומות שבהם היה עם נמ"ר".
למה הוא התכוון?
"הוא אמר לנו, 'כמות הנ"ט שאנחנו חוטפים היא בלתי סבירה – אבל אנחנו שם בגלל העוצמה של הכלי הזה'. זה מרגיע אותנו, כי אנחנו רואים שהכלים עובדים כמו שצריך. אבל זו רגיעה זמנית בלבד, כי אנחנו במאמץ אדיר בכל המלחמה".
מה היעד המרכזי שלכם?
"שהטנקים והנגמ"שים לא יעצרו. חשוב שהציבור יבין: אנחנו נוגעים ביד בכל כלי שנפגע. עשינו מאות תחקורים של כלים שנפגעו מנ"ט וממטענים, כדי לייצר תמונת מצב יותר קרובה לכוח המבצעי. מה פגע, איפה פגע, איך פגע. יוצאות מזה תובנות מבצעיות, שמיושמות כבר בשדה הקרב – מיד אנחנו נותנים הנחיות לתיקון. וזו גם הגאווה שלי: 90% מרכבי הקרב המשוריינים חוזרים להילחם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/