אוניברסיטת הרווארד הגישה אתמול (שני) תביעה נגד ממשל טראמפ בעקבות איום בקיצוץ מיליארדי דולרים מתוך המימון הפדרלי, במסגרת מה שהנשיא מכנה "מאבק באנטישמיות". תביעת הענק שהגישה האוניברסיטה מעוררת הדים נרחבים בתקשורת העולמית – בין אם כסמל להתנגדות התערבות הממשל בתוכניות לימוד הנוגעות לגיוון גזעי וסוגיות מגדר, ובין אם כביקורת על מחדלים בטיפול באנטישמיות בקמפוס.
ברחבי העולם, כלי תקשורת הנתפסים כ"ליברליים" יותר – כדוגמת CNN, The Guardian ו-Le Monde – מציגים את התביעה כמאבק על חופש אקדמי, הגנה על זכויות חוקתיות, והתנגדות למעורבות פוליטית במוסדות מחקר. הם מדגישים את הסכנה שבהתניית תקציבים בהיענות לדרישות אידיאולוגיות מצד הממשל.
כך למשל, עיתונים כמו "ניו יורק טיימס" ו־"וושינגטון פוסט" סיקרו את התביעה כהתנגשות מהותית בין חופש המוסדות לבין התערבות ממשלתית פוליטית. ב"ניו יורק טיימס" נכתב: "הדרישות שמציב הממשל – כולל פיקוח על תוכני הוראה, גיוס סגל, ותכנים פוליטיים – חורגות מהמנדט הפדרלי ומהוות תקדים מדאיג." ב"וושינגטון פוסט" הדגישו: "אין מדובר בדאגה כנה לאנטישמיות, אלא במהלך שנועד ללחוץ על מוסדות להשכלה גבוהה ליישר קו עם אידיאולוגיה מסוימת".
מודעות חטופים הושחתו באוניברסיטת הרווארד ונכתבו עליהם מסרים אנטי-ציוניים, ינואר 2024 (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
מנגד, כלי תקשורת "שמרניים" – כמו "פוקס ניוז", "ניו יורק פוסט" ו-"הטלגרף" – מדגישים את החשש הגובר בקרב יהודים וסטודנטים על רקע עלייה באירועים אנטישמיים בקמפוסים. מבחינתם, הדרישה לפיקוח ממשלתי על מוסדות שמקבלים מיליארדים מכספי ציבור מוצדקת, במיוחד כשקיים חשד לאי-טיפול ראוי בגילויי שנאה.
במהלך הסיקור של המאבק המשפטי בין הרווארד לממשל טראמפ, ה"ניו יורק פוסט" התמקד בדרישה של הממשל לחשוף דיווחים על אנטישמיות בקמפוס, ובכך הדגיש את החשש הגובר בקרב יהודים וסטודנטים על רקע עלייה באירועים אנטישמיים. העיתון נטה להדגיש את הצורך בפיקוח ממשלתי על המוסדות האקדמיים כדי להבטיח טיפול ראוי בגילויי שנאה, במיוחד אנטישמיות, בקמפוסים.
ה"טלגרף" הבריטי, סיקר את בעיית האנטישמיות בהרווארד בכמה כתבות – הוא דיווח על תביעה של סטודנטים יהודים נגד האוניברסיטה בטענה לאי טיפול באירועים אנטישמיים בקמפוס. בנוסף, העיתון הצביע על בעיות חמורות בתגובה של הרווארד לאנטישמיות, כולל התעלמות מפניות לעזרה ואפליה כלפי סטודנטים יהודים. העיתון הדגיש את הצורך במעורבות ממשלתית כדי להתמודד עם הבעיה.
אוניברסיטת הרווארד (צילום: REUTERS/Brian Snyder)
העיתון "וושינגטון טיימס" הציג קו תקיף נגד אנטישמיות בקמפוסים, הוא מאמץ את טענות התובעים בנוגע לאי־טיפול נאות של הרווארד באירועים אנטישמיים, ומצטט באופן מודגש את הביקורת על הרווארד כאוניברסיטה שנכשלה בהגנה על הסטודנטים היהודים ו"נרמלה אנטישמיות".
ערוץ "פוקס ניוז", בדיווחים קודמים, תקף את הרווארד על "כישלון לטפל באירועים של אנטישמיות", במיוחד לאחר אירועים פרו-פלסטיניים בקמפוס. פרשנים שמרניים מציגים את ההתנהלות של הרווארד כראיה לכך שמוסדות אקדמיים ליברליים "מתעלמים מהאיום האמיתי".
ה"וול סטריט ג'ורנל", עיתון שמרני כלכלי שמזוהה עם תומכים בשוק החופשי ובמדיניות הכלכלה של טראמפ, נטה אף הוא בדיווחים קודמים לצדד בדרישות הממשל להטיל פיקוח על מוסדות אקדמיים, במיוחד כשהן קשורות לשוויון ולמדיניות ציבורית שמקדמת את העקרונות השמרניים. העיתון ציין את הדרישה של טראמפ להסביר את הדיווחים שהופקו בקמפוסים לגבי תופעות אנטישמיות וציין את הרקע לחשש של הממשל כי קיימת בעיה אמיתית של אנטישמיות שלא טופלה כראוי בקמפוסים, והצביע על התגובה של הרווארד, שלא מעוניינת לשתף את הדיווחים המלאים.
הפגנות אנטי-ישראליות בחודש האחרון באוניברסיטת הרווארד בארהב (צילום: רויטרס)
העיתון "נשיונל ריוויו" פרסם מאמרים שמצביעים על כך שדרישת הממשל לטפל במקרים של אנטישמיות היא לא רק צורך מיידי, אלא גם חלק מהמאבק הגדול לשמור על עקרונות שמרניים בתוך המוסדות האקדמיים.
יש לציין כי העיתונות השמרנית אינה בהכרח “נוקטת עמדה” חד-משמעית לטובת טראמפ – אבל היא מדגישה בעקביות את בעיית האנטישמיות בקמפוסים, ומציגה את ההתערבות הממשלתית כתגובה נדרשת ולא כמתקפה פוליטית בלבד.
כל אחד מהעיתונים השמרניים הללו ראה את ההתנהלות של הרווארד כבעייתית, וטען שהמוסדות האקדמיים צריכים להיות חשופים לפיקוח של הממשל, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו אנטישמיות ונטיות פוליטיות שיכולות להשליך על התנהלותם הציבורית.
בשורה התחתונה, התקשורת העולמית מפוצלת בין תמיכה בהגנה על מוסדות ההשכלה הגבוהה לבין קריאה לחשבון נפש על רקע אנטישמיות הולכת ומתרחבת בקמפוסים. התביעה של הרווארד לא רק מייצרת סערה משפטית – היא גם חושפת את השסע הערכי שמלווה את אמריקה בעידן שאחרי טראמפ.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".