ביטחון
גבולות ישראל מתחזקים: "חומה ומגדל 2025" יוצא לדרך
לוחמי המילואים הם סיפור המלחמה הזו. כחלק מכך, רבים מהם נלחמו והגנו על ישובים בדרום. עם תום הסבבים החלו בתנועת ״המילואימניקים דור הנצחון״ לאגד את לוחמי המילואים שרוצים לבוא ולהקים יישובים חדשים בקווי הגבול וכן לחזק ישובים שמוכנים לקלוט מילואימניקים כמו כרם שלום, ועוד. במקביל לעבודה שנעשתה בנושאים האלה מול משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והישובים.
התקיים מפגש גרעין בכרם שלום שמשך אליו רבים שהצטרפו לגרעין שיחזק את קיבוץ כרם שלום לקראת החזרה של התושבים בקרוב. פעולת ההתיישבות בישובים מבוצעת בשיתוף החטיבה להתיישבות, שרת ההתיישבות אורית סטרוק והשר עמיחי שיקלי שאמונים על נושא חיזוק הישובים מטעם הממשלה".
השר עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות האמון מטעם הממשלה על הקמת גרעיני ההתיישבות אמר: "בעוטף עזה, עוטף לבנון, בבקעה, בגליל ובנגב- חלוציות והתיישבות הם צו השעה. כדי לחזק את חבלי הארץ שנפגעו במלחמה וכדי להיערך לאתגרים הבאים, דרושים לנו צעירים, שיתקעו יתד ויקימו את בתיהם באזורים האלה".
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק: "לצפון ולעוטף מגיע לא רק שיקום כי אם צמיחה התיישבותית אדירה. אנחנו מחויבים לזה ועובדים קשה עבור זה. תודה למילואימניקים המופלאים שעוברים ממשימה למשימה ובחרו להצטרף למאמץ הלאומי הזה".
רס"ן במיל. גלעד אך יו"ר תנועת "המילואימניקים דור הניצחון": "מרגש לראות מאות משפחות של חיילי וחיילות מילואים שמבקשות להמשיך ולבסס את הניצחון הישראלי דרך חיזוק הישובים וההצטרפות אליהם. מטרת חמאס בשבעה באוקטובר הייתה לזרוע פחד בחברה הישראלית מלגור באזורי הגבול. היום אנחנו מצהירים כי לא נכנע לטרור ונהפוך את המתקפה הנפשעת לחיזוק ההתיישבות ביישובי הספר".רס"ן אך הדגיש כי: "הדרך להבטחת הניצחון היא לא רק עלי ידי החזקת שטחים בלבנון ועזה אלא בעיקר בחיזוק הישובים הקיימים שצריכים את המילואימניקים היום יותר מתמיד. מאות משפחות המילואימניקים שמצטרפות לחזק את הישובים הם החלוצים החדשים של ישראל".
רס״ר במיל. שלמה שריד מפק"צ ביחידה מובחרת במילואים ורכז תוכנית ההתיישבות של תנועת מילואמניקים דור הנצחון שמובילה את הפרויקט אמר כי: ״לוחמים רבים שהגנו על הבית, מצטרפים לפרויקט ההתיישבות ומחזקים את היישובים עליהם הגנו יחד עם האזרחים הוותיקים. מדובר באירוע ציוני ראשון במעלה שממשיך את רוח המילואימניקים שמתמקדים בעשיה משותפת של אנשים מרקעים ואמונות שונות".
"הקמת ישובים חדשים במסגרת תנועת מילואימניקים דור הנצחון יחד עם חיזוק ישובי העוטף ויישובי הספר בצפון ובמזרח הם הדרך לביסוס וחיזוק מדינת ישראל בעת הזו. בכרם שלום בפרט יש לי חיבור אישי סבא וסבתא שלי היו בגרעין הנח"ל שהקים את הקיבוץ ואני ביליתי בעבר הגבול ימים כלילות בחסימת הסיוע לחמאס עם "צו 9" כך שאני מאוד נרגש לקחת חלק בעשיה המשמעותית הזו ובחיזוק הקיבוץ. אנו קוראים למילואימניקים שמעוניינים להצטרף לפרויקט שלנו גרעיני התיישבות המילואימניקים״. הוסיף.
רס"ן במיל. ירדן רימון מ"פ חי"ר שכבר החל עם נטע אשתו ושלושת ילדיהם את תהליך קליטה בכרם שלום הוסיף כי: ״אחרי שנלחמנו והגנו על תושבי העוטף אנחנו מצטרפים לישובים. לא מדברים על הגנה על הבית אלא מצטרפים אל הבית. זה הזמן לקבוע עובדות בשטח. ומחפשים שותפים נוספים אני מודה לתנועת ״מילואימניקים דור הניצחון״ על המפעל החשוב הזה. אנחנו משתדלים להמשיך את האחדות והאחווה שאיתה נלחמנו יחד במילואים גם לתוך חיי האזרחות ביישובי העוטף״.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
