"מעריב" שוחח עם אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, שמבקר בחריפות את התנהלות שר הביטחון, ישראל כ"ץ, בכל הנוגע להיערכות לשלב הבא של הלחימה בעזה. עופר מתייחס להודעות הסותרות שפרסם כ"ץ, ולמה שהוא מכנה “פליק פלאק תקשורתי מרהיב”, שעיקרו ניסיון להכין את הציבור לגיוס מילואים ולמהלך נרחב של כיבוש עזה – אך תוך התעלמות מוחלטת מהשיטה של חמאס והלקחים מהעבר.
“האזרחים בישראל צפו אתמול בפליק פלאק תקשורתי מרהיב של שר הביטחון כ"ץ", אומר עופר. “בדיוק חודש לאחר תחילת החזרה ללחימה בעזה הבין שר הביטחון כי הוא צריך להכין את הציבור לשלב הבא במלחמה, השלב שיגיע לאחר יום העצמאות: כיבוש כל עזה בעזרת 5 אוגדות. לצורך כך יצטרכו לגייס מילואים. אולם כבר כעת ניכרים הבקיעים בנכונות להתגייס. לא תהיה לכ"ץ הזדמנות נוספת, אם יגייס את אוגדות המילואים – תצא לפועל התכנית לכיבוש כל הרצועה".
פעילות כוחות צה"ל בדרג' תופאח, רצועת עזה (צילום: דובר צהל)
לדבריו, הודעתו הראשונה של כ"ץ, שדיברה על “יצירת תשתית לחלוקת מזון באמצעות חברות אזרחיות”, מצביעה על חוסר הבנה עמוק של המציאות ברצועה: “כ"ץ כלל אינו מבין את השיטה של חמאס: לחמאס כלל לא איכפת כיצד מגיע המזון לעזה. עשרות ארגונים בינלאומיים דואגים לסיוע. מדינות זרות פועלות בעזה כבר שנים (ראינו אותן אף מצניחות סיוע). אחד מדוברי החמאס הבולטים, מוסא אבו מרזוק, אף הבהיר בתחילת המלחמה: ‘האחריות על האוכלוסייה האזרחית בעזה היא של האו”ם וישראל – לא של חמאס'. וכ"ץ כנראה קיבל את דברי אבו מרזוק וסבור שזו אחריות מדינת ישראל לדאוג לאוכלוסייה העזתית".
בהמשך, ניסה כ"ץ לתקן את דבריו וטען: “אף אחד לא מתכוון במציאות הנוכחית להכניס שום סיוע ולא נערכים להכנסת סיוע". עופר טוען כי מדובר בהצהרה ריקה מתוכן שאינה עומדת במבחן המציאות. “דברים אלו מנוגדים לחלוטין למעשים, המתבצעים מתחת לרדאר התקשורתי בידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים: המתאם העביר לאחרונה לכל ארגוני האו”ם נוהל חדש למעבר משאיות סיוע לרצועת עזה ופתח את מעבר כרם שלום החל מיום ב’ השבוע לכניסת אנשי סיוע בעלי דרכונים זרים. זוהי בדיוק הערכות להכנסת סיוע אותה מכחיש כ"ץ".
ישראל כ"ץ (צילום: שלומי אמסלם, משרד הביטחון)
כשנשאל מדוע כ"ץ נאלץ להתפתל, עופר מסביר: “כ"ץ משוכנע כי כיבוש כל הרצועה מטיל על צה”ל לא רק את הצורך לפעול צבאית, אלא שלא תהיה ברירה וצה”ל יהיה חייב להחזיר את הסיוע ההומניטרי – זה שעצירתו הייתה אמורה להיות מנוף הלחץ העיקרי על חמאס. אלא שחמאס למוד ניסיון משנים ארוכות שבהן ישראל, דרך מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש), השתמשה באיומים וסגירות של המעברים. כאשר ישראל פותחת את כרם שלום, סוחרי הרצועה והארגונים ההומניטריים מצטיידים, וכך כאשר ישראל סוגרת את המעברים – אין מחסור ברצועה".
לדברי עופר, חמאס אינו נלחץ מהאיומים הצבאיים של ישראל, משום שהוא מבין את הדינמיקה הפוליטית והצבאית שמאחורי הקלעים. “כ"ץ וצה”ל מקווים כבר חודש כי חמאס ‘יחסוך’ מהם את הצורך לממש את איומם כי אם לא תהיה עיסקת חטופים נוספת – אזי צה”ל יכבוש את כל הרצועה. אולם חמאס לא ממש מתרשם עד כה מהלחץ הצבאי ואינו מתנדב לחסוך לצה”ל את הכיבוש המלא אותו מבטיחים לנו כבר חודש".
ומה הסיבה לכך שחמאס אינו משתכנע? עופר: “חמאס אמנם סופג אבדות מאז החל המבצע לפני חודש ובכל רגע ייתכן שהנהגתו תחליט כי בכל זאת עדיף לה ללכת על עוד עסקה. אולם הפעולה הצבאית עד כה אינה מייצרת על חמאס את הלחץ באזור שהוא הקריטי ביותר עבורו: צפון הרצועה. כזכור, דרישת חמאס החשובה ביותר במו”מ לעסקה הקודמת הייתה החזרת העקורים לצפון רצועת עזה – והם נמצאים בה עד עתה. אפילו אזורים בקצה הצפוני ביותר, בית לאהיא ובית חאנון, הסמוכים למרכזי האוכלוסייה הישראלית כמו שדרות ואשקלון – מלאים כעת שוב בעקורים שחזרו לבתיהם או לאוהלים שהם מקימים בסמוך למה שהיה פעם הבית".
האוהלים בחאן יונס (צילום: רויטרס)
בנוסף, אומר עופר: “צה”ל מצידו מרכז את המאמץ בקצה השני של הרצועה, בציר מורג בדרום הרצועה, וחמאס כמעט אינו מייצר חיכוכים עם כוחות צה”ל באזורים אלו. חמאס ממתין לכך שכ"ץ ייאלץ להוציא לפועל את התוכנית הגדולה, ולשם כך – יודעים בחמאס – כ"ץ ידאג לאספקה לתושבי הרצועה, כי צה”ל לא ירצה להיות אחראי לאסון הומניטרי באמצע מבצע לחימה של חמש אוגדות".
לסיום, אמר: “התוצאה היא שחמאס אינו נלחץ ואילו שר הביטחון נאלץ להוציא הודעות סותרות במקום להוביל את צה”ל לפעולה מהסוג שתפתיע את חמאס. למעשה שר הביטחון בהתנהלותו המבולבלת זורק לפח את המתנה הגדולה שנתן טראמפ לישראל: טראמפ הטיל את האחריות על אוכלוסיית עזה על העולם הערבי ובפרט מצרים. כ"ץ מתעלם לחלוטין מהעצה שנתנו לו כאן לפני שהחל המבצע, ובמקום לשלוח את אוכלוסיית עזה אל רפיח וקרוב לגבול מצרים – הוא מעביר אותם צפונה ולוקח על ישראל את האחריות לכלכלתם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.