וושינגטון, ארה"ב – בראיון בלעדי ל"מעריב", מספר האב פטריק דבואה, כומר קתולי צרפתי ופרופסור באוניברסיטת ג'ורג'טאון, על שליחותו הדחופה לתעד את "השואה באמצעות קליעים" דרך ארגונו Yahad–In Unum (יחד לשם אחד). ככל שמספרם של ניצולי השואה והעדים הישירים הולך ומתמעט – ובצל עלייה בהכחשת השואה ובאנטישמיות – האב דבואה וצוותו נאבקים נגד הזמן כדי לחשוף ראיות למעשי הטבח שבהם נרצחו למעלה משני מיליון יהודים בירי ברחבי מזרח אירופה.
הארגון, שהוקם בשנת 2004, פועל בשיטה חקירתית ייחודית, כאשר כל אתר טבח נחקר כ"תיק פלילי קר". צוותי הארגון מתחילים במחקר ארכיוני מעמיק ולאחר מכן מגיעים לאתרים עצמם, שם הם מאתרים ראיות בליסטיות, פורנזיות ועדויות עדים. במהלך עשרים השנים האחרונות, בוצעו 218 משלחות מחקר ברחבי מזרח אירופה בלבד, בהן נגבו למעלה מ-8,183 עדויות, כולל 596 עדויות הקשורות ישירות לרצח העם של בני הרומה, ונמצאו יותר מ-3,373 אתרי רצח.
"השואה מתוארת פעמים רבות דרך תמונות של גטאות ותאי גזים", מסביר האב דבואה ממקום מושבו בוושינגטון. "אך לא מספיק אנשים יודעים שלמעלה משני מיליון יהודים נורו למוות בכפריהם שלהם". לדבריו, יש להדגיש שהרציחות לא התרחשו באופן מופשט, אלא בוצעו בידי רוצחים נאצים מול קורבנות יהודים ממשפחות ספציפיות. עבודת הארגון שלו מבקשת לשחזר בדייקנות את מעשי הרוצחים, לחשוף את מה שהתרחש ולתעד את עדויות העדים.
זיכרון השואה (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90 )
הקשר האישי של האב דבואה לנושא התחיל מסיפורו של סבו, שנשבה על ידי הגרמנים והוחזק במחנה שבויים. בשיחות עם תושבים מבוגרים מהאזור גילה את סיפור הטבח של 1,500 יהודים בכפר סמוך – מקרה שהיה פומבי ונחזה על ידי מקומיים. תגלית זו הציתה בו את הדחף להקים את הארגון ולפעול לשימור העדויות.
לדבריו, הזמן הוא גורם קריטי: "האתגר הוא לאסוף את המידע הכי מהר שאפשר, כי כשאתה מגיע לכפר – אין כלום. יש רק קבר אחים, ואף אחד לא תמיד יודע איפה הוא. ואנחנו מנסים למהר, כי יש עוד עדים שעדיין חיים ומוכנים לדבר – לפני שיהיה מאוחר מדי". עבודת הארגון מספקת גם נחמה וסגירת מעגל לקרובי קורבנות. משפחות רבות פונות לארגון בחיפוש אחר מידע על גורל יקיריהן. לא אחת החוקרים מצליחים לאתר אתרי קבורה, ולאפשר למשפחות לבקר לראשונה במקום, לומר קדיש או להקים מצבה קטנה.
מעבר לשואה, הארגון מרחיב את שיטותיו גם לתיעוד רציחות עם אחרות, כמו הטיהור האתני של היזידים בעיראק, הטבח בבני המאיה בגואטמלה ופשעי מלחמה שבוצעו באוקראינה. בעיראק, ערך הארגון יותר מ-430 ראיונות עם ניצולי היזידים וסייע לאלפים להשתקם. בגואטמלה, התקיימו שש משלחות מחקר ונגבו 170 עדויות. באוקראינה, הארגון אסף כבר כ-300 עדויות על פשעי מלחמה רוסיים.
כדי להתמודד עם הפערים בהוראת השואה, הקים הארגון בשנת 2016 את מוזיאון השואה הראשון במרכז אמריקה, בעיר הבירה של גואטמלה. בהתייחס לעלייה באנטישמיות ולהכחשת השואה, מדגיש האב דבואה את חשיבות החינוך. "אנחנו חייבים לחנך דור חדש של מנהיגים," הוא אומר, ומספר על שיתופי פעולה של הארגון עם שש עד שבע אוניברסיטאות, שבהן סטודנטים נחשפים לשיטת המחקר של הארגון. הוא מדגיש כי הגישה מבוססת-הראיות של YIU מפריכה הכחשה ומבהירה שהרצח היה שיטתי ואישי. "לכל ירי יש עדויות. זו לא אמונה – וגם לא אמונה יהודית".
בנוגע לשיח הרעיל שמשווה בין השואה לבין הסכסוך במזרח התיכון, האב דבואה מבהיר כי גופים כמו חמאס אינם משתמשים במונח "שואה", אלא מתארים את הישראלים כ"כופרים" (כופרים באמונה), תיוג שמאפשר להם להצדיק אלימות. הוא מצביע על החגיגות בעולם לאחר מתקפת השבעה באוקטובר כהוכחה לאידיאולוגיה מסוכנת.
האב דבואה משתף גם סיפור מעורר השראה על סטודנט שלקח חלק במשלחת של הארגון במהלך חופשת האביב. לאחר שפגש עדים וביקר באתרי רצח, הושפע עמוקות וביקש ממשפחתו לערוך לו בר מצווה. מבחינתו, ההבנה כי "כל יהודי נורה בידי מישהו. כל רוצח ראה את הקורבן שלו. כל קורבן ראה את הרוצח שלו" – יוצרת שינוי אמיתי בתודעה, ומביאה צעירים לפעול נגד שנאה ואנטישמיות.
לקראת העתיד, האב דבואה מדגיש את החשיבות של מנהיגות שמבוססת על הבנת ההיסטוריה, לא כהתרחשות רחוקה, אלא כלקח קריטי להווה. לדבריו, על מנהיגי ישראל להבין שהשואה לא הייתה אירוע תעשייתי בלבד – "כל אחד נהרג על ידי מישהו אחר.".
הוא מסיים בהתייחסות לכלי חשוב של הארגון – מפת קברי האחים האינטראקטיבית באתר YIU, הכוללת עדויות מתורגמות ומיקום מדויק של האתרים. מורים וסטודנטים ברחבי העולם עושים בה שימוש כדי להבין את השואה "באמצעות קליעים" דרך קולותיהם של הקורבנות. "אנחנו חייבים להאיץ את המחקר שלנו… כדי לרפא את העולם ולהכין מנהיגות. בלי הנהגה – מחר נהיה חלשים מאוד".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".