Connect with us

חדשות בעולם

נשק גרעיני ודם בהימלאיה: הסכסוך שעלול להבעיר את אסיה

Published

on




פיצוץ אחד בהימלאיה הספיק כדי להצית שורה של מהלכים דיפלומטיים, ביטחוניים – ואולי בקרוב גם צבאיים – בין שתי שכנות שמעולם לא היו ידידות. הפיגוע שלשום (ג') בעיירת הנופש פהאלגאם, שבו נרצחו 26 אזרחים, רובם תיירים הודים, היה הקטלני ביותר שידעה קשמיר בשנים האחרונות. הארגון "חזית ההתנגדות הקשמירית", המזוהה עם ארגון הטרור הפקיסטני לשקאר-א-טייבה, לקח אחריות. הודו, מצידה, מגיבה בכעס – ולא רק במילים.

בין גירוש יועצים צבאיים פקיסטנים, סגירת מעברי גבול, מגבלות סחר והשעיה תקדימית של "אמנת שיתוף המים" – האינדיקציות ברורות: הודו מאותתת שהיא מוכנה לעבור ממילים למעשים. ובמקום שבו שתיהן מחזיקות בארסנל גרעיני פעיל וטילים בליסטיים – זו לא סתם סיסמה פוליטית.

והתגובה הפקיסטנית לא איחרה להגיע: איסלאמאבאד החזירה מלחמה דיפלומטית, והורתה לשלושה יועצים צבאיים מהודו לעזוב את המדינה. בנוסף, היא סגרה את המרחב האווירי שלה לטיסות הודיות והקפיאה את הסחר – גם ככה מצומצם – עם ניו דלהי. שר ההגנה של פקיסטן כבר הספיק להגדיר את הצעדים ההודיים כ"קטסטרופה דיפלומטית", ואיומי נקמה לא איחרו להישמע מהצד המוסלמי של הגבול.

ברקע, מרוץ החימוש האזורי שקט אך יציב. הודו ופקיסטן מחזיקות בתוכניות טילים בליסטיים שמסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים ולהכות בלב המדינה השכנה בתוך דקות. הודו מובילה מבחינת טווח, פיתוח עצמי וגיוון מערכתי – מה שהופך אותה לשחקנית אזורית מרכזית, לא רק מול פקיסטן אלא גם מול סין. לא פלא שסגן נשיא ארה"ב ביקר השבוע בניו דלהי – הפוקוס הבינלאומי רק הולך ומתרחב.

הודו מובילה מבחינת טווח, גיוון מערכתי, ופיתוח עצמאי של טכנולוגיה – מה שמציב אותה כמעצמה אזורית גם מול סין, לא פלא שסגן נשיא ארה"ב ביקר שם השבוע. אסטרטגיית הביטחון של הודו מושתתת על מדיניות "אי-שימוש ראשון" (No First Use), כלומר, התחייבות שלא להשתמש בנשק גרעיני אלא אם תותקף בעצמה בנשק כזה. אבל כשדם רותח והלחץ הציבורי גובר – קשה לדעת מה יכריע: השיקול האסטרטגי או היצר הפוליטי.

פקיסטן מצידה דוגלת ב"הרתעה מינימלית אמינה" – כלומר לא תפתח באש, אך תמיד תשמור את האצבע על ההדק, במיוחד כשהיא מרגישה שמישהו מתחיל לשחק לה בגבולות. היא אמנם נחשבת לנחשלת יותר מבחינה טכנולוגית, אך השלימה את הפער באמצעים חיצוניים ובחיקוי שיטתי של הצעדים ההודיים.

במילים אחרות – מספיק ניצוץ קטן כדי להצית שרשרת תגובות קטלנית. מה שבדיוק מדאיג עכשיו את כל מי שעוקב אחר הנעשה באזור. הסלמה כזו כבר קרתה בעבר: ב-2019, לאחר פיגוע נגד חיילים הודים, שלחה הודו מטוסי קרב לתקוף עומק פקיסטני. ב-2016, חיילים חצו את הגבול למבצע נקמה. אף אחד לא רוצה לראות את הגרסה המחודשת, סטייל 2025, של הסרט הזה.

בינתיים, בעמק קשמיר עצמו, התחושות קשות. אלפי תיירים החלו לנטוש את האזור, עסקים מדווחים על ביטולים המוניים, והאווירה הציבורית מתוחה. זעם אנטי-פקיסטני גולש לעיתים לאמירות אנטי-מוסלמיות – תופעה שמלווה כל סבב אלים בין השכנות.

למרות ההכחשות מפקיסטן, בניו דלהי מתעקשים: הפיגוע לא היה מקרי, אלא חלק ממערך טרור חוצה גבולות. המשטרה בקשמיר כבר פרסמה את שמותיהם של שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן וחברי ארגון הטרור האסלאמיסטי לשקאר-א-טייבה.

ומה עכשיו? ד"ר הארש פנט, פרופסור ליחסים בינלאומיים בקינגס קולג' בלונדון ועמית בכיר בקרן המחקר ORF בניו דלהי, אמר לבלומברג כי "נראה שהודו בוחרת הפעם בתגובה מדורגת, לפחות בשלב ראשון". לדבריו, הממשלה שוקלת מהלכים במדרגות – צעדים דיפלומטיים וכלכליים בשלב ראשון, עם אופציה להסלמה צבאית אם יתברר שהצעדים הרכים לא מרתיעים.

אבל אף אחד לא מהמר על איפוק. "הסיכוי להסלמה לא מבוטל – במיוחד אם אחד הצדדים ירגיש שהרתעתו נשחקת", הוסיף פנט. וכשמדובר בשתי מעצמות גרעיניות עם זיכרון היסטורי קצר, אגו נפוח וגבול רווי דם – שום תרחיש לא מופרך.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים