טכנולוגיה
עו"ד מיכל לוצאטו על השפעות הבינה המלאכותית על עולם המוזיקה
יום הקניין הרוחני הבין-לאומי שחל ב-26.04.25, ועומד השנה בסימן מוזיקה וקניין רוחני, הוא הזדמנות לעצור לרגע ולחשוב על התשתיות שנמצאות מאחורי הקלעים המאפשרות יצירה – ההגנות המשפטיות שמעניקות ליוצרים קרקע כלשהי לעמוד עליה. בתחום המוזיקה, השאלה הזו הופכת לרלוונטית במיוחד בעידן של בינה מלאכותית, רשתות חברתיות, קצב הפצה מסחרר והיטשטשות הולכת וגוברת בין מציאות לבדיה.
כשאלגוריתמים יודעים "לכתוב" שיר חדש בתוך שניות, כשהגרסה של AI לקולו של פרנק סינטרה נשמעת אמיתית יותר מהמקור, וכשכל משתמש טיקטוק יכול להפוך להיות עורך סאונד על בסיס יצירות קיימות – הגבולות נמתחים, והאתגרים המשפטיים רק הולכים ומתעצמים.
AI והמוזיקה: הפער בין משפט לטכנולוגיה
הבינה המלאכותית לא רק מנגנת את התווים – היא כותבת אותם. מערכות כמו Suno, Udio או Jukebox של OpenAI מסוגלות ליצור שירים שלמים, כולל מילים, מנגינה, הרמוניה וקול "מבצע" שנשמע אנושי לחלוטין. חלק מהמערכות הללו אף מתאמנות על מוזיקה קיימת. רק כדי להמחיש את הסיטואציה – יש היום כלי AI שבהם המשתמש יכול לבחור סגנון, מצב רוח ואורך, והאלגוריתם מייצר רצועה מוזיקלית ייחודית בתוך שניות. יש מודל AI שיכול ליצור מוזיקה עם מילים בסגנונות שונים של אומנים וז'אנרים. הוא יכול לחקות סגנונות מוזיקליים קיימים ואף ליצור שירים "חדשים" בסגנון של אומן מסוים.
כל זה מעלה שאלות מהותית: האם מדובר ביצירה מקורית או נגזרת? ומה לגבי הזכויות ביצירה? האם מי שהזין את הפרומפט הוא היוצר? האם החברה שפיתחה את האלגוריתם? ומה אם ה-AI חיקה סגנון או קול של אומן קיים בלי רשותו? כיום, אין תשובה אחת ברורה לכל הסוגיות הללו והחקיקה, כדרכה, מדשדשת מאחור.
התוצאה היא בלבול משפטי ואי-ודאות מסחרית ומשפטית. וכאן צריך להדגיש – הבעיה אינה נובעת מרשעות של מפתחי טכנולוגיה או מרפיסות של מחוקקים, אלא מהפער בין הקצב שבו טכנולוגיות חדשות נכנסות לשוק, לבין הקצב שבו מערכת החוק והמשפט מצליחה להבין את השפעתן, לנסח מסגרות רלוונטיות ולהטמיע אותן בפסיקה, בחקיקה וברגולציה. הפער הזה אינו חדש, אך כיום הוא קיצוני במיוחד: כלים שמאפשרים ליצור יצירות מוזיקליות בלחיצת כפתור כבר זמינים לציבור, בעוד הדיון המשפטי סביבם נמצא עדיין בשלב הגדרות הבסיס.
בהתאם לכך, מוזיקאים רבים מדווחים על תסכול הולך וגובר – הם משקיעים שנים בליטוש סאונד וסגנון אישי, רק כדי לגלות שגרסה דומה נוצרה בהינף אצבע על ידי מערכות בינה מלאכותית – ללא רשותם, ללא הכרה בזכויות היוצרים שלהם וללא כל תמלוגים. במקרים מסוימים, אפילו קולו של אומן – היסוד הכי אישי וזהותי – מועתק ומשוכפל באופן כמעט מושלם, ומשמש ליצירת שירים חדשים שלא היה להם חלק בהם כלל. מנגד, יש יוצרים שמבקשים לרתום את ה-AI ככלי להרחבת גבולות היצירה, אך לשם כך דרושה מערכת כללים ברורה, שתשמור על זכויותיהם ותאפשר יצירה אתית והוגנת.
אתגר נוסף נעוץ בעובדה שדיני הקניין הרוחני הם לוקאליים, כלומר נקבעים לפי הדין של כל מדינה ומדינה. בעולם שבו יצירה המופצת תוך שניות חוצה גבולות, הפער הזה יוצר חוסר ודאות מהותי עבור יוצרים. לכן נדרשת רגולציה בין-לאומית עדכנית ומחייבת, שתוכל לייצר אחידות וכללי משחק ברורים גם בזירה הגלובלית.
שימוש הוגן או הפרת זכויות? הדילמה הנושנה במעטפת חדשה
הקונפליקט בין השראה להעתקה אינו חדש. תעשיית המוזיקה רגילה להתמודד עם רמיקסים, סמפלים, קאברים ושאר יצירות נגזרות שמאתגרות את גבולות החקיקה והפסיקה. אבל גם כאן, הבינה המלאכותית מחריפה את הדילמה.
שירים מבוססי סמפלים של קטעים קיימים הפכו לפופולריים מאי פעם, אך כיום כל משתמש יכול "לערבב" מחדש שירים קיימים בעזרת AI, ליצור mashups בין אומנים שמעולם לא שיתפו פעולה, או לכתוב מילים חדשות לשיר ישן – בלי לעבור באולפן, ובלי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים.
במאמר מוסגר, נסביר כי mashups הינה יצירה מוזיקלית חדשה שנוצרת על ידי שילוב של שני שירים קיימים או יותר. בדרך כלל, ה-mashups משתמש בקטע אינסטרומנטלי משיר אחד (לרוב הקצב וההרמוניה) ומשלב אותו עם קטע ווקאלי משיר אחר.
במצב כזה, עולה השאלה: איפה עובר הקו? מתי מדובר ב"מחווה יצירתית", ומתי זו כבר פגיעה בזכות היוצרים של האומנים והמבצעים? בתי המשפט מתמודדים עם שאלות דומות גם בלי AI (כמו בפרשת Blurred Lines המפורסמת, שעוסקת בתביעת הפרת זכויות יוצרים שהגישה משפחתו של הזמר מארווין גיי נגד הזמרים רובין ת'יק ופארל וויליאמס בטענה שהלהיט שלהם משנת 2013, "Blurred Lines", העתיק באופן לא חוקי אלמנטים משירו של גיי משנת 1977, "Got to Give It Up").
אך הכנסת אלגוריתמים לתמונה מעלה מורכבויות חדשות: האם סגנון מוזיקלי הוא רכיב מוגן? האם קול מזוהה (כמו של מייקל ג'קסון או עפרה חזה) הוא נכס שאסור לשכפל? ויש לזכור כי מעבר לשימוש המסחרי, קול הוא מאפיין אישי, המהווה חלק מדמותו ומהותו של אדם, ועל כן השימוש בקול יכול לעורר סוגיות נוספות מעבר לזכויות קניין רוחני, כמו למשל הזכות לפרטיות.
סקרלט ג'והנסון נגד OpenAI
בהקשר זה, נזכיר את המקרה של סקרלט ג'והנסון, אשר האשימה את חברת OpenAI בשימוש בקול הדומה לשלה במערכת הבינה המלאכותית שפיתחה ללא הסכמתה. ג'והנסון ציינה כי סירבה בעבר להצעת OpenAI להעניק את קולה למערכת, אך הופתעה לגלות כי אחד הקולות במערכת נשמע דומה לקולה, עד כדי כך שחבריה ובני משפחתה לא הבחינו בהבדל. לאחר פרסום ההאשמות, OpenAI השעתה את השימוש בקול והכחישה כי הקול נועד לחקות את ג'והנסון, וטענה כי מדובר בקולה הטבעי של שחקנית אחרת שנבחרה לפני הפנייה לג'והנסון. מקרה זה העלה סוגיות מהותיות בכל הקשור לזכות לפרטיות בעידן הבינה המלאכותית, והדגיש את הצורך ברגולציה בתחום.
ובחזרה לעולם המוזיקה. כיום יוצרי מוזיקה נדרשים ליכולות חקירה כמעט בלשיות, כאשר הם מנסים להבין אם שיר שכתבו או הפיקו דומה מדי למשהו שכבר קיים – בין אם בגלל השפעות תת-הכרתיות ובין אם בגלל אלגוריתמים שספגו לתוכם אין-ספור יצירות מהעבר. העולם שבו יוצרים יכלו פשוט "לנגן מהלב" הולך ומתמסמס. במקום זאת, הם נדרשים לנווט בין סולמות משפטיים, אזהרות מראשי פלטפורמות, ותחושת חרדה מתמדת.
ועוד נקודה למחשבה, שאינה משפטית בהכרח – המוזיקה שמופצת היום על ידי מערכות, כגון יוטיוב וספוטיפיי, מונחית יותר ויותר על ידי אלגוריתמים שלא רק מציעים שירים, אלא מעצבים את הטעם עצמו. זהו שינוי עומק – לא רק שהבינה המלאכותית מייצרת מוזיקה, אלא היא גם זו שמחליטה מי ישמע מה. במציאות כזו, השאלה המשפטית איננה רק מי כתב את המוזיקה, אלא גם מי שולט באופן שבו היא מתפשטת – ומכאן, מי באמת מחזיק בכוח התרבותי והכלכלי בשוק.
מוזיקה כנדל"ן רוחני: למה הקניין חשוב יותר מתמיד
כדי להבין את חשיבות הקניין הרוחני, צריך לחשוב על מוזיקה בדומה לנדל"ן. יצירה מוזיקלית היא נכס – לפעמים קטן וצנוע, לפעמים שער לעולם. היא עשויה להניב הכנסות מתמלוגים, מרישוי לסרטים ופרסומות, משימוש בפלטפורמות סטרימינג, וכמובן מהופעות שמבוססות על היצירה.
כשאין הגנה מספקת, היוצרים נותרים חשופים. ואם כל אחד יוכל "לשכפל" את היצירה בלחיצת כפתור – לא רק שהפרנסה תיפגע, אלא גם רוח היצירה. דווקא עכשיו, כשהכול ניתן להעתקה מיידית, זכויות היוצרים, וזכויות קניין רוחני אחרות, הופכות להיות רלוונטיות יותר – לא פחות. הן אינן עונש או מגבלה, אלא תנאי בסיסי לקיום תרבותי בר-קיימא.
מבט לעתיד: הגנה על תרומה אנושית מקורית
הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בתעשיית המוזיקה. היכולת של AI ליצור מוזיקה באופן אוטונומי, לחקות קולות של אומנים ואף להשפיע על הטעם המוזיקלי של הציבור מעלה שאלות משפטיות, אתיות ותרבותיות עמוקות. הפתרון, ככל הנראה, אינו טמון באיסור גורף או שחרור מוחלט – אלא באיזון. צריך לעדכן את החקיקה והרגולציה, להתאים אותן לרוח הזמן, לעידן שבו לא רק בני אדם יוצרים, או יוצרים לבדם. צריך לחשוב מחדש על מושגים כמו "שימוש הוגן", "מקוריות", ואולי אפילו "יוצר" (אשר כיום הדרישה להכרה ב"יוצר" היא היותו אנושי).
עידן הבינה המלאכותית לא מבטל את הצורך בהגנה על יצירה – הוא מחדד אותו. דווקא כשהטכנולוגיה מסוגלת לחקות, לשכפל ולהפיץ מוזיקה בלחיצת כפתור, עולה מחדש החשיבות בזיהוי, בהכרה ובהגנה על תרומה אנושית מקורית. קניין רוחני איננו רק תגמול על עבודה יצירתית – הוא אבן יסוד בשמירה על תרבות חיה, מגוונת ומשמעותית. כדי שהמוזיקה תוכל להמשיך להתקיים כמרחב פתוח לחדשנות – גם בעידן של אלגוריתמים – עליה להישען על מערכת כללים עדכנית, הוגנת וגלובלית. ביום הקניין הרוחני הבין-לאומי, שנועד לעורר מודעות לזכויות יוצרים ותפקידן, כדאי שנזכור את זה.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו, פעילה חברתית ויו"ר עמותת "ישראל למען הנגב".
ניסוי מוצלח בהגנה על האנושות: נאס"א ריסקה חללית במכוון בירח "דיסמורפוס" שמקיף אסטרואיד, במרחק של יותר מ-10 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. ההתרסקות גרמה לשינוי מובהק במסלולו של הירח. התוצאות לדברי נאס"א מוכיחים כי התרסקות כזו יכולה לשנות את מסלולו של גוף במסה של מיליארדי טונות, ועשויה להגן מפני אסטרואיד שיאיים להתרסק על כדור הארץ.
החוקרים הסבירו שהשפעת ההתנגשות לא נבעה רק מהמכה הישירה של החללית, אלא בעיקר מענן עצום של אבק וסלעים שנפלט מן האסטרואיד, כ־16 מיליון קילוגרם חומר, פי 30 אלף ממסת החללית עצמה. פליטה זו שימשה כמו "מנוע רקטי" טבעי, והעניקה לירח דימורפוס דחיפה חזקה בהרבה מזו שנגרמה מהפגיעה עצמה.
בקהילת המדע רואים בהצלחה זו הוכחה לכך שטכנולוגיות דומות יוכלו בעתיד לשמש את האנושות במצבי חירום, במקרה שיתגלה אסטרואיד המאיים על כדור הארץ. "זו הפעם הראשונה שיש לנו הוכחה מעשית לכך שאפשר להסיט מסלול של אסטרואיד", אמרו החוקרים. משמעות הדבר היא שהאנושות לא תהיה חסרת אונים מול תרחיש קטסטרופלי של פגיעת אסטרואיד שעלול להשמיד אזור נרחב ואף להוביל להכחדה.
אסטרואידים פגעו בכדור הארץ בעבר וגרמו לשינויים דרמטיים באקלים ובהכחדות המוניות. ההערכה המדעית היא שהדינוזאורים נכחדו לפני כ־66 מיליון שנה לאחר פגיעת אסטרואיד גדול באזור חצי האי יוקטן במקסיקו. אם תתרחש פגיעה דומה בעתיד, ההשלכות על האנושות עלולות להיות קטסטרופליות. לכן, היכולת להקדים תרופה למכה ולהסיט אסטרואיד מהמסלול שלו היא יעד מרכזי של תוכניות ההגנה הפלנטרית.
עם זאת, המומחים מדגישים כי לא כל האסטרואידים מגיבים באותו אופן. דימורפוס הוא "ערימת אבנים" חלשה יחסית, ולכן הפגיעה גרמה לשחרור עצום של חומר. אסטרואידים מוצקים יותר עשויים להיות עמידים יותר ולהגיב אחרת לחלוטין. לכן, המדענים מדגישים שיש עוד הרבה ללמוד לפני שניתן יהיה לפתח מערכת הגנה אמינה לחלוטין.
ומה לגבי סכנה ממשית כיום? נאס"א מפעילה מערכות ניטור מתקדמות שעוקבות אחרי עשרות אלפי אסטרואידים במערכת השמש. כיום לא ידוע על שום אסטרואיד גדול שמסכן את כדור הארץ במאה השנים הקרובות. ישנם אסטרואידים שחולפים קרוב יחסית, אך לא נמצאה עדות למסלול שעלול להוביל לפגיעה. יחד עם זאת, אסטרואידים קטנים יותר פוגעים בכדור הארץ מדי שנה, לרוב מתפרקים באטמוספירה וגורמים לתופעות אור מרהיבות אך לא לנזקים משמעותיים.
ARC, זרוע החדשנות העולמית לטרנספורמציה של שירותי בריאות של המרכז הרפואי שיבא, המדורג בעשירייה הפותחת של בתי החולים הטובים בעולם, הודיעה היום על שיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ Revealense, שפיתחה טכנולוגיה המבוססת על מנוע AI נוירולוגי לניתוח DNA התנהגותי בצילומי וידאו.
במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מיזם משותף שמטרתו לספק פתרון אבחון נוירולוגי מתקדם שיאפשר אבחונים מדויקים ומאומתים קלינית למגוון רחב של מצבים נוירולוגיים, קוגניטיביים והתפתחותיים, באמצעות מצלמת אינטרנט רגילה בנוחות של בית המטופל.
שיתוף הפעולה בין ARC ו-Revealense מבשר על עידן חדש באבחון נוירולוגי – דיגיטלי, מותאם אישית, מונע מדע ומבוסס על מנוע AI נוירולוגי. מודל חדשני זה צפוי לשנות מהיסוד את סטנדרטי האבחון, לקצר את הזמן לקבלת טיפול ולספק טיפול מדויק, יעיל ואישי יותר למגוון רחב של מצבים נוירולוגיים והתפתחותיים.
הפרוטוקולים האבחוניים הראשונים, בהובלת ד"ר עומר בר יוסף, מנהל המרכז להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא, יתמקדו באוטיזם, ADHD ומצבים קשורים. מעבר לקיצור דרמטי של זמן האבחון, המיזם שואף גם לאפשר גילוי מוקדם יותר של תסמונות, ובאופן פוטנציאלי אף לאפשר הערכות ראשוניות של אוטיזם ומצבים אחרים כבר בגיל 6 עד 12 חודשים. בהמשך, הפתרון צפוי להתרחב ולאפשר אבחון של מגוון רחב יותר של מצבים נוירולוגיים.
הפתרון הקליני והטכנולוגי המשולב החדש יאפשר לבצע הערכה אבחונית בבית באמצעות מצלמת אינטרנט רגילה, מה שיוצר תהליך נגיש ונוח יותר ומאפשר איסוף נתונים מדויק יותר על ידי הישארות הנבדקים בסביבתם הטבעית.
בניגוד לכלים קונבנציונליים, פלטפורמת הניתוח ההתנהגותי תעריך את מצבו של הפרט, תתחשב בהשפעות סביבתיות, תנטר שינויים לאורך זמן ותמליץ על תוכניות טיפול מותאמות אישית. בנוסף, המערכת תקבע את מצב הבסיס של הנבדק לפני תהליך ההערכה, ובכך תתגבר על חסרונות משמעותיים באבחון הנוירולוגי הקיים כיום.
ARC משמשת כמקפצה לטכנולוגיות בהובלת קלינאים שמשנות את הטיפול על ידי זיהוי צרכים, חיבור בין קלינאים, יזמים וטכנאים, וקידום פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות מתוך בתי חולים – הן במרכז הרפואי שיבא והן ברשת הגלובלית שלו הכוללת למעלה מ-300 בתי חולים ב-12 מדינות. שיתוף הפעולה עם Revealense הוא חלק מפורטפוליו ההולך וגדל של מיזמים בהובלת קלינאים ומאומתים קלינית.
דב דונין, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ Revealense, מסר: "שיתוף הפעולה האסטרטגי בין Revealense למרכז החדשנות ARC של שיבא מייצג שינוי עמוק באופן שבו אנו מבינים, מאבחנים ומטפלים בהפרעות נוירולוגיות. עם מודלים חישוביים, מדידות פסיכופיזיולוגיות עמוקות וניטור בזמן אמת, אנחנו עומדים בחזיתה של מהפכה קלינית".
זו לא רק טכנולוגיה חדשה – זהו שינוי פרדיגמה שיכול לשפר ואף להציל חיים, תוך העלאת רמת האבחון כולה. אנחנו מתכננים להאיץ את תהליכי הפיתוח והרגולציה בחודשים הקרובים, במטרה להגיע לשוק בתחילת 2026", הוסיף.
אבנר הלפרין, מנכ"ל Sheba Impact ב-ARC, הזרוע המסחרית של שיבא: "שיתוף הפעולה עם Revealense משתלב באסטרטגיית הבינה המלאכותית של ARC, ומדגים את מודל החדשנות הייחודי שלנו – המפגיש בין קלינאים בשטח, מצוינות טכנולוגית ותשתית חזקה כדי להקים יוזמות טכנולוגיות .שותפות זו תאפשר תהליך אבחון נוירולוגי מהיר יותר עם דיוק ואמינות מוגברים, תוך שיפור הנגישות על ידי מעבר מהמרפאה לבית".
Revealense שהוקמה בשנת 2021 על ידי המנכ"ל דב דונין, מאחדת מומחים בפסיכולוגיה, נוירופסיכולוגיה, בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, מתמטיקה ופיזיקה. הפלטפורמה המוגנת בפטנט שלה, Illuminator, מנתחת וידאו חי או מוקלט כדי לזהות אותות פסיכופיזיולוגיים עדינים וליצור פרופילים מנטליים דינמיים.
המערכת מסתגלת להקשרים שונים, החל מהערכה רגשית ועד לזיהוי הונאה, ומיישמת אלגוריתמים מותאמים ואימות צולב של תוצאות לדיוק גבוה.
ARC, זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא, שנוסדה ומנוהלת על ידי פרופ' אייל צימליכמן, מעצבת את עתיד החדשנות הרפואית על ידי חיבור בין יזמים וקלינאים, קידום פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות, ויצירת מסגרות כלכליות פורצות דרך בתחום הבריאות.
המודל הייחודי של ARC – הראשון מסוגו בעולם – הפך לתקן גלובלי, עם רשת מרכזי חדשנות בבתי חולים ומוסדות מחקר מובילים בלונדון, מלבורן, סינגפור, ברלין וניו זילנד. הרשת הגלובלית של ARC מקדמת פתרונות רפואיים מבוססי טכנולוגיה ומאיצה את אימוץ החדשנות במערכות בריאות ברחבי העולם.
ARC מספקת לסטארט-אפים ולחוקרים גישה בלעדית לנכסי הליבה של שיבא, לנתונים קליניים ולכישרונות רפואיים, תוך קידום חזון בית החולים לשמש כמרכז גלובלי לרפואה מונעת AI. הצלחת המודל כבר הובילה לאקזיטים בסך כולל של כמיליארד דולר, כאשר הרווחים מושקעים מחדש כדי להאיץ עוד יותר את מהפכת ה-AI והדאטה של שיבא.
המחשב הנייד החדש 16V ASUS הוא לפטופ הגיימינג שתוכלו לקחת אתכם לכל מקום – הוא שוקל שוקל 1.95 ק"ג בלבד, אבל הוא מצויד בחומרה שהופכת אותו למכונת ביצועים ניידת למשחקים ועיצובים. ה-16V אמנם חזק מבפנים, אבל מבחוץ יש לו מראה של לפטופ אלגנטי, עם שלדה עשויה משילוב של אלומניום ופלסטיק, וגימור מט שחור, לא צעקני אבל בהחלט יפה לעין. טווח המחירים של הסדרה נע בין 4,601 ש"ח ל- 6,799 שקל, הרבה מעבר לסביר ברגע שמתחילים לעבוד ולשחק איתו.
המינוסים היחידיים שנתקלתי בהם, וגם זה לא כזה חיסרון גדול ביחס למחיר, זה המסך והרמקולים. ל-V16 מסך 16 אינץ’ ביחס 16:10, ברזולוציה WUXGA 1920×1200 עם תדר רענון של 144 Hz ובהירות מקסימלית כ-300 ניט. המסך נהדר לעבודה בתוך חדר סגור או בצל, אבל הבהירות אינה מיטיבית לשימוש בשמש או בתנאים בהירים מאוד. הסאונד המובנה במצב סביר: רמקולים תחתוניים מעניקים תדרים גבוהים ובינונים טובים לצרכי שיחה וצפייה בסיסית, אך הבאס חלש ולכן מומלץ להשתמש באוזניות לגיימינג או צפייה בסרטי אקשן עם המון סאונד מורכב.
ועכשיו לחלקים הטובים, ולא חסרים. גולת הכותרת זה כמובן הכרטיס הגרפי והמעבד, שנותנים למחשב את העוצמה שלו. הלפטופ מגיע עם מעבד 7 INTEL CORE, ומעבד גרפי למחשבים ניידים NVIDIA GeForce RTX 40 Series, שהופכים משימות יצירתיות והרפתקאות גיימינג לעבודה קלה. המחשב שסקרתי צויד ב-RTX 4050 של אנבידיה, שנותן לכם את האפשרות ליהנות ממשחקים עכשוויים ברזולוציית P1080 בהגדרות בינוניות עד גבוהות.
הביצועים אינם מהשורה הראשונה, אבל מספקים חוויה חלקה בהחלט. למחשב מנייד שני חריצי זיכרון המציעים עד ל-32 ג'יגה-בייט של זיכרון DDR5 5600 מגה הרץ, כך שהוא מספק ביצועים חלקים למשימות תובעניות ללא פשרות ותומך בריבוי משימות חלק ותגובתיות לעומסי עבודה אינטנסיביים של יישומים, גיימינג ויצירתיות.
ל-V16 יש גם מקלדת ErgoSense עם עומק מקשים של 1.7 mm. המקלדת נוחה מאוד להקלדה, ומשטח המגע — בגודל 150×99 mm, מגיב בצורה מהירה ותומך בתנועות חכמות. משטח המגע המורחב, הגדול יותר כעת ב-40%7, מבטיח שליטה חלקה ונוחות. פנהשטח החלקים למגע שלו כוללים ציפוי הידרופובי ושכבת PVD למניעת טביעות אצבע ועמידות, ומשפרים את חווית הגיימינג שלכם עם מחוות שלא דורשות מאמץ. מה שבולט זה תאורת המקלדת האחוריבמנוסת Turbo Blue, שעוזרת לראות את המקשים ומוסיפה נופך מודרני.
בנוסף, מקשי WASD והחיצים המודגשים בצבעי ניאון שקופים מוסיפים מהירות ודיוק לביצועי המשחק שלכם, וגם נראים מהמם. עוד יתרון חזק למחשב זה סוללת ה-63 ואט-שעה עם הקיבולת הגבוהה שלו, שמבטיחה משחקיות ופרודוקטיביות ללא הפרעות, ומאפשרת לכם לשלוט בפעילות שלכם ולצלוח את היום שלכם ללא מגבלות.
ל־ASUS V16 יש מערך חיבורים די נרחב שמכסה כמעט כל צורך יומיומי. בצד שמאל תמצאו חיבור HDMI 2.1, יציאתUSB-A סטנדרטית, וכניסת Ethernet להעברת נתונים מהירה. בצד ימין ממתינים שני חיבורי USB-A 3.2, וחיבור אוזניות 3.5 מ"מ. בנוסף, יש בצד שמאל גםUSB-C עם תמיכה ב-Power Delivery, כך שאפשר להטעין דרכו או לחבר למסכים חיצוניים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות