בית המשפט בתוניסיה גזר היום (שבת) עונשי מאסר של 13 עד 66 שנים על מנהיגי אופוזיציה, אנשי עסקים ועורכי דין בגין האשמות בקשירת קשר, במה שהאופוזיציה מכנה משפט מבוים המסמל את שלטונו האוטוריטרי של הנשיא קייס סעיד, כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס.
ארגוני זכויות אדם טוענים כי סעיד שולט שליטה מלאה במערכת המשפט מאז שפיזר את הפרלמנט בשנת 2021 והחל לשלוט באמצעות צווים נשיאותיים. הוא פירק את מועצת השיפוט העליונה העצמאית ופיטר עשרות שופטים בשנת 2022.
עורך דינם של הנאשמים, עבד א-סתאר מסעודי, מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי העונש החמור ביותר – 66 שנות מאסר – ניתן לאיש העסקים כמאל לטאיף, בעוד המנהיג הפוליטי ח'יאם תורכי נידון ל-48 שנות מאסר. בית המשפט גזר גם עונשי מאסר של 18 שנים על דמויות בולטות באופוזיציה, ביניהן ע'אזי שאואשי, עיסאם שבי, ג'ואהר בן מבראק ורידא בלחאג'. נאשמים אלה נמצאים במעצר מאז שנעצרו בשנת 2023.
"איננו מופתעים מפסקי דין בלתי צודקים ונקמניים אלה, שנועדו להשתיק את קולם של מנהיגי האופוזיציה", אמר יוסף שאואשי, בנו של ע'אזי שאואשי, לרויטרס.
נשיא תוניסיה קייס סעיד (צילום: רויטרס)
ארבעים אנשים הועמדו לדין במשפט שהחל במרץ. יותר מ-20 מהם נמלטו לחו"ל מאז שהואשמו. "מעולם לא הייתי עד למשפט כזה. זוהי פארסה, פסקי הדין היו מוכנים מראש, ומה שמתרחש הוא שערורייתי ומביש", אמר עורך הדין אחמד סואב, המייצג גם הוא את הנאשמים, ביום שישי לפני מתן גזר הדין.
הרשויות טוענות כי הנאשמים, ביניהם גם בכירים לשעבר וראש המודיעין לשעבר כמאל גויזני, ניסו לערער את יציבות המדינה ולהפיל את סעיד. "הרשויות רוצות להפליל את האופוזיציה", אמר ביום שישי נג'יב שבי, מנהיג קואליציית האופוזיציה המרכזית "חזית ההצלה הלאומית". שבי היה גם הוא בין הנאשמים.
סעיד אמר בשנת 2023 כי הפוליטיקאים הם "בוגדים וטרוריסטים" וכי שופטים שיזכו אותם הם שותפים לדבר עבירה. מנהיגי האופוזיציה המעורבים במשפט מאשימים את סעיד בביצוע הפיכה בשנת 2021 וטוענים כי המשפט מבוים במטרה לדכא את האופוזיציה ולבסס שלטון יחיד. הם מציינים כי הכינו יוזמה שנועדה לאחד את האופוזיציה המפולגת כדי להתמודד עם הנסיגה הדמוקרטית שנים לאחר האביב הערבי.
רוב מנהיגי המפלגות הפוליטיות בתוניסיה נמצאים כיום בכלא, בהם עביר מוסי, מנהיגת המפלגה החוקתית החופשית, וראשד ע'נושי, ראש מפלגת א-נהדה – שניים מיריביו הבולטים ביותר של סעיד.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.