סיפור של צבא המילואים: בעוד ימים יסיימו לוחמי גדוד 7016 של אוגדת הגליל, את התעסוקה בגבול הצפון. הם היו אחראים למרחב האבטחה סביב המושבה מטולה על גבול לבנון. זאת היתה הפעם הרביעית שחיילי הגדוד נקראו למילואים מאז ה-7 באוקטובר. כלל הלוחמים בגדוד השלימו כבר מעל 300 ימי מילואים בשנה וחצי. אחרונות: ״אנחנו בסבב רביעי, כל סבב היה שונה מאחר, ב-7 באוקטובר הגיעו כולם, ביצענו קרב הגנה על גבול לבנון. ספגנו ירי תמ״ס, נ״ט וכטבמי״ם".
"בסבב השני התמקדנו בהעלאת הכשירות של הגדוד ברמת הגולן. בסבב השלישי השתתפנו בתמרון בדרום לבנון נלחמנו באזור עמק חצבני, אל אדייסה וכפר כילא. מצאנו המון מחסני אמצעי לחימה. הכמויות היו אדירות. השתחררנו בסמוך להפסקת האש מתוך ידיעה כי נחזור לפעילות. אחרי שבועיים נקראנו שוב ל80 ימים. המדינה היתה ליצור את מרחב האבטחה סביב מטולה", מספר מפקד הגדוד סא״ל דורון בן 42 מרחובות.
"היום לא קל להביא את האנשים. אבל כשאתה מסביר את המשימה, מנסה לסייע בכל דבר לאנשים – אתה מצליח לגייס 85 אחוז מהאנשים", אומר סא״ל דורון. למרות שבצה״ל מנסים לחשוף את המשבר של צבא המילואים, ואת הקושי שאיתו מתמודדים עשרות אלפי אזרחים שנקראים למילואים פעם אחר פעם, מפקד הגדוד מודה כי גם בגדוד שלו יש מצוקה לא פשוטה.
הרס במטולה במהלך מלחמת חרבות ברזל (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
״יש חבר׳ה שהתגרשו במהלך המלחמה. כמות החיילים המפוטרים ממקומות העבודה היא גדולה במיוחד. היה לנו כבר אירועים שהאישה התקשרה למפקדים ואמרה אני באה עם הילדים למילואים אם תדרשו שוב מבעלי להתייצב. אנחנו המפקדים עובדים קשה כדי להכיל את המצוקות והאילוצים של החיילים והמשפחות ולסייע ולשחרר היכן שאפשר", מספר סא״ל דורון ומגלה על החמ״ל העורפי שהקימה אישתו כדי לסייע לכל המשפחות של לוחמי הגדוד שנותרו בעורף, בבית.
״בנינו מערך בתוך הגדוד של חיילים בעלי מקצוע שבחופשות הם מגיעים לבתים של הלוחמים כדי לסייע. יש לנו חשמלאים, אינסטלטורים, טכנאים עורכי דין, המטרה שהחבר׳ה יעזרו אחד לשני מהבעיה הקטנה ועד יצוג מול המעבידים בהליכי פיטורים״ אומר המג״ד.
ג'יפ צבאי חוצה את קרית שמונה הנטושה (צילום: ג'מאל עווד, פלאש 90)
לצד הקושי וההקרבה בגדוד גאים בתוצאות שלהם, והתרומה בבנית קוו ההגנה בצפון, "אחד האירועים היפים זה לראות פקקים בכניסה לקרית שמונה. לדעת שהתושבים חוזרים לבתים. במטולה זה הולך יותר לאט",אומר המג״ד.
לוחמי הגדוד עמדו בתחילת התעסוקה האחרונה במבחן שהציבו חיזבאללה ואירגוני הטרור פלסטינים בלבנון, ״שבוע אחרי שהגענו היה פה ירי פצמ״רים ורקטות, מטולה היתה המטרה. הגבנו באש חזקה. כדי להבהיר לצד השני שלא מתעסקים איתנו, שלא ינסו לבחון אותנו באש. אנחנו די שולטים בשטח. עוסקים הרבה באיסוף מודיעין ותצפיות. ברור לנו שיש אזרחים בצד השני שרוצים לחזור לבתיהם, אנחנו מסתכלים, בוחנים כדי לוודא שחיזבאללה לא חוזר איתם, לשם כך אנחנו עובדים מאוד קשה", אומר סא״ל דורון שמתייחס לשאלה אם ניתן באופן בטוח להחזיר את כלל תושבי מטולה והצפון לבתיהם.
תרגיל דו אוגדתי בחזית לבנון (צילום: דובר צה"ל)
״במהלך חול המועד אמרגנו יום משפחות של הגדוד במטולה. דאגנו שכל בני המשפחות יגיעו. אם אנחנו מאפשרים לנשים ולילדים שלנו להגיע לכאן סימן שיצרנו כאן את הביטחון הנדרש. אני כמג״ד, כאיש צבא אני אומר שאנשים יכולים לשוב הביתה. הם יכולים להרגיש בטוח בבית שלהם בישוב שלהם. אני לא יכול להבטיח שלא יבוצע ירי תמ״ס. אבל אני כן יכול להבטיח שהמקום מוגן מול שאר האיומים שירדו למינימום״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.