Connect with us

כלכלה

מחדל הפיקוח על מחירי החלב: כך מתייקרים מוצרי היסוד

Published

on




ביום רביעי הקרוב, 1 במאי, יתייקרו שוב מוצרי החלב שבפיקוח בשיעור של 1.41%. ההתייקרות – שנייה בתוך שנה לאחר העלאה של 4.5% במאי הקודם – תחול על מוצרים בסיסיים כמו חלב טרי, גבינה לבנה, שמנת, אשל וגבינה צהובה. מאחורי העלייה מסתתר מנגנון אוטומטי, שלכאורה נועד לשקף עליות במחירי התשומות, אך בפועל מעלה שאלות קשות על יעילות הפיקוח, המבנה השלטוני, רגולציה, מונופולים והנטל הכלכלי ההולך וגדל על הציבור בישראל.

למה שוב עלייה?

הסיבה הרשמית, על פי משרד החקלאות, היא עלייה במחירי המספוא בעקבות מיעוט גשמים, בשילוב עלייה במדד המחירים לצרכן ועלויות השכר. אלא שבשונה ממוצרים אחרים שמתומחרים בשוק חופשי, מחירי החלב שבפיקוח נקבעים לפי נוסחה אוטומטית שלא מצריכה את אישור השרים – נוסחה שמעדכנת מחירים כלפי מעלה כמעט בכל שנה, גם כאשר הצרכן הישראלי שוקע ביוקר מחיה חריף.

מדובר בפיקוח שהפך בעשור האחרון לתעודת גושפנקה ביורוקרטית להתייקרויות. הוא לא בולם אותן, אלא מעניק להן הכשר. המשמעות עבור האזרח ברורה: במקום מנגנון הגנה – נולד לו מנגנון התייקרות.

הפיקוח כבר לא מגן

המנגנון האוטומטי אולי נוח למדינה ולמחלבות, אך הוא מנותק מהמציאות הכלכלית של משפחות רבות. הוא מאפשר העלאות מחירים מבלי לקחת בחשבון את מצבו של הציבור – במיוחד של עשירונים נמוכים ומשפחות מרובות ילדים. האם זהו המנגנון שמשרת את האינטרס הציבורי? האם זו הדרך להיאבק ביוקר המחיה?

הנפגעים הראשונים: החלשים

חלב וגבינה לבנה אינם מותרות – הם מוצרי יסוד. משקי בית בעשירונים התחתונים צורכים מהם יותר, והם הראשונים להיפגע מכל עלייה. ההתייקרות אולי מסתכמת בשקלים בודדים למוצר – אך בתרגום שנתי מדובר במאות שקלים למשק בית. מה שפעם היה מוצר שווה לכל נפש, הופך בהדרגה למוצר שנלחמים עליו בקופה.

"גשם ירד פחות – נעלה מחיר"?

אין ספק שמיעוט גשמים פוגע בגידול המספוא, שהוא המזון לפרות. אך האם יוקר המחיה שלנו אמור להיות תלוי במזג האוויר? מדינה מתקדמת כמו ישראל, שמתפארת בטכנולוגיות חקלאות ובניהול מתקדם, לא יכולה להרשות לעצמה להיות שבויה בסטטיסטיקת המשקעים. אפשר לייבא מספוא, לנהל מלאים אסטרטגיים, ולתכנן משק חלב חכם. השאלה האמיתית היא לא כמה ירד – אלא מה עשינו כדי לא להיות תלויים בגשם.

ומה עם הביצים?

באותו הזמן ממש, מחירי הביצים נותרו כשהיו. זו החלטה מנהלית. ולמה זה חשוב? כי היא מוכיחה שכאשר המדינה רוצה – היא יודעת לעצור את ההתייקרות. מחירי הביצים לא השתנו, למרות תנודות דומות. כלומר, כשיש רצון – יש דרך. ואם יש דרך – מדוע לא נוקטים בה בתחום החלב?

ממונופול לפיקוח עצמי

ההשלכה לא נעצרת במוצרים שבפיקוח. העלייה בהם נותנת רוח גבית גם למוצרים הלא מפוקחים: יוגורטים, קוטג', גבינות מיוחדות, מעדנים לילדים. אם מוצר בסיסי התייקר – זו לגיטימציה מבחינת היצרנים והקמעונאים "ליישר קו". כך, כל מדף החלב כולו מושפע – ולא תמיד מסיבה מוצדקת.

מסעדות, בתי קפה ותיירות משלמים גם הם

מסעדות, בתי קפה ומטבחים מוסדיים צורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב. כאשר המחירים עולים, גם התפריט מתייקר. הסלט כבר לא עולה 42 שקלים אלא 49, הקינוח חוצה את ה-50. עבור תיירים – גם כך מדובר במדינה יקרה. וכעת, כאשר גם המרכיבים מתייקרים, מדובר בפגיעה ישירה בענף שאמור להיות מנוע צמיחה.

המבט לאירופה – ומה שנגלה במקרר

מי שיבקר באירופה – גרמניה, אוסטריה, הולנד או צרפת – יגלה פערים מדהימים. מעדני חלב נמכרים שם במחיר שהוא רבע מהמחיר בישראל. גם משקאות חלביים, גבינות קשות וחלב עמיד – כל אלו זולים משמעותית. ולא מדובר במדינות פריפריאליות – אלא בלב אירופה. שווקים תחרותיים, פתוחים, עם רגולציה חכמה ומדיניות צרכנית שמבינה שהמקרר הביתי הוא חלק מהכלכלה הלאומית.

השוואה פשוטה ממחישה עד כמה אנו משלמים ביוקר: גבינת "עמק" הפופולרית מגלגלת תעשייה של כמיליארד שקלים בשנה, וממשיכה לעלות. אך מדפי הסופר מלאים במותגים ישראליים ויבוא שנמכרים בחצי מחיר – ובאירופה בשליש. השוק מתנהל במבנה של תחרות לכאורה, אך בפועל כמעט כל שחקן חדש שנכנס לשוק, מהר מאוד מאמץ את "מחירי השוק" הגבוהים.

ומה עושים עם המכסות והמיסוי?

שיטת המכסות בישראל מגבילה את הייצור, שומרת על שוק קטן ולא תחרותי, ומונעת ירידת מחירים טבעית. הוסיפו לכך את המסים העקיפים הגבוהים על מוצרים, אריזות ויבוא – וקיבלתם מתכון בטוח למחירים גבוהים.

המדינה יכולה לשנות כיוון: להפחית חסמי יבוא, לאפשר תחרות הדרגתית ומבוקרת, לעודד מעבר למודלים יצרניים מתקדמים, ואף לשקול סובסידיות למשקי בית חלשים – במקום לנהל פיקוח שפשוט מצדיק העלאות מחיר בשם הנוסחה.

דרושה רפורמה – לא תיקון

המשק הישראלי לא צריך עוד תזוזות קלות במחיר. הוא זקוק לרפורמה. אם המטרה היא להגן על הצרכן – נדרשת חשיבה מחודשת, לא טלאים על מערכת ישנה. תחרות אמיתית, פיקוח חכם, שוק פתוח ורגולציה שפועלת לטובת הציבור – הם המפתח.

בסופו של דבר, השאלה איננה טכנית – היא ערכית: האם ממשלת ישראל נלחמת ביוקר המחיה, או שהיא תורמת לו – ביד אחת מגנה, וביד השנייה גובה?





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים